משוררים
-
שגיא אלנקוה
נעמה בוגט
שמעון בוזגלו
איתן בולוקן
דרור בורשטיין -
אלכס בן ארי
סיגל בן יאיר
יגאל בן-אריה
יקיר בן-משה
סיגלית בנאי -
לילך גליל
רון דהן
בת-שבע דורי-קרלייה
שי דותן
אבישר הר-שפי -
יהודה ויזן
שלמה וינר
ענת זלצברג
חני כבדיאל
אלפרד כהן -
עודד כרמלי
עמית מאוטנר
מיטל זהר
עודד מנדה-לוי
מרדכי גלדמן -
שמעון מרמלשטיין
דנה מרקוביץ
חיה סדן
אורנה סילברמן
נדיה עדינה רוז -
יוסף עוזר
צדוק עלון
אורלי עסיס
איתי עקירב
גיורא פישר -
קרן קוך
עדי קיסר
דידו ש.דידובסקי
מעין שטרנפלד
מרדכי שרי

שגיא אלנקוה -
שגיא אלנקוה, תושב חדרה, בן שלושים ושבע, ארבעה ספרי שירה פרי עטו ראו אור בשנים האחרונות, השתתף במגוון אירועים ספרותיים, משיריו פורסמו בבמות מגוונות, מקוונות ובדפוס. מאמרים העוסקים ביצירתו ראו אור במוספי הספרות בעיתונות והוצגו במרשתת.
ספרו הראשון זכה בפרס שרת התרבות לספרי ביכורים. ספריו זכו במענקי תמיכה מקרנות לעידוד יצירה עברית.
וְהָאֲנָשִׁים הֵם נוּרוֹת
יְרֻקּוֹת, קְטַנּוֹת.
כְּשֶׁנּוּרָה דּוֹלֶקֶת,
שְׁאָר הַנּוּרוֹת כְּבוּיוֹת,
וּלְעִתִּים כַּמָּה נוּרוֹת
דּוֹלְקוֹת יַחְדָּו,
אֲבָל אוֹרָן הַכּוֹלֵל
כְּשֶׁל נוּרָה אַחַת
הַדּוֹלֶקֶת בִּמְלוֹא
עֻזָּהּ.
וְתָמִיד יֶשְׁנָהּ נוּרָה
שֶׁדּוֹלֶקֶת.
וֶאֱלֹהִים הוּא
זֶרֶם חַשְׁמַלִּי.
כְּשֶׁיִּפָּסֵק אֱלֹהִים
יִפָּסֵק הָאָדָם.
(מתוך: 'אפור נוצץ' - אפיק, 2015)

נעמה בוגט -
ילידת ירושלים. רופאה רדיולוגית, ראש היחידה להדמיית חזה ולב במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים. אם לשלוש בנות.
בחייה המקצועיים היא מתבוננת, בוחנת פרטים קטנים, סורקת תמונות ומזהה דגמים כדי להגיע לאבחנה המדויקת. את הכישורים האלה היא מביאה לשיריה.
החלה ליישם את אהבתה לשירה רק לאחרונה.
בוגרת סדנאות של "מקום לשירה". שיריה התפרסמו בכתבי עת.
קַח נְשִׁימָה. לְאַט.
הוֹצֵא אֲוִיר וְאָז
עֲצֹר. הַבֵּט הַצִּדָּה,
דְּקִירָה קְטַנָּה.
עֵינֵיךָ שְׁקֵטוֹת, לֹא יוֹדְעוֹת.
גְּרוֹרוֹת הַפַּחַד טֶרֶם הִפְלִיגוּ
בְּמוֹרָד הַדָּם.
צָרִיךְ לְהַקְפִּיד שֶׁהַמַּחַט
לֹא תַּחְלִיק מִתַּחַת לְצֶלַע,
לְמַחְבּוֹא הָעֶצֶב וְהָעוֹרֵק.
בְּסֵפֶר אֲנָטוֹמְיָה זֶה פָּשׁוּט:
הָעֶצֶב צָבוּעַ צָהֹב, הָעוֹרֵק דָּם.
אֶצְלְךָ, אֲדוֹנִי, הַזָּוִית בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִית
וְהַגּוּשׁ עָמֹק, שׁוֹלֵחַ זְרוֹעוֹת,
מָצְמִית בּוּעִיוֹת אֲוִיר,
לוֹפֵת אֶת הַנְּשִׁימָה.
אַל תֵּרָתַע מֵהַנְּקִישָׁה:
סִימָן שֶׁהַמַּחַט חוֹתֶכֶת-
אֲנחנו בְּלֵב הַנֶּגַע.

שמעון בוזגלו -
פרסם חמישה ספרי שירה: ארם (2000), תל היסרליק (2002), אישית לוחצת (2004), טוראי כוהן קורא שירים (2011), מדשאות הוליווד (2015). בין תרגומיו: מבחר השירה הלירית היוונית; כל שירי ספפו; שש טרגדיות יווניות; הרומן הראשון בעולם, קלירואה; דיאלוגים מאת אפלטון; ומבחר משירי קטולוס, הורטיוס ואובידיוס. זכה, בין השאר, בפרס יהודה עמיחי, פרס התיאטרון ופרס ראש הממשלה ליצירה.
ראיתי אתמול, במקרה,
תמונה שלי מלפני תשע שנים.
צרחת קופים בחורשה,
ציפורים מתעופפות באימה
מעל הבריכה הכסופה -
משהו נורא קרה.

איתן בולוקן -
איתן בולוקן הוא חוקר ומתרגם של כתבי הגות ושירה יפנים, בעיקר של המסורת הזן בודהיסטית. מלמד בחוג ללימודי מזרח אסיה של אוניברסיטת ת"א, בביה"ס פסיכודהרמה ובמסגרות נוספות. מבין ספריו: "בתוך השלג הדק: שירתUntitled-2.jpg הזן של דוֹגֶן וריוֹקָאן" (קשב, 2011), וכן "ליל טל: הייקו מאת מִיטסוּ סוּזוּקִי" (קשב, 2014).
הַשְּׁתִיקָה לְאַט
כֹּל הַדֶּרֶךְ הַבַּיְתָה
זְבוּב וְקַבְּצָן
מִּנְיָן הֻשְׁלַם
תַחֲנַת הָאוֹטוֹבּוּס
תְּפִלָּה רוֹחֶשֶׁת
כְּלָבִים קְשׁוּרִים
לְצַד הַמַּרְכּוֹל
בְּקָרוֹב סְלִיחוֹת
מֻקְדָּם בַּבֹּקֶר
מְנוֹרַת הַשֻּׁלְחָן
קַדָּה לְשַׁמֵּשׁ

דרור בורשטיין -
דרור בורשטיין נולד ב-1970 בנתניה. עורך את פרסומי השירה של "הליקון". בין ספריו: ספר השירה "פירות / גט", ספרי הפרוזה "אבנר ברנר", "הרוצחים", "קרוב", "נתניה" ו"אחות שמש", וספרי המסות "שאלות בספרות" ו"תמונות של בשר". בחודשים הקרובים יראו אור ספר שירה שני ("אלה כרגע חיי", אבן חושן) ורומן ("טיט", כתר).
שַׂחְקָן קוֹלְנוֹעַ
מְסַפֵּר לִי בְּעֵינַיִם אֲדֻמּוֹת
עַל סֶרֶט שֶׁצָּפָה בּוֹ זֶה עַתָּה
וְהוּא אוֹמֵר שֶׁגַּם הוֹרַי הָיוּ שָׁם וּבָכוּ
וְהוּא אוֹמֵר שֶׁהוּא גִּלֵּם תַּפְקִיד רָאשִׁי
(מתוך: אלה כרגע חיי, אבן חושן, 2015)

אלכס בן ארי -
בן 42. ספרו הראשון, "ימים סמויים", ראה אור במאי 2008 בהוצאת כרמל וזכה בפרס רמי דיצני לשירה בשנת 2014. ספרו השני, "קורת השער" ראה אור ב-2015 בהוצאת מוסד ביאליק בסדרת "כבר" לשירה בעריכת ליאת קפלן.
חבר בבלוג ההייקו העברי הקולקטיבי ״ירח חסר״,ואחד משלוש עורכי כתב העת "ננופואטיקה".
עוֹבְדִים יַחַד
גֶּזַע הָעֵץ
וְהַנַּקָּר
בַּדֶּרֶךְ הַלוֹךְ
בַּדֶּרֶךְ חַזוֹר
אוֹתָהּ מַרְצֶפֶת שְׁבוּרָה
תְּלוּיָה בֵּין שְׁנֵי עֵצִים
מַחֲצִיתוֹ הָרֵיקָה
שֶׁל הַיָּרֵחַ

סיגל בן יאיר -
סיגל בן יאיר, גדלה בגבעת נשר וחיפה
שיריה פורסמו לראשונה בכתב העת "מטעם" בעריכת המשורר יצחק לאור,
וכן ב"הליקון", "עתון 77″ "כתובת" ועוד.
שיריה תורגמו לצרפתית, מקדונית, ערבית ואנגלית וראו אור באנתולוגיות שונות.
ספר שיריה הראשון "לא מעודן" יצא בהוצאת הליקון סדרת פגסוס, 2011
ספר שיריה השני "אין עדות" יצא בהוצאת הקיבוץ המאוחד, ריתמוס, 2014
כלת פרס טבע לשירה בפסטיבל המשוררים במטולה 2011,
זוכת פרס רמת גן לספרות 2012 ופרס שרת התרבות והספורט לספר ביכורים 2014,
באוגוסט 2015 השתתפה בפסטיבל הבינלאומי לשירה במקדוניה: "Struga Poetry Evenings"
בְּטָּעוּת אָרַזְתְּ מַגֶּבֶת עִם קְרַעִים.
כְּמוֹ תַּכְרִיךְ עוֹטֶפֶת אוֹתִי הַמַּחְשָׁבָה
עַלָיִיךְ, מְהַדֶּקֶת אוֹתָהּ וּבוֹכָה בַּמִקְלַחַת
בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן בַּטִּירוֹנוּת.

יגאל בן-אריה -
נולד ב – 1946 בתל-אביב.
היה חבר בקיבוץ רביבים.
בוגר האוניברסיטה העברית.
שיריו התפרסמו במוספים ספרותיים וכתבי עת.
שמונה ספרי שירה מפרי עטו התפרסמו עד כה.
קובץ שיריו הראשון זכה בפרס ביכורים ע"ש ירוחם לוריא, 1982.
ספרו השמיני, "מפה אילמת" יצא לאור בשנת 2013.
שיריו תורגמו לפולנית, אנגלית, צרפתית וצ'כית.
נשוי לללי. מתגורר בירושלים.
אָדָם קָם בַּבֹּקֶר מֵת, כְּבָר לֹא שׁוֹתֶה קָפֶה
כְּבָר לֹא נוֹסֵעַ לַעֲסָקָיו, כְּבָר לֹא מְדַבֵּר,
אָדָם קָם בַּבֹּקֶר מֵת, הוֹלֵךְ לְדַרְכּוֹ, הוֹלֵךְ בְּדַרְכּוֹ,
בַּהַתְחָלָה עוֹד קְצָת חַי, מְעַט הַדַּעַת שֶׁנּוֹתְרָה
עוֹד קְצָת, כְּבָר מֵת
אַף אֶחָד לֹא יוֹדֵעַ, אַף אֶחָד לֹא הוֹדִיעַ עַל מוֹתוֹ
הוּא יוֹדֵעַ, מִתְעוֹרֵר מֻטְרָד, שׁוֹתֵק, לֹא נוֹשֵׁם
חָג בְּיָדָיו, מְסַמֵּן בָּאֲוִיר, עוֹד מְעַט
(מתוך: מפה אילמת, 2013)

יקיר בן-משה -
יליד 1973, חי ויוצר בתל אביב. חתן פרס ראש הממשלה לספרות לשנת 2012.
קובץ שיריו הראשון, "בכל בוקר מקריח לפחות אדם בלונדיני אחד", ראה אור בהוצאת עם-עובד בשנת 2003, וזיכה אותו בפרס שר התרבות למשוררים בראשית דרכם היצירתית.
קובץ שיריו השני, "תנשום עמוק, אתה נרגש", ראה אור בהוצאת כרמל, בסדרת כבר, בשנת 2009 וזכה לשבחי הביקורת. ספר שיריו השלישי, "אח, לו היה לנו קלרינט", ראה אור בהוצאת מוסד ביאליק, בסדרת כבר, בשנת 2013, וזכה לשבחי הביקורת. ספר הילדים שכתב, "גני הזהב של סנקטאפו", ראה אור בהוצאת חרגול, עם-עובד, בשנת 2010, והינו אגדת חלום בפרוזה.
שיריו תורגמו לשפות שונות ופורסמו בעיתונות, בכתבי העת ובאנתולוגיות רבות.
החל משנת 2000 עורך יקיר בן-משה את תכניות הספרות בבית ביאליק. במסגרת זאת התקיימו בעריכתו למעלה מ-1000 אירועים ספרותיים למיטב היוצרים בישראל.
בנוסף, יקיר בן-משה משמש כעורך הספרותי של פסטיבל השירה הבינלאומי 'שער-הליקון'; עורך פרויקט "שירה על הדרך" מטעם עיריית תל-אביב-יפו (במסגרת זו נתלו עשרות פוסטרים עם פרסומי שירה בשדרות העיר ובתחנות האוטובוסים); מנחה סדנאות כתיבה לשירה ולפרוזה בכל רחבי הארץ; עורך ספרי שירה ופרוזה; וכותב רשימות וביקורות לעיתונות על ספרי שירה, מוסיקה קלאסית והפקות אופרה.
יותר ויותר שואל אותי בני על המוות.
אני מסביר לו שזה חלק מהטבע, לקום וליפול,
אבל הוא לא מרוצה. "מה יקרה אם אזדקן
ולא יהיה לי כוח לחזור לאדמה?"
אני מראה לו את השמיים ואת הכוכבים,
את מערכת השמש והירח,
אין מה לדאוג.
ככל שהעולם סובב את הנוף, תמיד יהיה לנו
לאן לחזור. אבל בני כבר לא מאמין לי.
הוא עוצם את עיניו.
אני יוצא מחדרו – הולך לחדרי.
הבית שלנו גדול ומוזר, מטיל צל על העולם.
לעתים , כשהאור מוצף דממה,
ניתן לשמוע את האופק מתבקע לשניים.
יותר ויותר אני מגלה שהמרחק בין החדרים
הוא כל מה שיש.

סיגלית בנאי -
איש ישן על המדרכה
מתחת לכספומט
זה דימויי?
ילד דופק על חלון המכונית
מבקש נדבה
מטאפורה?
אישה קשישה מתכופפת
מעל ערימת האשפה בסוף השוק
ושולהתפוח אדמה
חציו רקוב
מטונימיה?
שירת האני?
משקל חרוז ובית?
איפה
הבית

לילך גליל -
לילך גליל פרסמה חמישה ספרי פרוזה (שלושה רומנים ושני קבצי סיפורים) ולפני כשנה ראה אור ספר שיריה הראשון, "כשהאיילה תחלוף", "ספר נדיר בשירה העברית החדשה," כפי שכתב עליו עורך הספר, יקיר בן משה. היא מתגוררת בחדרה עם שמוליק ושלושת ילדיה, ועוסקת בעריכה ובהנחיית יחידים וקבוצות בכתיבה, בעיר ובמדבר.
בְּסִפְרִיַּת הָאוּנִיבֶרְסִיטָה בְּהַר הַצּוֹפִים, שְׁנַת אֶלֶף
תְּשַׁע מֵאוֹת תִּשְׁעִים וְשָׁלוֹשׁ, הוֹגַעְתִּי אֶת מֹחִי
בֵּין לַיְבְּנִיץ לְבֵין קַאנְט. לְפֶתַע פְּתִיתֵי שֶׁלֶג
הֵחֵלּוּ יוֹרְדִים עַל הָעִיר. נִצְמַדְתִּי לַחַלּוֹן.
הָעוֹלָם שָׁקַט. נִכְנַע. קִמְטֵי מִצְחִי
הִתְרַכְּכוּ, וַאֲנִי הִבַּטְתִּי נִרְגֶּשֶׁת
בַּתְּבוּנָה הַטְּהוֹרָה.
(מתוך: "כשהאיילה תחלוף", פרדס 2014)

רון דהן -
רון דהן, יליד 79, פרסם עד כה 3 ספרי שירה, רומן וקובץ סיפורים קצרים.
נשוי לטלי ואב לדניאלה ומתן.
בְּסוֹף הַדֶּרֶךְ תִּהְיֶה עֲקֵדָה.
(אַל תַּחְשְׁשִׁי בִּתִּי, אֵלֵךְ לְצִדֵּךְ כָּל שְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים. לֹא
אַתֶּן שֶׁתִּפֹּל שַׂעֲרָה מֵרֹאשֵׁךְ הַיָּפֶה)
לֹא יִהְיֶה מִזְבֵּחַ, לֹא נֶאֱסֹף זְרָדִים, מְאַכֶּלֶת לֹא תּוּנַף.
הָאַיִל יִקּוֹם דָּמוֹ הַשָּׁחוּט
וְיַעֲקֹד אֶת הַמַּלְאָךְ.
אֵלֶּה הֵם פִּתּוּלֵי הַדְּבָרִים
אֵלֶּה מוֹלִידִים אֶת אֵלֶּה
אֵלֶּה קוֹבְרִים אֶת אֵלֶּה
אֵלֶּה שׁוֹכְבִים עִם אֵלֶּה
אֵלֶּה בּוֹכִים עַל אֵלֶּה.

בת-שבע דורי-קרלייה -
בת-שבע דורי-קרלייה) נולדה בירושלים, 1970( למדה ספרות גרמנית ופילוסופיה באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטה החופשית בברלין. מנחה סדנת כתיבה יוצרת בבתי ספר, עורכת שירה. בוגרת סדנאות "מקום לשירה" ו"הליקון". שיריה ותרגומיה ראו אור בכתבי עת ובעיתונים. ספר שיריה הראשון בהוצאת "מקום לשירה" יראה אור בספטמבר השנה.
בְּמִלִּים שֶׁהֵן כִּיסֵי אֲוִיר אֲנִי פּוֹתַחַת, סָאפְּפוֹ.
טִיסָה מִסְפָּר BC612 תִּנְחַת בְּלֶסְבּוֹס עוֹד מְעַט. אֲנִי בַּעֲנָנִים.
יֵשׁ הָאוֹמְרִים כְּרֵתִים יֵשׁ אוֹמְרִים רוֹדוּס
הוּא הָאִי הַיָּפֶה בְּיוֹתֵר בְּיָוָן. אֲנִי אוֹמֶרֶת לֶסְבּוֹס.
קַל מְאֹד לְהַסְבִּיר זֹאת: אַתְּ נוֹלַדְת שָׁם,
אֶלִילַת שִּׁירָה עַתִּיקָה שֶׁלִּי.
בְּאוּלָם מְקַבְּלֵי הַפָּנִים תַּבִּיטִי אֵלַי
מִכְּרָזָה שֶׁל מִשְׂרַד הַתַּיָּרוּת הַיְוָנִי:
שֵׂעָר שָׁחֹר אָרֹךְ, יְחֵפָה, אוֹחֶזֶת עָנָף עָדִין שֶׁל עֵץ תַּפּוּחַ.
אִשָּׁה דּוֹמֶמֶת עִם טֶבַע.
אִם יִשְׁאֲלוּ בְּבִקֹּרֶת דַּרְכּוֹנִים מָה מַטְּרָתִי,
לֹא אֹמַר "נֹפֶשׁ" לֹא אֹמַר "עֲבוֹדָה". אֹמַר:
"סַמְּכוּנִי בַּאֲשִׁישׁוֹת רַפְּדוּנִי בְּתַפּוּחִים
כִּי חוֹלָה עַל סָאפְּפוֹ אָנוֹכִי".

שי דותן -
נולד בשנת 1969 ומתגורר בירושלים. ספרו הראשון "על קצה המותר" יצא לאור בהוצאת עם-עובד וזכה בפרס שרת החינוך לספר ביכורים, תשס"ה. ספרו השני "אחר כך אני מוחק", יצא לאור בשנת 2009, אף הוא בהוצאת עם-עובד. ספרו האחרון, "בוקר", יצא לאור בשנת 2014 בהוצאת קשב לשירה. שי הוא כלכלן בשירות הציבורי ומנחה סדנאות שירה לנוער ולמבוגרים. נשוי לענת ואב להגר ולאסף.
לֹא רַק אֲנִי
כָּל הָעִיר תִּשְׁכָּחֵךְ
אִם תַּעַזְבִי.
חַלּוֹנוֹת הָרַאֲוָה
יַפְסִיקוּ לָתוּר אַחַר בָּבוּאָתֵךְ
וְהָאֲבָנִים הָעֲיֵפוֹת
יַאֲזִיבוּ אֶת שְׁמֵךְ.
הַשִּׁירִים שֶׁפִּרְסַמְתְּ
יִתְפַּצְפְּצוּ תַּחַת גַּלְגַּלֵּי
אִישׁוֹנִים אֲדִישִׁים,
יִמּוֹגוּ בֵּין אֶצְבָּעוֹת לַחוֹת,
מְרֻבָּבוֹת חֶמְאָה וְקָפֶה.
לֹא, אֲפִלּוּ לֹא זֶה.

אבישר הר-שפי -
אבישר הר-שפי לומד ומלמד קבלה חסידות וספרות. עורך את כתב העת 'עתר' ואת האנתולוגיה להגות וסיפורת חסידית. ממקימי בית המדרש 'זוהר חי'. תושב תקוע, נשוי לסיון ואב לחמישה.
ספר שיריו הראשון 'סוסי אש' ראה אור בתשע"ד בהוצאת שוקן.
ספר שיריו השני 'אל אשר לו אחוזת הארץ' ראה אור בתשע"ה בהוצאת 62.
ספרו "מלכין קדמאין: הבריאה וההתגלות בספרות האידרות של הזוהר" ראה אור בתשע"ה בהוצאת 'כרוב'.
אַתְּ מִתְרַחֶשֶׁת כִּנְשָׁמָה
שֶׁבָּאת כִּשְׁמוֹ, כְּטַל
רֵיחַ שׁוֹשַׁנִּים
בְּאֵר רֵיקָה כַּלְּבָנָה
לְהַמְשִׁיךְ לָךְ שְׁקֵדִיּוֹת
כְּשִׂמְלָתֵךְ בְּהִירַת הָרַחֲמִים
עַכְשָׁו כְּשֶׁהָרְצָפוֹת כְּבָר עֲרוּכוֹת
וְהַקְּלָרִינֵט נָדַם
וְעוֹד מְעַט
שֶׁבָּאת

יהודה ויזן -
משורר, מתרגם, עורך ומבקר שירה. עורכם של כתב העת והוצאת הספרים דחק – לספרות טובה, שימש כעורכו של כתב העת כתם ועונתון עכשיו, שימש כמבקר השירה של "וואלה!", "Time Out תל אביב", ותוכנית הטלוויזיה "דיבור חדיש".
עֻבָּר בָּרִיא
עֻבָּר עִבְרִי אֲרִי יָרֵא
בּוֹא אֱלֵי עוֹלָם
לוֹמַר שְׂפַת-עֵבֶר
וּלְשַׁמֵּשׁ
מֵיתָר בְּיָד מִלְּתָא
תָּא
תָּא
* ארמית: מִלְּתָא = מילה, עולם, דבר תָּא = בוא!

שלמה וינר -
שלמה וינר, יליד ירושלים (1937), סיים את לימודיו בבית הספר התיכון בגימנסיה העברית. לאחר שירות צבאי למד מתמטיקה באוניברסיטה העברית שבה גם השלים את עבודת הדוקטור שלו. לאחר השתלמות בארה"ב הצטרף וינר לחוג להוראת המדעים של האוניברסיטה העברית שם לימד וחקר עד 1997. בתום תקופה זו עבר לאוניברסיטת בן גוריון בנגב והקים בה תוכנית לתואר שני בהוראת המדעים והמתמטיקה. כיום, וינר הוא ראש תוכנית לתואר שני בחינוך מתמטי לבית הספר היסודי במכללת "אחווה" לחינוך.
וינר פרסם ארבעה ספרי שירה שהאחרון בהם, "עד שתחשך השמש והאור," ראה אור בינואר 2015. שיריו תורגמו למספר שפות וזכו לכמה פרסים ומענקים שהאחרון ביניהם פרס אקו"ם לעידוד היצירה.
מְשַׂחֲקִים עֲדַיִן.
אֱלֹהִים כּוֹלֵא אוֹתִי בְּתוֹךְ אָרוֹן
וּמוֹתִיר לִי אֶת הַמַּפְתֵּחַ.
אֲנִי מְגַשֵּׁשׁ בַּחֹשֶךְ וְנוֹשֵׁם רֵיחַ
אַהֲבוֹת זָרוֹת. בְּעֵינַיִם סוּמוֹת עָלַי לְהַמְתִּין.
אֲבָל אֲנִי יוֹדֵעַ,
גַּם אִם יִתְמַהֲמֵהַּ לֹא יָבוֹא.
בִּצְבִיעוּת שֶׁל שׁוֹשַׁנִּים מְלָאכוּתִיּוֹת
הִסְווּ אֶת מוֹתוֹ,
הֶעֱלִימוּ אֶת עַצְמוֹתָיו,
פִּזְּרוּ עָלִים בִּמְקוֹם הַחֲפִירוֹת,
הִצִּיבוּ מַלְאָכִים, חָצְבוּ פָּנִים
שֶׁלֹּא יַכְאִיבוּ מִדַּי לָאֶבֶן.
אָבָק שֶׁל הֲרִיסוֹת שׁוֹקֵעַ לְאִטּוֹ בְּרֵאוֹתַי; הַמַּפְתֵּחַ בְּיָדַי.

ענת זלצברג -
סטודנטית לתואר ראשון ביחסים בין-לאומיים וסוציולוגיה באוניברסיטה העברית ומפיקת חדשות. בוגרת סדנאות הכתיבה של מקום לשירה. פרסמה משיריה בננופואטיקה 4.
בּירוּשָׁלַיִם כָּל שִׂמְלָה מַרְגִּישָׁה
קָצְרָה יוֹתֵר מִמָּה שֶׁהִיא
הָעֵינַיִים בְּרְחוֹב יָפוֹ מְקַפְּלוֹת
אֶת הַשּׁוּלַיִם לְמִכְפֶּלֶת.
אֲנִי מַרְגִּישָׁה אֶת מַבָּטָהּ הַנּוֹזֵף שֶׁל הַשְּׁכִינָה עוֹלֶה
בֵּין רַגְלַי, בּפּוֹלְשָנוּת נִינּוֹחָה שֶׁל גֵנִיקוֹלוֹג
אֶצְבְּעוֹתֶיהָ הָאֲרֻכּוֹת מוֹתְחוֹת מָטַה
אֶת שׁוּלֵי הַבַּד,
לְהַצְנִיעַ אֶת מַעֳמַד אוֹמְדָן הָתוֹם.
וְנַנִּיחַ שאֶעֱזֹב אֶת יְרוּשָׁלַיִם
ואֶמַלֵט אֶת רָגְלַיי
מְעֵינֶיָה הָמִתְחָסְדוֹת שֶל הַשְכִינָה.
יֶרֵכַי לֹא יָחְדְּלוּ לְהַפְנִים אֶת הַבּוּשָׁה,
עַד שֶאֱצְבּעוֹתַיי שֶׁלי
קְרִירוֹת כְּמָתֶכֶת הַמֶפָסֶק הַרְפוּאִי
יַפְסִיקוּ לְכָסוֹת עַל הַבַּד הַמְּטַפֵּס לְמַעֲלָה
נִדְבַּק לַעוֹר כְּמוֹ לָשׁוֹן אֵל חֵךְ.

חני כבדיאל -
חני כבדיאל, ילידת 1983, ספרה הראשון "פרימת טלאים" יצא ב2015, בהוצאת רעב הבאר-שבעית ובעריכת ערן צלגוב. בוגרת המחלקה לכתיבה במכללת “מנשר לאמנות”. שיריה פורסמו בבמות שונות, בהן הליקון, הארץ, מרחב ועבריתון והיא מתרגמת-שותפה בספר "איפה תהיו" – מבחר משירתה של המשוררת פאט פארקר [רעב, 2014[.
כָּל יוֹם אֲנִי הוֹפֶכֶת לְאִשָּׁה
מֵאָז יָצָאתִי מֵרֶחֶם אִמִּי.
הִיא הָפְכָה לְאִשָּׁה בִּבְּרוּקְלִין
רַק עִם כְּנִיסָתָהּ לְעוֹלַם הַתְּפִלָּה.
עַד הַיּוֹם אִמִּי מְנַקֶּבֶת אֶת בָּנֶיהָ:
הִיא לָמְדָה עִבְרִית שֶׁל אֻלְפָּנָה
שָׁם אֵין צֹרֶךְ בְּהַטָּיַת זָכָר.
כָּל יוֹם הוֹדֵיתִי בָּאַשְׁמָה. אֲנִי
נְקֵבָה נְקֵבָה
חֲלוּלָה חֲלוּלָה,
שֶׁעֲשַׂנִי כִּרְצוֹנוֹ.
רַק הַיּוֹם אִמִּי הוֹדְתָה
שֶׁלֹּא עֲשַׂנִי אִשָּׁה
כִּרְצוֹנָהּ.
(מתוך: פרימת טלאים / חני כבדיאל, הוצאת רעב, 2015, עמ' 7)

אלפרד כהן -
חי בתל אביב. בוגר החוג לקולנוע במכללת ספיר
כותב את ״הבלוג הסנטימנטלי״,יומן מוזיקה אלטרנטיבית
שיריו התפרסמו בכתבי עת שונים: הליקון, ערס פואטיקה, עיתון 77 ובעיתונים: הארץ, ישראל היום ומעריב.
זוכה פרס מטעם משרד התרבות למשורר בתחילת דרכו 2014
ספרו הראשון "אינדיפופ נונסטופ" יצא בהוצאת פרדס 2014
אֲנִי מְפַחֵד לְדַבֵּר
בָּעַרְבִית שֶׁל סַבָּא וְסָבְתָא
בְּאַנְגְּלִית שֶׁל טוֹנִי סׂפְרָנוֹ וְעוׂמָאר לִיטֵל
לֶחָבֵר מִלִּים וְלוֹמַר אוֹתָם בְּקוֹל רָם
מִשְׁפָּטִים שֶׁהוֹפְכִים אוֹתִי עִילֶג
שוׂהֶה לֹא חֻקֵּי בְּשָׂדוֹת שָׂפוֹת זָרוֹת
מְגַמְגֵּם בַּמַּחְשָׁבָה אֶת הַמּוּזִיקָה וְשׁוֹתֵק
רַק הָעִבְרִית לֹא מַפְחִידָה אוֹתִי
אֲנִי שׂוֹנֵא אוֹתָהּ
מַדְחִיק אֶת כָּל הַמִּלִּים
רָחוֹק
אֶל תּוֹךְ הַשִּׁיר.

עודד כרמלי -
עודד כרמלי הוא משורר ופובליציסט.
עורך כתב העת המטאמודרניסטי-טרנסהומניסטי "הבה להבא"
והוצאת הספרים המוארת "הבה לאור".
הַמָּוֶת עֲגָלָה
דּוֹחֵף
אֲנִי בָּעֲגָלָה
בּוֹכֶה
אֲנִי
גַּם עַצְלָן
וְגַם בַּכְיָן
מתוך: הבית לָקח, הליקון 2014

עמית מאוטנר -
עמית מאוטנר – משורר, מתגורר במושב כפר-אחים שבשפלה. איש חינוך, מורה לתיאטרון ובימאי נוער בתיכונים בגדרה ובמזכרת-בתיה, מנחה סדנאות כתיבה ומקיים מפגשי שירה בבתי-ספר ברחבי הארץ, עורך טור "נדודי שירה" במגזין של האוניברסיטה הפתוחה. ספר שיריו "למה משורר" ראה אור השנה בהוצאת "ספרא" וכן במהדורה דיגיטלית ב"בית אוצר".
פְּרִי הָדָר עֲסִיסִי, בּוֹא
עָלַי בַּהֲמוֹנְךָ
וּמִבְּשָׂרְךָ הֶעָנֹג
הַמְּחֻסְפָּס אֶסְחַט לְאַט
מִיץ אֶסְחַט וִיטָמִין
סִי אֶסְחַט וִיטָ-
מִין מוֹשֵׁךְ
סוֹפִים, דּוֹחֶה
שִׂיאִים אֶסְחַט
מִמְּךָ סִפּוּק כָּתֹם
וְיַסְמִינִי אֶל תּוֹךְ
תּוֹכִי מְלוֹא כְּבוֹדְךָ
מָתוֹק וְעַז
רָווּי מֻקָּז.
(מתוך: "למה משורר", הוצאת "ספרא" 2015, עמ' 33)

מיטל זהר -
ילידת 1984, מתגוררת בהרצליה. בוגרת החוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית. כיום תלמידה לתואר שני בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב. ספרנית במתנ"ס עירוני, ולעתים עורכת שירה ופרוזה. ספרי הראשון "הבית לָקח" ראה אור בשנה שעברה בהוצאת הליקון.
ספר שיריו השני "צירי חיים" יצא בהוצאת "קשב לשירה" בתשע"ד
הַבַּיִת לָקַח אֶת הָרַגְלַיִם שֶׁלּוֹ וְהָלַךְ
הִשְׁאִיר אֵין־פֶּתֶק עַל אֵין־שֻׁלְחָן
אֵין־סְפוֹר פַּעַם אַחַת.
הַבַּיִת לָקַח אֶת הָרַגְלַיִם שֶׁלּוֹ וְהָלַךְ
אֵיךְ שׁוּב וָשׁוּב הוּא לָקַח וְהָלַךְ
מִבְּלִי שֶׁחָזַר
הַבַּיִת לָקַח אֶת הָרַגְלַיִם שֶׁלּוֹ וְהָלַךְ
כְּמוֹ שֶׁקִּרְקָס נוֹדֵד
כְּמוֹ שֶׁקִּרְקָס נוֹדֵד.
מתוך: הבית לָקח, הליקון 2014

עודד מנדה-לוי -
ד"ר עודד מנדה-לוי מלמד ספרות בסמינר הקיבוצים ובבצלאל. עוסק בקשרים שבין ספרות ומרחב. ספריו: לקרוא את העיר (הקיבוץ המאוחד, 2010, פרס ס. יזהר); על קצה המקום (רסלינג, 2011). בשנת 2015 הופיעה בהוצאת אבן-חושן הפואמה מיליון פחות אחת, 999 שורות קצרות על רקע רחובות של ילדות והתבגרות בתל-אביב של שנות ה-70.
עַכְשָׁו בַּבַּיִת שֶׁל סָבְתָא אִדָּה וְדָוִד אִיזָקוֹ,
אֲנִי יוֹצֵא לַמִּרְפֶּסֶת וְצוֹפֶה מִבַּעַד
לַגָּדֵר הַשְּׁחֹרָה אֵיךְ רְחוֹב מַרְמוֹרֶק
נִשְׁפַּךְ אֶל בֵּית-הַכְּנֶסֶת שֶׁבַּפִּנָּה.
אִמָּא אָמְרָה לִי שֶׁלְגָּדֵר שֶׁל מִרְפֶּסֶת קוֹרְאִים מַעֲקֶה.
אִמָּא מְסַפֶּרֶת לְאַבָּא שֶׁיֵּשׁ לָהּ בּוּצָה,
וְדוֹד אִיזָקוֹ מַסְבִּיר לִי שֶׁזֶּה לְהַרְגִּישׁ
לֹא כָּל-כָּךְ טוֹב.
כְּשֶׁהַמִּלִּים נֶחְלְצוּ תּוֹעוֹת מִפִּיו,
מַבָּטוֹ נָח עָלַי עָיֵף,
וְנִרְאָה כְּמִי שֶׁמְּחַפֵּשׂ צַעֲצוּעַ יָשָׁן,
מְחַפֵּשׂ וְלֹא מוֹצֵא.
וְאָז רָקַח אֶת לְשׁוֹנוֹ וְאָמַר,
בְּעִבְרִית זֶה מוּעָקָה.
מְרֻצֶּה, הוּא חָזַר עַל הַמִּלָּה שׁוּב וְשׁוּב.
מוּעָקָה,
מוּעָקָה, הוּא אָמַר.
(מתוך: ״מיליון פחות אחת עמ׳ 26-27״)

מרדכי גלדמן -
מרדכי גלדמן הוא יליד מינכן (1946), בנם של פליטי שואה מפולין, שעלו לישראל ב- 1949. מילדותו הוא מתגורר בתל אביב. למד באוניברסיטה בר-אילן פסיכולוגיה וספרות עולם (לתואר ראשון) ופסיכולוגיה קלינית (לתואר שני).
עוסק בפסיכותרפיה בגישות פסיכואנליטיות.
פרסם 15 ספרי שירה. האחרונים שבהם: אסופה מקיפה בשני כרכים "הלכתי שנים לצדך" (הקיבוץ המאוחד/מוסד ביאליק 2011), "תורת הייחוד" (הוצאת קשב לשירה, 2013) ו "קו לילה" (הוצאת קשב לשירה, 2015). ספר סיפוריו "שכנים וסוטים אחרים" יצא לאור בשנה שעברה.(הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2014).
שיריו תורגמו לשפות רבות. ציפי קלר תרגמה אסופה משירתו שהתקבלה לפרסום בהוצאה אוניברסיטאית בניו יורק. השנה הופיע כרך א' מ"תורת הייחוד" בפורטוגלית בליסבון. תרגם ז'ואאו פאולו.
ספרי שירתו זיכוהו בפרסים: פרס חומסקי (1983), פרס ראש הממשלה (1996), פרס ברנר (1998) פרס עמיחי (2005), פרס ביאליק למפעל חיים בשירה (2010).
פרסם ספרי עיון מפרספקטיבות פסיכואנליטיות: "מראה אפלה" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1995) "ספרות ופסיכואנליזה" ( הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998) "אוכל אש, שותה אש"(הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2002) "העצמי האמיתי ועצמי האמת" (הוצאת הקיבוץ המאוחד 2005) "ויהי במראת הכסף: מונוגרפיה על ביאנקה אשל גרשוני " (הוצאת הקיבוץ המאוחד 2007).
פרסם דרך קבע בעיתונים ובמגזינים מסות ומאמרים המתייחסים לאומנויות ולפסיכואנליזה. שימש כמבקר האמנות של "הארץ" והיה בעל טור קבוע במוספו הספרותי.
הוראה והרצאות: סדנאות רבות לכתיבת שירה. באחרונה מלמד בסדנאות כתיבת הייקו; סמינריון למ"א על ספרות ופסיכואנליזה באוניברסיטת באר- שבע (2003); סדרת הרצאות במכון ואן ליר על שקספיר כפסיכואנליטיקן (2004) ; הרצאות בכנס האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה (2005); סדרת הרצאות במכון ואן ליר על הרוחני מפרספקטיבה פסיכואנאליטית (2005).
פעילותו בתחום הפלאסטי כוללת ציור, צילום, קדרות ואצירת תערוכות.
הָרֶגַע שֶׁבּוֹ הָעֵץ זוֹהֵר
בְּמִילְיוֹן עָלִים יַהֲלוֹמִיִּים
וְכֻלּוֹ מוּאָר מִתּוֹכוֹ
כִּמְעַט כְּמוֹ פוֹטוֹשׁוֹפּ
וְלֹא כְּפוֹטוֹסִינְתֶּזָה
בְּשֶׁמֶשׁ חָרְפִּית רָפָה
וְהַדֶּשֶׁא תַּחְתָּיו
אִזְמַרְגָּדִים בּוֹעֲרִים
וּבוֹ יְצִיר הַצֵּל הָאָפֵל
שֶׁל עֵץ הַזַּהֲרוּרִים
הַנָּתוּן לִתְמוּרוֹתָיו —
רֶגַע קָצָר הוּא
בַּבֹּקֶר הַצָּלוּל, הַקַּר,
בַּתְּכֵלֶת הַמַּלְבִּינָה
כְּבָר מִזְדַּחֲלִים חֶרֶשׁ
צָהֳרֵי הַיּוֹם הַצְּהֻבִּים
כְּלוֹמַר רְסִיסֵי חֲשֵׁכָה
הַמְנַמְנֶמֶת בֵּינְתַיִם
בְּצִלּוֹ שֶׁל כָּל צֶמַח
חוֹלֶמֶת עֲטַלֵּפִים

שמעון מרמלשטיין -
השיר "לאורך הגדר" התפרסם בספר "ארץ החיים" הוצאת פרדס. העורך : אמיר אור.
שמעון מרמלשטיין, יליד פ"ת, 1955. מוסמך בפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים בטכניון. בעל משרד תכנון אדריכלי. פרסם שירים וסיפורים בכתבי עת שונים ובעיתונות. זוכה תחרות כתיבת סונטות של כתב העת "קשת החדשה", חתן פרס שירת המדע ע"ש עופר לידר של מכון וייצמן. אב לבן ושתי בנות. מתגורר בגבעתיים.
כָּאן.
לְאֹרֶךְ תַּיִל מְחֻשְׁמָל
אַל תִּנְשֹׁם
מִישֶׁהוּ בַּחֹשֶךְ
נוֹגֵעַ בְּתַבְלִיט פָּנֵינוּ
מְנַסֶּה לְפַעְנֵח אֶת
הָאוֹתִיּוֹת
בָּהֶן הוּא מְתֹאָר.
כֹּה רָחוֹק הוּא,
יָדֵנוּ לֹא מַשֶּׂגֶת.
(מתוך: ״ארץ החיים״)

דנה מרקוביץ -
דנה מרקוביץ, ילידת 1987, אשקלון, מתגוררת בתל־אביב. משוררת, קופירייטרית וכותבת בלוג האופנה פָּיֶט. שיריה פורסמו במגוון כתבי עת, בהם 'מעין', 'שבו', 'הליקון', 'ננופואטיקה', בעיתונות - 'הארץ', 'ידיעות אחרונות', 'מעריב' ובאנתולוגיות שונות. ספרה הראשון "חיי הטבסקו" ראה אור השנה בהוצאת אבן חושן.
צילום: יולי גורודינסקי, טיים אאוט
לֹא כָּל הַשִּׁירִים
חַיָּבִים לְדַבֵּר.
יֵשׁ גַּם כָּאֵלֶּה
בְּלִי שִׁנַּיִם וּבְלִי לָשׁוֹן.
יֵשׁ זִמְזוּם
שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא.
(מתוך: "חיי הטבסקו", הוצאת אבן חושן)

חיה סדן -
נולדתי ב-1967. בשנות העשרים שלי הצטרפתי לעמותת "קדמה" למען חינוך עיוני בשכונות ובערי פיתוח, ומאז אני מורה. שנים רבות לימדתי בתיכון ע"ש ברנקו וייס בבית שמש, השנה מלמדת במקיף רמות, בת-ים. בימים אלה אני מסיימת לימודי תואר שני בספרות עברית. כותבת אודות שירים באתר "ליריקה". שירי התפרסמו באנתולוגיה "לא ברעש" של הליקון ובכתב העת "עירובין ב'". ספר הביכורים שלי, "אכלתי פרחים", זכה בפרס שרת התרבות לספר ביכורים, 2014.
בִּתְחִלַּת הַדְּבָרִים מָלאָה נַפְשִׁי יָם
אַחַר כָּךְ יְכוֹלָה לָבוֹא כָּל הַסְּתָמִיּוּת
בִּתְחִלַּת הַדְּבָרִים הֻנַחְתִּי בְּקֶצֶף
נָגַעְתִּי בְּמַּיִם
נֶעֱצַבְתִּי כְּתַּכְלִית הַבְּרִיאָה
הָיִיתִי תַּכְלִית הַבְּרִיאָה
כְּלוּם לֹא שָׁכַחְתִּי
כְּלוּם לֹא יֹאבַד
בִּתְחִלַּת הַדְּבָרִים מָלְאָה נַפְשִׁי יָם אֶחָד
(מתוך: "אכלתי פרחים" עמ' 8)

אורנה סילברמן -
משוררת, חוקרת ומורה לתולדות האמנות. בעלת תואר ראשון בתולדות האמנות וספרות עברית מהאוניברסיטה העברית ותואר שני במוזאולוגיה וחינוך מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון. השתתפה בסדנאות הכתיבה של "כתובת" בהדרכת שי דותן . שיריה התפרסמו ב "פרוזה" ו"כתובת" וברשת - ב"יקום תרבות", "נתיבים" "האתר של נילי דגן" ועוד.
ספרה הראשון, "שוברת קרח " (2003), יצא בהוצאת "כרמל". ספרה השני, "שברים לא פשוטים" (2015), ראה אור בהוצאת "פרדס", (סדרת "כתוב" - העורך אמיר אור). מתגוררת בירושלים.
מָה עוֹשִׂים עַכְשָׁו ?
שׁוֹאֲלוֹת הַנָּשִׁים
אֶת מַדְרִיכַת הַפִּילָטִיס,
שֶׁלֹּא תִּתְבַּזְבֵּז דַּקָּה
בָּהּ נִתָּן לַעֲשׂוֹת,
שֶׁלֹּא יִתְבַּזְבֵּז הַתַּשְׁלוּם
עַל מְנוּחָה וּמַחְשָׁבָה,
וּנְשִׁימָה עֲמֻקָּה
לְלֹא מַטָּרָה,
לְלֹא פְּקֻדָּה מִגָּבוֹהַּ.
הַצִּיתִי אֵשׁ בַּמַּכְשִׁירִים,
אוֹר בְּמוֹחֵנוּ.
הָבִי לָנוּ תַּרְגִּילֵי חִזּוּק,
הָנִיעִי אֶת בִּטְנֵנוּ הַדּוֹמֶמֶת,
עַסִּי אֶת לִבֵּנוּ הַבּוֹדֵד.
(מתוך: "שברים לא פשוטים", הוצאת פרדס,2015)

נדיה עדינה רוז -
נולדה במוסקבה, עלתה ארצה בגיל 22. בוגרת המחלקה לאמנות של בצלאל ובעלת תואר שני של המדרשה לאמנות, בית ברל. עוסקת באמנות, בהוראת אמנות ובאיור ספרים. ספר הילדים "ואז הקרנף התחיל לעוף" שכתבה ואיירה, ראה אור בהוצאת "אבן חושן". ספר שיריה הראשון, "דיו של שלג" יצא השנה בהוצאת הליקון-אפיק.
לַלֵּיצָן הָרְפוּאִי
שֶׁהִצְבִּיעַ עַל שַׂעֲרוֹתַי
הַמִּזְדַּקְּרוֹת,
"אַתְּ מַצְחִיקָה יוֹתֵר מִמֶּנִּי",
חִיֵּךְ.
לַמָּחֳרָת בַּבֹּקֶר
מַדְבֵּקַת סְמַיְלִי
עֲדַיִן קָרְצָה מֵהַסָּדִין
הַמְכַסֶּה אֶת פְּנֵי אָבִי
כְּמוֹ פַּעַם כְּשֶׁשִּׂחֵק
אִתִּי מַחְבּוֹאִים.
אַף אָדֹם,
גַּרְבַּיִם לֹא תּוֹאֲמִים –
נִכְנַסְתִּי לַנַּעֲלַיִם
הַגְּדוֹלוֹת שֶׁל הַמָּוֶת.
(מתוך: ״דיו של שלג עמ׳ 39״)

יוסף עוזר -
נולד בירושלים. עד גיל 25 במושב ברק בעמק יזרעאל. שירת בסדיר במלחמת 1973, למד ספרות וחינוך. אחרי הנישואין, עד היום, עם משפחתו בירושלים. כיהן כיושב ראש מועצת מערכת "מאזנים" של אגודת הסופרים העברים. בקדנציה של 2003-2005. ערך כתבי עת ספרותיים שונים. שותף להקמת כתב העת "דימוי". עוסק בחינוך. מתגורר בירושלים.הגיש [במשך כשנתיים] את פינת הרדיו "כנור לשיריך" ברשת מורשת.
פרסומים:
"סילן טהור" - הוצאת ספרית פועלים,1981.
"שם ומלכות" - הוצאת עקד, 1990.
"עמק יזרעאל ירושלים" - הוצאת אפיק, 2013.
"נשיקת מכחול", הוצאת משיב הרוח 2014.
פרסים:
פרס רון אדלר באוניברסיטת חיפה, 1981.
פרס על שם המשוררת ליס מלר, באוניברסיטת חיפה 1982.
פרס ראש הממשלה בשנת תשנ"ג. 1993
פרס ע"ש דוליצקי – האוניברסיטה העברית. לשנת תשע"ה, 2015.
פרס ראש הממשלה לשנת תשע"ה 2015.
אֲנִי מוּסַכְנִיק, מִתַּחַת לְאוֹטוֹ-הַסָּעוֹת שֶׁל אֱלֹהִים
אֲנִי אוֹמֵר לַנָּהָג לְסוֹבֵב אֶת הַהֶגֶה-
תְּסוֹבֵב יוֹתֵר חָזָק-
כָּכָה לֹא תַּעֲבֹר טֶסְט-
עוֹד מְעַט
נְסִיעָה אֲרֻכָּה.
תִּלְחַץ עַל הַבְּרֶקְס. שַׁחְרֵר.
יוֹתֵר מִדַּי פְּלִיטַת עָשָׁן,
וְעִם נְבוּאוֹת הַחֹרִים בַּמַּצָּה,
רַק אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה
פַּנְצְ'רִים יִהְיוּ בַּדֶּרֶךְ-
בַּמְּרִיבוֹת שֶׁלָּנוּ בֵּינֵינוּ לְבֵינֵינוּ,
לְבֵינְךָ
(מתוך: "פניה חדה" העתיד לראות אור בהוצאת אפיק)

צדוק עלון -
צדוק עלון, יליד ירושלים (1954), נשוי ואב לשלוש בנות. השלים דוקטורט בפילוסופיה באוניברסיטה העברית. כותב שירה וסיפורת בעלות אופי הגותי.
ספריו:
"בהמולת היום והלילה אני שוכח וזוכר אני שוכח וזוכר", הוצאת "ספרי עתון 77", 2007;
"עמוד-שניים ליום", הוצאת "עמדה", 2011;
"אנסה הקולמוס ואראה", הוצאת "עמדה", 2012;
"האילם ומפוחית הפה", הוצאת "עמדה", 2015.
אֶתְמוֹל
בְּעוֹבְרִי לְיַד בֵּית הַכְּנֶסֶת בּוֹ נוֹהֵג אָבִי לְהִתְפַּלֵּל
רָאִיתִי כִּי מִסְפָּר הַמִּתְפַּלְּלִים הוֹלֵךְ וּמִתְמַעֵט,
וְחָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי
הִנֵּה בְּמַהֲלַךְ הַשָּׁנִים
בָּהֶן פָּסַעְתִּי מִיַּלְדוּת לְנַעֲרוּת
וּמִנַּעֲרוּת לְבַחֲרוּת
וּמִבַּחֲרוּת לְגַבְרוּת
הִתְעַרְפְּלָה אֶצְלִי הַהַבְחָנָה הַקַּדְמוֹנִית
בֵּין הָאֱמוּנָה בִּתְפִלָּתוֹ שֶׁל אָבִי
וּבֵין הָאֱמוּנָה בְּאָבִי הַמִּתְפַּלֵּל.
(מתוך: ״בהמולת היום והלילה אני שוכח
וזוכר" בהוצאת "ספרי עתון 77״)

אורלי עסיס -
אורלי עסיס, ילידת 1982, כותבת שירה ופרוזה ועיתונאית. ספרה הראשון "חרפות קטנות" יצא לאור בהוצאת ספרי עתון 77 ב-2014. מפרסמת את יצירותיה בבלוג "אמיגדלה באה לביקור פעם ביומיים".
בִּימֵי חֹרֶף
כְּשֶׁהַצִּפּוֹרִים עָפוֹת נָמוּךְ
מִתְחַשֵּׁק לִי לִתְפֹּס אַחַת
לְלַטֵּף לִמְחֹץ
לְהַשְׁלִיךְ
וּלְהַמְשִׁיךְ
כְּמוֹ שֶׁהָיִיתִי עוֹשָׂה לַלֵּב הַכּוֹאֵב
אִם הָיָה מֵעֵז לְהַרְאוֹת אֶת פָּנָיו
וּמִתְיַשֵּׁב לִי עַל הַכָּתֵף
מתוך הספר "חֲרָפוֹת קְטַנּוֹת", עמ' 7

איתי עקירב -
איתי עקירב, יליד 1984, ת"א. בוגר ביה"ס לקולנוע סם שפיגל וכיתת השירה של הליקון. מורה לכתיבה יוצרת ולמחשבים בביה"ס היסודי אגרון ומנחה סדנאות קולנוע למכורים ותיכוניסטים. עורך ומפיק תוכניות קולנוע בבית אביחי וערבי השירה "אומרים שירה" במוזיאון ישראל. סרטים שהפיק וביים השתתפו בפסטיבלים בארץ ובעולם. בימים אלה עובד על סדרת סרטים דוקומנטארים קצרים בנושא שירה ישראלית עכשווית בתמיכת המיזם לקולנוע בירושלים. ספר שיריו הראשון "דברים שהשארנו באש" ראה אור השנה בהוצאת חד"פ.
וַאֲנִי סוֹחֵט לִימוֹנ לְכוֹס תֶּה וְנִזְכָּר בְּרֵיחַ
הַפַּרְדֵּסִימ שֶׁל קִבּוּצ גְּלִיל-יָמ שֶׁהָיוּ מֵעֵינ
נְוֵה-יָרָק בְּתוֹכְ כָּל הַבֶּטוֹנ הַזֶּה שֶׁעָלָיו חֻנַּכְנוּ.
וְהָיִינוּ בּוֹרְחִימ לְשָׁמ מַהַתִּיכוֹנ, נִפְלָטִימ כְּמוֹ
מִבֶּטֶנ שֶׁל לִוְיָתָנ – אוֹטוֹבּוּס קַו עֶשְׂרִימוְתֵשַׁע,
אֶל-חוֹפ מִבְטַחִימ עִמ כָּל הַיֵּצֶר וְהַפַּחַד שֶׁל
לִהְיוֹת יֶלֶד בָּעִיר.
וַאֲנִי נִזְכָּר בְּצָהֳרֵי-יוֹמ חֹלִי אֶחָד שֶׁל חֹדֶשׁ כִּסְלֵו
שֶׁנָּשַׁק נְשִׁיקָה לַחָה לַשָּׁנָה הָעֲגֻלָּה שֶׁבִּשְּׂרָה לָנוּ
אֶת תֹּמ הַשַּׁחֲרוּת. וְהֵמ הָיוּ מְלֵאִימ בְּכָל-טוּב:
בְּתַפּוּזִימ וּבְאֶשׁכּוֹלִיּוֹת אֲדֻמּוֹת, בְּלִימוֹנִימ וְבְפּוֹמֶלוֹת
שֶׁעוֹד לֹא הִבְשִׁילוּ. וְלֹא-אָכַלְנוּ אוֹתָמ. זָרַקְנוּ
הָאֶחָד עַל הַשְּׁנִיָּה, בְּכָל הַכֹּחַ, רַק כְּדֵי לִפְרֹק,
לְהִתְפָּרֵק, לְהַשְׁחִית מַשֶּׁהוּ מִכָּל-הַיֹּפִי, מֵהַתֹּמ
הַזֶּה.

גיורא פישר -
גיורא פישר, (1951) מורה לתנ"ך, רפתן וכותב שירים, נולד במושב אביגדור (בין גדרה לאשקלון) בו חי גם כיום עם אשתו ובנַיו. בעל תואר שני במקרא. כילד וכנער כתב שירים ופזמונים אך זנח זאת משהתבגר. בעשור השישי לחייו, עם נפילת בנו מרום בג'נין במבצע "חומת מגן" באפריל 2002, חזר אל כתיבת שירה. ספר שיריו "אחרי זה" זכה בפרס רמת-גן לשירת ביכורים לשנת תשע"א 2011.
ספר שיריו השני "צירי חיים" יצא בהוצאת "קשב לשירה" בתשע"ד
זֶה קָרָה כְּשֶׁהָלַכְנוּ בַּעֲרוּץ הַנַּחַל:
הֶהָרִים נָטְפוּ סְבִיבֵנוּ מַיִם
וּפְרָחִים הֶחֱוּוּ לָנוּ קִדָּה מֵחַגְוֵי הַסֶּלַע.
מוּלֵנוּ בָּא אִישׁ שֶׁאָחַז בְּיַד יַלְדוֹ
וְכֻלָּנוּ חִיַּכְנוּ חִיּוּךְ כָּזֶה
שֶׁאֶפְשָׁר לְהַסְבִּירוֹ רַק אִם נֹאמַר
שֶׁשָּׁכַחְנוּ בְּאוֹתוֹ רֶגַע
שֶׁאֲנַחְנוּ בְּנֵי תְּמוּתָה.

קרן קוך -
קרן קוך, משוררת ויוצרת תאטרון. ספר שיריה הראשון "אי-אהבה" יצא בסדרת ריתמוס בהוצאת הקבוץ המאוחד, וזכה בפרס שרת החינוך והתרבות לשנת 2005. ספר שיריה השני "עד תקרת הבית" יצא בהוצאת "קשב לשירה" במרץ 2015. קרן מתגוררת בחדרה, נשואה ואם לשניים, מורה לתאטרון בביה"ס הדמוקרטי חדרה.
רַגְלַי נִצְמְדוּ זוֹ לָזוֹ, מְבַקְשׁוֹת לִמְנֹעַ אֶת הַבִּלְתִּי נִמְנָע,
קוֹלִי קָרַע אֶת קִירוֹת הַחֶדֶר
צָעַקְתִּי אִמָּא. וְשׁוּב אִמָּא
לֹא הָיָה דָּבָר בָּעוֹלָם פְּרָט לַצְּעָקָה.
וְאָז נוֹלְדָה שְׁאִיפָה עֲמֻקָּה
הַתֹּהוּ שָׁב לִהְיוֹת חֶדֶר.
רַגְלַי נִפְרְשׂוּ לִקְרַאת הָעוֹלָם,
בֶּכִי רַךְ זָלַג מִמֶּנִּי
וּבְנִי הָיָה בַּחֶדֶר
מֻנָּח עַל חָזִי
שׁוֹאֵף

עדי קיסר -
עדי קיסר משוררת ועיתונאית, בוגרת החוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב, מייסדת "ערס פואטיקה". ספרה הראשון "שחור על גבי שחור" יצא ב"גרילה תרבות" בשנת 2014 וזכה בפרס ברנשטיין. זוכת פרס פסח מיילין לשירה למשוררים בתחילת דרכם מטעם איגוד כללי של סופרים בישראל (2013) ופרס שרת התרבות למשוררים בתחילת דרכם לשנת תשע"ה (2015).
הָאִשָּׁה שֶׁבִּי פּוֹתַחַת אֶת הַוִּילוֹנוֹת
וְהַגֶּבֶר שֶׁבִּי נוֹעֵל אֶת הַדֶּלֶת
הַיְּלָדִים שֶׁבִּי קוֹרְאִים בַּשֵּׁם שֶׁלְּךָ
בִּצְעָקוֹת
בָּרְחוֹב
לֹא אִכְפַּת לִי
שֶׁמְּאֻחָר מִדַּי כְּבָר לְשַׂחֵק
בָּרְחוֹבוֹת הַחֲשׁוּכִים
וְשֶׁלֹּא אֶתְעוֹרֵר בַּזְּמַן
מָחָר בַּבֹּקֶר.
בְּשֶׁקֶט בְּשֶׁקֶט
אֶקְרַע מִמְּךָ אֶת עֲטִיפַת הַמַּתָּנָה
אַתָּה תָּמִיד חָדָשׁ
תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ.
(מתוך: ״שחור על גבי שחור״)

דידו ש.דידובסקי -
נולד ב 1/1/55 בפתח תקוה וגדל שם. חי בירושלים.
מרַכֵּז המשק החקלאי בכפר הנוער חוות הנוער הציוני.
ספרים
אבן גיר רכה, גוונים, 1999
לזכר הזמן, כרמל, 2003
האיש מבבל, כרמל, 2012
פרסים
2002, כדורים פורחים, זכה בתחרות הסיפור הקצר, עיתון הארץ.
2010, הבית הזה, זכה בפרס לסיפורת ספקולטיבית קצרה ע"ש עינת פלג ז"ל.
2010, האיש מבבל, זכה בפרס אקו"ם לשירה בעילום שם ע"ש נתן יונתן.
2015, פרס ראש הממשלה לשירה
הַדָּם הַזֶּה יוּנַח לְפִתְחֵנוּ
חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת הוּא יוּנַח
קָפוּא, מְשֻׁמָּר, טָרִי, מַהְבִּיל
לְכָל טִפָּה שֵׁם, לְכָל הַטִפּוֹת
הֶעָרִים, הַכְּפָרִים, הָרְחוֹבוֹת,
מַטְּעֵי הַזֵּיתִים, עִיר הַנֹעַר וְעִיר הָאָבוֹת
מַה נּוּכַל לְהַגִּיד? לֹא יָדַעְנוּ, לֹא יָדֵינוּ, לֹא אֲנִי,
אֲבָל הַדָּם כְּבָר מוּנָח לְפִתְחֵנוּ, מַשְׁחִיר, רַבְגּוֹנִי -
מְטַפְטֵף עֲיֵפוּת, הוּא כָּאן, לְפִתְחֵנוּ, עַל הַמַּשְׁקוֹף
עַל הַמְּזוּזוֹת, עַל הַבָּתִּים, עַל קִרְבּוֹ וּכְרָעָיו
מָתְנָיו חֲגוּרִים, נַעֲלָיו בְּרַגְלָיו,
שֶׂה תָּמִים זָכָר בֶּן שָׁנָה יִהְיֶה לוֹ
מַקְלוֹ בְּיָדוֹ,
וּבָאֲוִיר זִמְזוּם שֶׁל זְבוּבִים

מעין שטרנפלד -
מעין שטרנפלד, ילידת חיפה (1982), ביבליותרפיסטית. שיריה התפרסמו בכתבי עת שונים ובעיתונות היומית. השנה יצא לאור ספר ביכוריה "משמרות שפיות" בהוצאת "פרדס" ובעריכת ערן צלגוב.
כְּשֶׁנִּשְׁבֶּרֶת כּוֹס,
הִיא מִתְעַקֶּשֶׁת
לְהַרְכִּיב
מֵהַשְּׁבָרִים
אֲגַרְטָל
(מתוך: משמרות שפיות, הוצאת פרדס, עורך ערן צלגוב, עמ' 7)
מרדכי שרי -
נולד וגדל ברמת גן, למד קולנוע ופסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב. דוקטור לפסיכולוגיה ופסיכולוג קליני במקצועו. בוגר כתת השירה של הליקון. שיריו פורסמו עד כה בקבצים בהוצאת הליקון, בכתבי העת "שבו" ו"כתובת" ובאתרים מקוונים רבים. חבר ב"קבוצת יום רביעי" שאנתולוגיה משיריה פורסמה לאחרונה בהוצאת פרדס. ספרו הראשון "סופו של המוות" בעריכת אמיר אור יצא לאור בהוצאת פרדס בסדרה "כתוב" ב 2014.
אִם אֵשֵׁב בְּשֶׁקֶט מַסְפִּיק זְמַן
יַגִּיעוּ הַיּוֹנִים אֶל חַלּוֹנִי.
אֲנִי אַבִּיט בָּהֶן בְּלִי לָזוּז
וְהֵן יַבִּיטוּ בִּי.
אֵין לָנוּ שׁוּם דָּבָר מְשֻׁתָּף
וּבְכָל זֹאת
אֶפְשָׁר שֶׁיִּוָּצֵר
אֵיזֶה רֶגַע.
אִם אֵשֵׁב, אֶפְשָׁר
שֶׁתִּכָּנְסִי וְתַעַמְדִי לְיָדִי.
(מתוך: הספר "סופו של המוות" בעריכת אמיר אור,
בהוצאת פרדס, 2014, בסדרה "כתוב" בעריכתו של אמיר אור.)