סדנאות
מעבדת כתיבה: סדנת אוליפו
מנחה: רותם עטר
סדנת כתיבה בהשראת סופרי האוליפו, חבורה ספרותית צרפתית שפועלת בצרפת משנות השישים (כותבים בולטים: רמון קנו, ז'ורז' פרק, פאנסאה דה-ליונה). OULIPO, ראשי תיבות שמשמעותם בתרגום חופשי "סדנה לספרות פוטנציאלית", מעידים על המוטיבציה המדעית של הקבוצה: ניסיון ליצור מעבדה לבדיקת תכונות הטקסט הספרותי ויצירת "מוצרים" ספרותיים חדשים הבוחנים את גבולות השפה והספרות על ידי המצאת משחקים ואילוצים חיצוניים (לדוגמה, ספרו של ז'ורז' פרק שנכתב בלי להשתמש באות E, הנפוצה ביותר בשפה הצרפתית).
בסדנה ננסה ליצור מעבדת אוליפו זמנית, נתנסה במגבלות ובמשחקים שהמציאו כותבי הקבוצה ונכיר מעט מיצירותיהם.
רותם עטר היא מתרגמת מצרפתית, מתרגמת בימים אלה את "תרגילים בסגנון", ספר הדגל של קבוצת האוליפו.
הסדנה לזימון יצורי קסם
מנחה: רוני גלפיש
הסדנה לזימון יצורי קסם: סדנת פנטזיה לילדים ובה נלמד כל מה שצריך כדי לזמן יצורי קסם ולכתוב בעזרתם אגדות וסיפורי פנטזיה.
רוני גלפיש היא סופרת ומנחת סדנאות כתיבה. מחברת ספר הפנטזיה "אגם הצללים".
ההשתתפות בסדנאות בהרשמה מראש בלבד בטלפון: 02-6524601
או בדוא"ל: mail@poetryplace.org
*
בִּימֵי חֹרֶף
כְּשֶׁהַצִּפּוֹרִים עָפוֹת נָמוּךְ
מִתְחַשֵּׁק לִי לִתְפֹּס אַחַת
לְלַטֵּף לִמְחֹץ
לְהַשְׁלִיךְ
וּלְהַמְשִׁיךְ
כְּמוֹ שֶׁהָיִיתִי עוֹשָׂה לַלֵּב הַכּוֹאֵב
אִם הָיָה מֵעֵז לְהַרְאוֹת אֶת פָּנָיו
וּמִתְיַשֵּׁב לִי עַל הַכָּתֵף
מתוך הספר "חֲרָפוֹת קְטַנּוֹת", עמ' 7
*
הַשְּׁתִיקָה לְאַט
כֹּל הַדֶּרֶךְ הַבַּיְתָה
זְבוּב וְקַבְּצָן
מִּנְיָן הֻשְׁלַם
תַחֲנַת הָאוֹטוֹבּוּס
תְּפִלָּה רוֹחֶשֶׁת
כְּלָבִים קְשׁוּרִים
לְצַד הַמַּרְכּוֹל
בְּקָרוֹב סְלִיחוֹת
מֻקְדָּם בַּבֹּקֶר
מְנוֹרַת הַשֻּׁלְחָן
קַדָּה לְשַׁמֵּשׁ
*
שַׂחְקָן קוֹלְנוֹעַ
מְסַפֵּר לִי בְּעֵינַיִם אֲדֻמּוֹת
עַל סֶרֶט שֶׁצָּפָה בּוֹ זֶה עַתָּה
וְהוּא אוֹמֵר שֶׁגַּם הוֹרַי הָיוּ שָׁם וּבָכוּ
וְהוּא אוֹמֵר שֶׁהוּא גִּלֵּם תַּפְקִיד רָאשִׁי
(מתוך: אלה כרגע חיי, אבן חושן, 2015)
*
כְּשֶׁנִּשְׁבֶּרֶת כּוֹס,
הִיא מִתְעַקֶּשֶׁת
לְהַרְכִּיב
מֵהַשְּׁבָרִים
אֲגַרְטָל
(מתוך: משמרות שפיות, הוצאת פרדס, עורך ערן צלגוב, עמ' 7)
משקל חרוז ובית
איש ישן על המדרכה
מתחת לכספומט
זה דימויי?
ילד דופק על חלון המכונית
מבקש נדבה
מטאפורה?
אישה קשישה מתכופפת
מעל ערימת האשפה בסוף השוק
ושולהתפוח אדמה
חציו רקוב
מטונימיה?
שירת האני?
משקל חרוז ובית?
איפה
הבית
לא האמנתי
לַלֵּיצָן הָרְפוּאִי
שֶׁהִצְבִּיעַ עַל שַׂעֲרוֹתַי
הַמִּזְדַּקְּרוֹת,
"אַתְּ מַצְחִיקָה יוֹתֵר מִמֶּנִּי",
חִיֵּךְ.
לַמָּחֳרָת בַּבֹּקֶר
מַדְבֵּקַת סְמַיְלִי
עֲדַיִן קָרְצָה מֵהַסָּדִין
הַמְכַסֶּה אֶת פְּנֵי אָבִי
כְּמוֹ פַּעַם כְּשֶׁשִּׂחֵק
אִתִּי מַחְבּוֹאִים.
אַף אָדֹם,
גַּרְבַּיִם לֹא תּוֹאֲמִים –
נִכְנַסְתִּי לַנַּעֲלַיִם
הַגְּדוֹלוֹת שֶׁל הַמָּוֶת.
(מתוך: ״דיו של שלג עמ׳ 39״)
נַרקיסוֹס בן 52
ראיתי אתמול, במקרה,
תמונה שלי מלפני תשע שנים.
צרחת קופים בחורשה,
ציפורים מתעופפות באימה
מעל הבריכה הכסופה -
משהו נורא קרה.
לאורך הגדר
כָּאן.
לְאֹרֶךְ תַּיִל מְחֻשְׁמָל
אַל תִּנְשֹׁם
מִישֶׁהוּ בַּחֹשֶךְ
נוֹגֵעַ בְּתַבְלִיט פָּנֵינוּ
מְנַסֶּה לְפַעְנֵח אֶת
הָאוֹתִיּוֹת
בָּהֶן הוּא מְתֹאָר.
כֹּה רָחוֹק הוּא,
יָדֵנוּ לֹא מַשֶּׂגֶת.
(מתוך: ״ארץ החיים״)