אודותינו
מטר על מטר פסטיבל ירושלים לשירה, 3.7 – 5 , 2012
"מקום לשירה" וקבוצת המשוררים "כתובת" עורכים בפעם החמישית את פסטיבל השירה מטר על מטר בגן הבוטני בירושלים. בפסטיבל יתארחו מעל לשמונים משוררים, מוסיקאים ואמנים מן השורה הראשונה בישראל וישתתפו ב- 18 מופעים שונים שיעסקו בצורות שונות במרחב הקיום הישראלי, האינטימי, השירי, ה"מטר על מטר".
המטר על מטר הוא פשרה קיומית בעולם הנעשה קטן, במדינה קטנה לעמים שחיים בה, בעיר קטנה כירושלים, ומעל כולם – גם בשיר, אשר בו המעט מחזיק את המרובה. ההשראה לפסטיבל, ובחירת הנושאים והמופעים בו, כולם קשורים לחוויה זו, ה"מטר על מטר" של התודעה.
גם השנה הפסטיבל יתקיים במרחבים הפתוחים של הגן הבוטני, בפינות הקטנות והאינטימיות של הטבע בירושלים. משוררים יקראו משיריהם וישוחחו עם הקהל בפינות ירוקות, מול האגם, בבתי קפה בטבע ובבית הפרפרים בגן.
נושאי המופעים גם הם קשורים ל"מטר על מטר". בכל מופע הוזמנה קבוצת משוררים ומשוררות, צעירים וותיקים, שייקראו משיריהם בזיקה לנושא המרכזי. נושאי מופעי השירה שנבחרו השנה הם: גולגולאקסיה, מיני ישראל, סוף העולם ימינה, את מפריעה לי לכתוב את השיר עלייך ועוד.
השנה הופקו לראשונה גם המתופף של המהפכה מופע שירים מקוריים משירי רוני סומק בהלחנת חי מאירזדה, ספר אמן תערוכת עבודות מקוריות של האמנית הירושלמית מיכל זהבי ומטר על מטר תערוכה שירה ווידיאו בגן שתוצג בשלושת ימי הפסטיבל.
באתר הפסטיבל שירים, מאמרים, תמונות וסרטונים של פסטיבלים הקודמים.
כָּל מַה שֶּׁרָאִינוּ חַיָּב
לְהֵרָאוֹת מֵחָדָשׁ
כָּל מַה שֶּׁאָמַרְנוּ חַיָּב
לְהֵאָמֵר מֵחָדָשׁ
פִּתְאֹם אָנוּ מְבִינִים מַה
שֶּׁעוֹד נָבִין:
דָּבָר אֵינוֹ מָשָׁל
מַעְדֵּר הוּא מַעְדֵּר, גֶּשֶׁם
הוּא כְּלִי
אֲנִי כָּאן בִּשְׁבִיל זֶה
בְּתוֹךְ הַחֶדֶר
חֶדֶר
חֲלָלוֹ
מִתְמַלֵּא
כְּמוֹ דְּמָמָה
מֻפְסֶקֶת
חֲלָלוֹ מִתְמַלֵּא
וְכֻלּוֹ חָלָל
מֻפְקֶרֶת
קְרוּעָה מֵרָעָב לְאַהֲבָה
הִיא מִתְלַבֶּשֶת בְּצוּרָה אֲחֶרֶת.
מְרֻסֶּקֶת מֵרָעָב לְאַהֲבָה
הִיא מִתְפַּרְכֶּסֶת וּמִתְאַפֶּרֶת.
בּוֹעֶרֶת מֵרָעָב לְאַהֲבָה
תּוֹעָה בְּאֶרֶץ זָרָה
שֶׁהִיא רְחוֹבָהּ
בַּקֶּרֶת הַקָּרָה
הִיא מֻפְקֶרֶת,
מֻפְקֶרֶת.
הֵיכָן זוֹ שֶׁפָּנְתָה
מֵעָלַי אֶל תוֹךְ הַגֶּשֶׁם
בְּכוֹבַע קַשׁ וּבִמְעִיל בָּהִיר,
הוֹלֶכֶת אֶל מָה שֶׁלֹּא יִהְיֶה,
בִּתְעֻזָּה שֶׁל נְעוּרִים,
הֵיכָן הַהִיא שֶׁגַּבָּהּ
מִתְרַחֵק וְהוֹלֵךְ מִמֶּנִּי
כָּל הַזְּמַן בְּזִכְרוֹנִי?
הַהִיא שֶׁעוֹד פּוֹסַעַת לְדַרְכָּהּ
בַּגֶּשֶׁם הַהוּא,
הַיּוֹרֵד כָּל הַזְּמַן שָׁמָּה.
זלי גורביץ'
נָפַלְתִּי לַלֵּב.
וְהַלֵּב בְּעַצְמוֹ נוֹפֵל.
לְאָן נוֹפֵל הַלֵּב?
הַלֵּב נוֹפֵל לַבֹּץ.
בַּמָּקוֹם בּוֹ דְּבוּקִים שָׁם הַבֹּץ.
בֹּץ הַדְּבֵקוּת.
מִשָּׁם יוֹרֶה הַלֵּב.
מִשְׁתּוֹלֵל בַּבֹּץ.
בַּבֹּץ בַּבֹּץ בַּבֹּץ.
שָׁקַעְתִּי בְּתוֹךְ עַצְמִי.
נִפְרַם הַחִבּוּק.
הַיָּדַיִם הִתְמַלְּאוּ בֹּץ.
הַשָּׁמַיִם שְׁלוּלִית בֹּץ.
בָּתֵּי-בֹּץ. אֵלֵי-בֹּץ.
בֻּצִּים נְעוּצִים בַּבָּהִיר.
בֶּחָלָל הַפָּנוּי.
עַד שֶׁלֹּא אֶמְצָא
אֶת הַסַּכִּין הָאָדֹם הַקָּטָן
זֶה עִם הַשִּׁנַּיִם הַמְּשֻׁנָּנוֹת –
לֹא אַרְגִּישׁ בַּבַּיִת.
בּוֹאִי, כַּסִּי בָּךְ אֶת הָעוֹלָם,
בּוֹאִי וְאַעֲרֶה עֲלֵיכֶם
כָּל אֲשֶׁר לִי,
הָיִינוּ לַאֲחָדִים אֲנִי וְאַתְּ,
לִהְיוֹת לָבַז זֶה לָזֶה,
גַּם עַכְשָׁו.
(מתוך "חוות-זמן")
מגרמנית: שמעון זנדבנק
יָם נוֹדֵד תִּרְאֶה
בּוֹדֵד
אוֹזֵר חֲלָצָיו
נוֹפֵל עַל צַוָּארֵי
עַצְמוֹ
תִּרְאֶה
אֵיךְ
מְנַסֶּה
כֹּה
בּוֹדֵד בְּאֵין-
סוֹפוֹ
עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לַהֲבָנָה עִם הָאוֹר
מִלְחָמָה חֲדָשָׁה בָּאָה.
וּבִתִּי מִתְיַפָּה מִיּוֹם לְיוֹם.
וּבַלֵּילוֹת רַבִּים הָעֲטַלֵּפִים.
וְאֵין בֵּינִי לְבֵינֵךְ אֶלָּא
כִּמְלוֹא נִימָה
שִׁעוּר תְּמוּתַת הַיּוֹלְדוֹת
הוּא מֵאָה אֲחוּזִים
וְהוּא שִׁעוּר תְּמוּתַת הָאָבוֹת
הָאוֹחֲזִים בַּוְּלָדוֹת
וּתְמוּתַת הַמְּיַלְּדוֹת אִם הֵן
עוֹשׂוֹת פַּרְצוּף הוּא נִתְקָע
כְּמוֹ יְלֵל הַחֲמוּדוֹת בִּגְרוֹן אִמִּי
יְלֵל שֶׁל חַיּוֹת מַחְמָד
שֶׁמִּי יוֹדֵעַ מָה
נֶחְמָד לָהֶן
תמיר להב-רדלמסר
שְׁאַלְתֶּם, עַל
כֵּן אָשִׁיב-
עַל מַצַּבְתִּי
כִּתְבוּ כָּךְ:
פֹּה טְמוּנָה גַּלְמוּדוּת.
קִנֵּאתִי תָּמִיד בָּעֵצִים הַנְּכוֹנִים
שֶׁעָלָה בְּיָדָם לְהָשִׁיב לָרוּחוֹת
בְּרִקּוּד הַצַּמֶּרֶת
בִּלְבַד.
קִנֵּאתִי תָּמִיד בָּעֵצִים הַנְּכוֹנִים
שֶׁעָלָה בְּיָדָם לְהָשִׁיב לָרוּחוֹת
בְּרִקּוּד הַצַּמֶּרֶת
בִּלְבַד.
אֵינֶנִּי יָשֵׁן
וְלִבִּי אֵינוֹ עֵר,
הֶחָדָשׁ מִתְיַשֵּׁן,
הַיָּפֶה מִתְכַּעֵר –
וַאֲנִי עַל עָמְדִּי:
מְטוּטֶלֶת. אָדָם.
וְהַזְּמַן הוּא עֵדִי
שֶׁאֵינֶנִּי נִרְדָּם
כְּשֶׁהִיא רוֹאָה אוֹתִי בַּבֹּקֶר
יוֹצֵאת מִן הַבַּיִת לְכִוּוּן הַשָּׂדֶה
הִיא מְקַפֶּצֶת סְבִיבִי וּמַשְׁאִירָה
עַל הַשְּׁבִיל
מִשְׁפָּט אָרֹךְ וּמְדֻיָּק
עַל אֹשֶׁר.
נִכְנָס אוֹר וְהוּא חֲלַקְלַק
וּמֵאִיר בְּכָל זֹאת
אֶת מָה שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לְהָאִיר.
מָה שָׁם? מַשֶּׁהוּ מִשָּׁם
אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת, בְּתוֹךְ הַחֶדֶר
הוּא לֹא קָם.
שָׁכַחְתִּי אֶת הַתְּנוּעָה
הַפּוֹתַחַת לִרְוָחָה, הַמַּכְנִיסָה
לָחֶדֶר.
אדוניס
האמגושים
בְּפָנַיִךְ הַגְּלוּיוֹת, בְּפָנַי הָיָה
כּוֹכָב וְהָיָה לַיְלָה גּוֹשֵׁשׁ
יָדֵינוּ נִפְגְּשׁוּ
צְעָדֵינוּ נִפְגְּשׁוּ
מַבָּטֵינוּ נִפְגְּשׁוּ
וְצָנַחְנוּ, רָאִינוּ וְנִסְתַּרְנוּ
נִּגְלֵינוּ וְנִסְתַּרְנוּ.
אַחֲרֵינוּ בָּאוּ הָאַמְגּוּשִׁים.
אלאעמאל אלכאמלה, כרך ב, עמ' 31.
כֹּחַ הַחַיִּים הוֹלֵךְ
שׁוּם דָּבָר אֵינוֹ מוֹלֵךְ
אֲדֹנָי כְּבָר לֹא הָאֱלֹ
אִם אֲנִי כֻּלִּי דּוֹעֵךְ
כֹּחַ הַחַיִּים הוֹלֵךְ
שָׁב אֲנִי אוֹמְרִים לִי לֵךְ
אֵל שָׁדַי וְאֶל שָׁדֵיךָ
לֵךְ לְךָ וְאֶשְׁכָּחֶךָ
כֹּחַ הַחַיִּים הוֹלֵךְ
בַּבָּשָׂר אֵיךְ אֶתְחַכֵּךְ
אֵין אוֹתִי בְּמַרְאָתְךָ
כֹּחַ הַחַיִּים הוֹלֵךְ
אֶל הַחֹשֶׁךְ הַמּוֹלֵךְ
אֵיךְ אוֹסִיף לִרְאוֹת עֵינֶיךָ
מְאֻחָר וּמֵאֲחוֹרֶיךָ
כֹּה רָעֵב אֲנִי אֵלֶיךָ
