משוררים
-
שמעון אדף
לאה איני
איריס אליה כהן
יאיר אלדן
אלי אליהו -
אמיר אור
יאיר אסולין
חיה אסתר
שולמית אפפל
עינה ארדל -
דניאל באומגרטן
מואיז בן הראש
אורי ברנשטיין
יונתן ברקאי
אשר גל -
הדס גלעד
רון דהן
ריקי דסקל
תום הדני
ערן הדס -
רפי וייכרט
מאיה ויינברג
דורית ויסמן
ענת זכריה
עמיחי חסון -
רועי חסן
שלומי חסקי
ריקי כהן
יובל כץ
נהיר לבי -
דנה לובינסקי
מעין לוי בן סטון
ענת לויט
גלעד מאירי
שחר מריו מרדכי -
מירהלה משה אלבו
אגי משעול
מי-טל נדלר
ואן נויין
יחזקאל נפשי -
רוני סומק
בכל סרלואי
גיורא פישר
חוה פנחס-כהן
ישראל פנקס -
תהל פרוש
גיא פרל
רות קרא-איוונוב קניאל
שרי שביט
צביקה שטרנפלד -
אילן שיינפלד
ורדה שפין גרוס
עדי תשרי

שמעון אדף -
נולד בשדרות (1972) להורים שהגיעו ממרוקו בילדותם. פרסם עד כה שלושה ספרי שירה ושבעה רומנים, שהאחרון בהם, ״מתנות החתונה״, ראה אור באוגוסט השנה. שלושת הרומנים הקודמים לו מהווים את כרכיה של טרילוגיית ורד יהודה, העוסקת בסוגיית הזהות היהודית במציאויות שונות ובשאלת מקומה של השירה בחניכה לחיים.
צילום: רונן ללנה
1.
בַּחֹשֶׁךְ הַזֶּה
אַתָּה
מִי
כּוֹכָבִים שׂוֹנְאֵי אָדָם
עֵדֶיךָ
כָּל דּוֹרְסֵי נֶשֶׁף שְׁקֵטִים
מֵעֵבֶר זְגוּגִית
חוּץ
מִכְּבוֹדְךָ
רַק
שִׁקּוּף-לַיְלָה.

לאה איני -
סופרת. פרסמה 18 ספרים, מהם עשרה ספרי פרוזה למבוגרים. ספרה האחרון "בת המקום" (כנרת, 2014), גורף ביקורות נלהבות, ושב ומוגדר כ"חובת קריאה של ממש". זכתה בפרסים ספרותיים רבים. כתיבתה מגוונת ומעזה.
צילום: אתי פריד

איריס אליה כהן -
איריס אליה כהן, ילידת 1969 ואם לארבעה ילדים, היא יוצרת רב תחומית וסופרת המתגוררת בקריית טבעון. בראשית שנת 2011 יצא ספר הביכורים שלה "מכתוב" (הקיבוץ המאוחד) שזכה בפרס שרת התרבות 2011 ובפרס רמת גן 2012. בראשית 2013 יצא ספרה השני, "דושינקא, נשמה", (הקיבוץ המאוחד) בין המועמדים לפרס ספיר 2013. במהלך 2014 יראו אור ספר שירים ראשון "שחרחורת" וספר הפרוזה השלישי "אַלְבִּי" (ידיעות אחרונות). בשנה האחרונה העלתה אליה כהן עם השחקן והזמר גבריאל הדר מופע ספרותי מוזיקלי הנושא את השם "מכתוב", ובו, לצד קטעים מומחזים מהספר, קטעי שירה ומוזיקה.
שֶׁמִּישֶׁהוּ יַגִּיד דְּבַר מָה
קָלוּשׁ שֶׁמִּישֶׁהוּ יִלְאַט
יִלְחַשׁ אוֹ יְהֲסֶה שֶׁמִּישֶׁהוּ יִפְתַּח חַלּוֹן
אֶשְׁנָב אוֹ צֹהַר צַר (נִרְאֶה כִּי הָאֲוִיר
סָגַר עָלַי, הַשֶּׁמֶשׁ שָׁכְכָה.) שֶׁמִּישֶׁהוּ יַרְפֶּה
יַתִּיר שֶׁמִּישֶׁהוּ יִקְשֹׁר אֶת הַקְּצָווֹת, בְּרֹךְ,
אוֹ לֹא, שֶׁמִּישֶׁהוּ יִכְרֹך, יִצְנוֹף אוֹ יְחַבֵּק אֵלָיו
שֶׁמִּישֶׁהוּ יַנִּיחַ יֵשׁ בְּתוֹךְ
הָאֵין שֶׁמִּישֶׁהוּ יַחֲזִיר
יָשִׁיב כָּל מָה שֶׁלֹּא שֶׁלּוֹ
שֶׁמִּישֶׁהוּ יַקְשִׁיב לַטַּל
לַמַּיִם צְלִיל שֶׁבָּא מִן
השָׁמַיִם, הָעֵצִים שָׁבְרוּ
אֶת שְׁתִיקָתָם שֶׁמִּישֶׁהוּ יִפְקַח
יִרְאֶה, יַבִּיט אֲחוֹרָה עַד
שֶׁמִּישֶׁהוּ כבר יכַבֶּה אֶת כָּל
הַזְּמַן הַזֶּה
יַדְלִיק לִי אֶת הָאוֹר

יאיר אלדן -
סופר ומשורר, מלמד בפקולטה למשפטים של הקריה האקדמית אונו. בוגר כיתת השירה של הליקון, פרסם שירים וסיפורים קצרים ומאמרים בכתבי עת שונים. מתגורר בירושלים.
סוֹפְרִים הֵם הַבּוֹגְדִים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר לֹא בִּגְלַל
שֶׁאֲנָשִׁים בִּשְׁבִילָם הֵם דְּמֻיּוֹת סִפְרוּתִיּוֹת, וְלֹא בִּגְלַל
שֶׁהֵם מַצִּיגִים אֶת עַצְמָם כְּגֶ'ק אוֹ רוֹבֶּרְט
בִּזְמַן שֶׁהֵם אוֹסְפִים, בְּמַסְוֶה, עוֹד וְעוֹד מֵידָע, וְלֹא בִּגְלַל
שֶׁהֵם אוֹמְרִים בְּרֵאָיוֹן עִתּוֹנָאִי שֶׁהַכְּתִיבָה
שֶׁלָּהֶם לֹא פּוֹלִיטִית כְּדֵי לִמְכֹּר יוֹתֵר סְפָרִים, וְלֹא בִּגְלַל
שֶׁהֵם מַצְדִּיקִים כָּל עַוְלָה שֶׁהֵם עוֹשִׂים, בְּטַעֲנָה שֶׁפֹּה הַפְּלָנֶטָה הָאַחֶרֶת.
וְהֵם לֹא הַבּוֹגְדִים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר בִּגְלַל
שֶׁהֵם מְדַבְּרִים גְּבוֹהָה עַל הַיִּחוּדִיּוּת שֶׁל כָּל אָדָם בִּזְמַן
שֶׁהֵם מַנִּיחִים אֶת הַיְּסוֹדוֹת לֶאֱנוֹשִׁיּוּת אַחַת, וְלֹא בִּגְלַל
שֶׁלֹּא נִתָּן לִצְפּוֹת אֶת הַתְּגוּבָה שֶׁל הַקּוֹרְאִים לְמַה שֶּׁיִּכְתְּבוּ.
סוֹפְרִים הֵם הַבּוֹגְדִים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר כִּי הֵם גּוֹרְמִים לִתְהוֹת
אִם יֵשׁ בִּכְלָל דָּבָר כָּזֶה שֶׁנִּקְרָא בְּגִידָה.
וְאִלּוּ הַמְּשׁוֹרְרִים,
עִוְּרִים מְטֻמְטָמִים שֶׁכְּמוֹתָם,
רוֹאִים אוֹתָהּ בַּכֹּל.

אלי אליהו -
אלי אליהו נולד ב-1969 בתל אביב ומתגורר ברמת גן. בוגר תואר ראשון בספרות עברית ובפילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל אביב. משמש כעיתונאי וכעורך בעיתון "הארץ". ספרו הראשון "אני ולא מלאך" ראה אור ב-2008 בהוצאת הליקון וזכה בפרס ספר הביכורים של משרד התרבות. ספרו השני, "עיר ובהלות", ראה אור ב-2011 בהוצאת עם עובד. זוכה פרס מתנאל למשורר יהודי ב-2013. זוכה פרס ראש הממשלה ליצירה עברית לשנת 2014.
בְּשָּׁעָה שֶׁאֲנִי יוֹשֵׁב בֵּין אִמִּי
לְבֵין הַיַּלְדָּה, אֲנִי פִּתְאוֹם נִרְעָד,
כְּאָדָם הַמַּבִּיט בִּשְׁתֵּי מַרְאוֹת בְּבַת אַחַת.
קָרוֹב בְּאוֹתָהּ הַמִּדָּה אֶל הַמָּוֶת
וְאֶל הַלֵּדָה, אֲנִי יוֹדֵעַ כִּי לֹא יִפָּתֵר הַגּוּף
וְלֹא תְּגַלֶּה לִי הָרוּחַ אֶת סוֹדָה.
וְהִנֵּה אִמִּי קָמָה וְהוֹלֶכֶת, וַאֲנִי
מַבִּיט בְּגַבָּה. וְהִנֵּה ּבִּתִּי צוֹחֶקֶת,
אֶת צְחוֹק הָעוֹלָם הַבָּא.

אמיר אור -
אמיר אור
משורר, מתרגם ועורך. הוציא 11 ספרי שירה בעברית, האחרון שבהם מבחר שירתו "שלל" (הקב"מ 2013). שיריו תורגמו ליותר מ-40 שפות ויצאו לאור ב-15 ספרים באירופה ובאמריקה. על שיריו זכה במלגת פולברייט ליוצרים, בספר הכבוד של הפליאדות, בפרס ראש הממשלה, פרס ברנשטיין, פרס שירת היין של פסטיבל סטרוגה, ועוד. על תרגומיו מיוונית עתיקה זכה בפרס שר התרבות. הוציא 3 ספרים בחו"ל. זכה בפרס שר התרבות ובפרס סטפן מיטרוב ליובישה
לֹא לַשָּׁוְא חִכִּינוּ לַבַּרְבָּרִים,
לֹא לַשָּׁוְא נִקְהַלְנוּ בְּכִכַּר הָעִיר.
לֹא לַשָּׁוְא עָטוּ גְּדוֹלֵינוּ אֶת בִּגְדֵי כְּבוֹדָם
וְשִׁנְּנוּ אֶת נְאוּמָם לִכְבוֹד הַמְּאֹרָע.
לֹא לַשָּׁוְא נִתַּצְנוּ מִקְדָּשֵׁינוּ
וּבָנִינוּ אֲחֵרִים לְאֵלֵיהֶם;
כַּדָּת שָׂרַפְנוּ אֶת סְפָרֵינוּ
אֲשֶׁר אֵין חֵפֶץ בָּם לַאֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה.
כִּדְבַר הַנְּבוּאָה בָּאוּ הַבַּרְבָּרִים,
וְנָטְלוּ מִיַּד הַמֶּלֶךְ אֶת מַפְתְּחוֹת הָעִיר.
אַךְ בְּבוֹאָם עָטוּ לְבוּשׁ כִּלְבוּשׁ הָאָרֶץ,
וּמִנְהָגָם הָיָה מִנְהַג הַמְּדִינָה;
וּכְשֶׁצִּוּוּ עָלֵינוּ בִּלְשׁוֹנֵנוּ,
לֹא יָדַעְנוּ עוֹד מָתַי
בָּאוּ הַבַּרְבָּרִים.

יאיר אסולין -
יאיר אסולין. סופר ומשורר. כותב ב"הארץ" את המדור השבועי "קטע לסיום". ספרו הראשון, "נסיעה" (חרגול ועם עובד 2011) זכה בשנת 2012 בפרס ספיר לספרי ביכורים ובפרס שרת התרבות לספרי ביכורים. ספר שיריו "מינכן" (אם תרצי קראי לזה זיכרון), ראה אור בשנה האחרונה בהוצאת "הליקון", במקביל לרומן "הדברים עצמם" (חרגול-מודן). מלמד כתיבה, מחשבה ותרבות במוסדות שונים.
צילום: מ.שכטר
סה
הַשְּׁתִיקָה שֶׁל תְּפִלַּת הָעֲמִידָה מְבִיכָה.
כְּשֶׁהָיִיתִי יֶלֶד רָצִיתִי לְהָפֵר אֶת הַשֶּׁקֶט.
לִצְעֹק. הָיִיתִי מוֹשֵׁךְ בְּמִכְנָסָיו שֶׁל אָבִי וּמְבַקֵּשׁ
לִשְׁאֹל שְׁאֵלָה.
לוֹמַר מַשֶּׁהוּ. לְהִתְקַיֵּם.
סו
הָיִיתִי
חוֹלֵם שֶׁבָּא אִישׁ לְהַעֲלִים אוֹתִי
וְאֵינִי יָכוֹל לְדַבֵּר.
סז
פָּנָיו הָיוּ כִּפְנֵי הַמּוֹכֵר
בַּחֲנוּת הַצַּעֲצוּעִים.
סח
חֹסֶר הָאוֹנִים שֶׁבָּאֵין קוֹל.
סט
אֲנִי זוֹכֵר אֶת רַגְלַי קוֹפְאוֹת. אֲנִי זוֹכֵר אֶת
הָאִלְּמוּת וְאֶת עֵינָיו הַמְּלֻכְסָנוֹת
וְאֶת חִיּוּכוֹ הַדַּק.
ע
בְּזִקְנָתוֹ הִתְחִיל לְהַגִּיעַ לְבֵית
הַכְּנֶסֶת. פָּחַדְתִּי לְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ.
כִּפַּת הַקְּטִיפָה הַסְּגֻלָּה בָּלְטָה
גָּבוֹהַּ עַל רֹאשׁוֹ.
(מתוך: "מינכן", הוצאת הליקון)

חיה אסתר -
משוררת, סופרת, ציירת ואמנית מיצב. ספרה השבעה יצא לאור השנה. על יצירתה הספרותית, פרוזה ושירה זכתה בפרס חולון ע"ש קוגל, מענק יצירה מטעם קרן תל-אביב לספרות ואמנות, פרס אגודת הסופרים ושאול טשרניחובסקי, פרס ראש הממשלה, מילגת יצירה מטעם מרכז אוקספורד ללימודי היהדות בירינטון. על יצירתה האמנותית זכתה בפרס ע"ש שושנה איש שלום לאמני ירושלים. סיפוריה תורגמו לאנגלית גרמנית וצרפתית. שני ספרי שירה שלה תורגמו לצרפתית. שיריה פורסמו באנתולוגיות בשפות שונות. שני ספרי אמן שלה שבכל אחד מהם פואמה ושישה תצריבים, נמצאים באוסף אוניברסיטת ברקלי ובאוסף אוניברסיטת הרווארד בארצות הברית.
ספרה השבעה-עשר, "מראה חלום" יצא לאור השנה.
צילום: שלמה גודלבסקי
שַׁעֲטוּ שַׁעֲטוּ נִשְׁאֲבֵי נְבָכַי שִׁבְחֵי הַבָּשָׂר הַנִּפְתָּח
וְנִפְתָּח נִשְׁמָתִי בַּחֲלוֹם בְּהָקִיץ רוֹתַחַת כָּל כָּךְ
חֲלוֹם כָּמוּס וּבוֹעֵר מִתַּמֵּר בָּרוּךְ הוּא עַד עַד
לְעוֹלָם לֹא אֲוַתֵּר עַל תֹּהוּ נֶחְלָם כָּאוֹס מַעֲנִיק לִי מַלְכוּת אַחֲוַת תֹּהוּ שֶׁבָּאָה מִשָּׁם
בְּעוֹרְקַי נְחָשִׁים בְּסִחְרוּר וּדְאִיָּה אֲנַגֵּן מַחְשָׁבוֹת כָּל הַזְּמַן חַיַּי צְעִירִים תּוֹסְסִים
כֹּחַ חַיִּים מִתְנַחְשֵׁל בִּי מָתְנַי אֲחוּזִים תְּזָזִית לִחְיוֹת
לִחְיוֹת תַּ'חַיִּים זֶה סוֹד הַמְּזַנֵּק בְּכֹחוֹת חֲדָשִׁים
אֲלֻמּוֹת עֶדְנָה רְתִיחוֹת מַזְנִיקוֹת תְּהוֹם מִסְתַּעֵר
מוֹשֵׁךְ וְנִפְעָר כְּחֹל אֱלֹהִים וְאֹשֶׁר מוּפָז
הִנֵּה הִגַּעְתָּ בֹּקֶר גּוּף הַגּוּף שֶׁלִּי עֵץ חַיִּים מְלַבְלֵב
דָּם שָׁר שָׁמַיִם מְפַלֵּס נְתִיבוֹת הֲכִי מְשֻׁגָּע וַהֲכִי הֲכִי נֶהְדָּר
עוֹלֶה מִן הָאוֹר עוֹלֶה וְעוֹלֶה מְרַחֵף מְטֹרָף גּוֹאֶה בְּגַלִּים מְטֹרָף וְנִסְחָף
דְּחָפִים מִתְלַקְּחִים תְּנוּ לִי וּקְחוּ תֹּהוּ צוֹהֵל בָּרוּךְ אַתָּה וּבָרוּךְ תִּהְיֶה
מָסַכִּים צְעִיפִים פַּרְגּוֹדִים הֵם פָּסֶה מִשָּׁם הָאֱמֶת מִשָּׁם תִּתְגַּלֶּה
בְּהָקִיץ בַּחֲלוֹם אֱלֹהַי תֵּן לִי עוֹד שָׁנִים חַגִּים זְמַנִּים וְשָׂשׂוֹן פְּעוּרָה שִׁכּוֹרַת דְּרוֹר וְשִׂמְחָה
מוּזִיקָה צִיּוּר רִקּוּד וְשִׁירָה חֲגִיגָה בּוֹעֶרֶת אֹפֶק צָלוּל מְעַרְבֹּלֶת פְּרוּעָה שִׁלּוּב מְהַמֵּם
מתוך ספר השירים, "תַּפּוּחֵי תֹּהוּ" כרמל 2012

שולמית אפפל -
זוכת פרס קוגל לשנת 1982, זוכת פרס היצירה ע"ש ראש הממשלה 1987 ו- 2013
ופרס רמת גן לשירה לשנת 2014.
כתבה וביצעה את המונודרמה "מקל של קינמון" בתיאטרונטו 91'.
סיפורה "פרטים אישיים" זכה במקום השלישי בתחרות הסיפור הקצר של הארץ 2012.
ספר שירה אחרון עד כה: "פחות מאמת אין טעם לכתוב".
סוֹחֶטֶת לִימוֹן
מַמְשִׁיכָה לְהִתְלוֹנֵן
וְשׁוֹתָה עוֹד תֵּה
הַשִּׁיר הַזֶּה הָרַג אוֹתִי
אֲנִי יוֹשֶׁבֶת עָלָיו מֵהַבֹּקֶר
כְּבָר קָפְאוּ אֶצְלִי כַּפּוֹת הָרַגְלַיִם
אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשְׁווֹת אֶת זֶה לְסִיבִּיר
שָׁם הַשָּׁמַיִם נְמוּכִים כְּשֶׁהַשֶּׁלֶג יוֹרֵד
עֲדַיִן קַר לִי
לֹא דִּבַּרְתִּי עִם אִישׁ הַיּוֹם
אֶל הַסִּפּוּר שֶׁהִבְטַחְתִּי לַחְזֹר לֹא חָזַרְתִּי
לֹא קוֹרֶה בּוֹ דָּבָר שֶׁלֹּא קָרָה
וַאֲנִי לֹא הוֹלֶכֶת לְוַתֵּר עָלָיו
כְּבָר רָאִיתִי בְּחַיַּי מַסְפִּיק מָוֶת שֶׁהִתְכַּתֵּב אִתִּי
בְּגוּף שְׁלִישִׁי. עוֹד כִּשָּׁלוֹן לֹא יַרְפֶּה אֶת יָדִי
"פחות מאמת אין טעם לכתוב" הוצאת ספרא עמ' 58

עינה ארדל -
עינה ארדל נולדה בשנת 1973 בדנמרק וגדלה בירושלים. החלה לכתוב שירים בשנות הילדות ובגיל 17 פורסם השיר הראשון שלה, "הגנן שלי", בעיתון כל העיר. בשנת 1994 הצטרפה לקבוצה הספרותית "אב". למדה ספרות השוואתית ותולדות התיאטרון באוניברסיטה העברית בירושלים. ספרה הראשון "סנדלי הדם שלי", יצא לאור בהוצאת כתר בשנת 2002 וזכה בפרס נשיא המדינה ב-2005. ספרה השני "שירי אהבה לימים רעים", יצא לאור בהוצאת עם עובד ב-2008. בשנת 2010 זכתה בפרס היצירה לספרות. השנה יצא לאור ספרה השלישי, "כשהגעגועים היו מבישים" בהוצאת קשב. מלמדת ספרות בבית-הספר התיכון הדו-לשוני בירושלים. מגדלת שני ילדים ושתי חתולות.
הַחַיִּים לֹא מְחַשְׁבְּנִים חֶשְׁבּוֹנוֹת כָּאֵלֶּה וְלֹא אִכְפַּת לָהֶם.
מִצִּדָּם שֶׁתָּגוּרִי בַּלּוּל וְתִרְעֲדִי כְּתַרְנְגֹלֶת.
כָּל הַתִּרְגֹּלֶת שֶׁל אַהֲבָה וּתְשׁוּקָה הִיא לֹא יוֹתֵר מִשְּׁמִינִית
בִּשְׁבִיל הַחַיִּים שֶׁמְּרִימִים מִשְׁקוֹלוֹת וְנוֹשְׂאִים בִּנְיָנִים כְּאוּרַנְג-אוּטַנְג.
אֲנַחְנוּ חַיִּים בְּקִרְבַת הַבִּנְיָנִים כִּבְדֵי הַמִּשְׁקָל הָאֵלֶּה.
אֲנַחְנוּ חַיִּים בְּבִנְיְנֵי הַטִּיחַ הַשָּׁבִיר וּמִרְפְּסוֹת הָאַסְבֶּסְט
לַמְרוֹת שֶׁחָזִינוּ יֹפִי גָּדוֹל מִזֶּה בַּוְּרָדִים הַצְּהֻבִּים הַבּוֹעֲרִים,
בַּשְּׁרָכִים הַנִּצָּתִים עַל תְּרִיסֵי הַבַּרְזֶל –
יֵשׁ דְּבַר מָה שֶׁלְּעוֹלָם לֹא נֹאמַר אוֹתוֹ,
וְהוּא כְּמוֹ אִצְטְרֻבָּל עַל אַדְמַת הַחֻרְשָׁה.
יֵשׁ תְּשׁוּקָה שֶׁלְּעוֹלָם לֹא נַגְלִישׁ אוֹתָהּ,
וְהִיא נִצֶּבֶת עַל קְצֵה הַמַּגְלֵשָׁה.
אֲנַחְנוּ חַיִּים בְּקֵץ הָעִדָּן הָאֶפְשָׁרִי, בִּשְׁכוּנַת רַסְקוֹ, עַל גְּבוּל הָאוֹטוֹסְטְרָדָה
הָעוֹרְבִים הָרְעֵבִים כְּבָר לוֹקְחִים אֶת לִבֵּנוּ
וְאַבְנֵי הַגַּן מִדַּרְדְּרוֹת אֶל הַכְּבִישׁ.

דניאל באומגרטן -
דניאל באומגרטן, יליד 1982, משפטן ופעיל שירה. ספר ביכוריו, "למרות שהמשורר הזהיר", יצא לאור בשנת 2011 בהוצאת גוונים. ספרו השני, "כתב יתדות", יצא לאור השנה בהוצאת "פרדס".
תַעַר הַהֶעְדֵּר חֲצֹב בְּקִרְבְּךָ לָלִיבֵּלָה –
יְרוּשָׁלַיִם שֶׁבְּךָ.
הַיַּרְדֵּן יַעֲרֹק בְּגוּפְךָ
וְיַרְוֶה אֶת שִׁבְרְךָ.
אַל תִּשְׁלַח גְּיָסוֹת אֶל הַנִּכְסָף
רְדֵה אֶת מֶתֶק מְחוֹזוֹת-נַפְשְׁךָ בִּצְחִיחוּתְךָ
וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּלֶכְתְּךָ בַּדֶּרֶךְ
רַעַד נְבוֹ לָעַד בְּשַׂרְעַפֶּיךָ.
* לָלִיבֵּלָה, בירת ממלכת קיסרות אתיופיה, מכונה "ירושלים החדשה" בשל אתרים
בה הנושאים שמות אתרים בירושלים ובארץ ישראל. על פי אחת המסורות הקיסר .
לליבלה ביקר בירושלים ולאחר כיבוש המוסלמים הקים את "ירושלים החדשה"
בממלכתו לאחר שהבין כי לא יוכל לשוב אליה. על פי מסורת אחרת בנה את העיר
בעקבות התגלות אלוהית.

מואיז בן הראש -
סופר, משורר, עורך, מתרגם. זוכה פרס הממשלה 2009 ופרס עמיחי 2012. כותב בעברית ובספרדית. פרסם יותר מעשרים ספרים בעברית ובספרדית, שירה, פרוזה ורומאנים. מבחר משירתו בעברית "לא הולך לשום מקום" יצא לאור ב-2010 בהוצאת רסיס נהרה. הספר זכה בפרס עמיחי לשנת 2012. יצירתו תורגמה לתריסר שפות וספריו פורסמו במדינות רבות.
ספריו האחרונים: דרזדן יכולה לחכות (רומן, הקיבוץ המאוחד, 2012). שפת הים (שירה, הוצאת פרדס, 2013). קצרה הדרך (שירה, מובן, 2014)
הַבְּאֵר יְבֵשָׁה אַךְ לְמִי אִכְפַּת
אֵין אִישׁ בֵּין הַחַיִּים
שֶׁזּוֹכֵר שֶׁפַּעַם דַּלּוּ מִמֶּנָּה מַיִם
כִּפַּת סוֹרַגֵי בַּרְזֶל מְכַסָּה אוֹתָהּ
כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקְרֶה שׁוּב מָה שֶׁקָּרָה
וַאֲנָשִׁים מִידֵי פַּעַם
זוֹרְקִים שָׁם מַטְבֵּעַ כְּדֵי לִשְׁמֹעַ אֶת הָעֹמֶק
הַבְּאֵר יְבֵשָׁה אַךְ לְמִי אִכְפַּת
אֲפִלּוּ אִילוּז שֶׁאוֹמְרִים שֶׁהוּא בֵּן מֵאָה
אֵינוֹ זוֹכֵר מִישֶׁהוּ מַגִּיעַ עִם דְּלִי מֵהַבְּאֵר
הַבְּאֵר יְבֵשָׁה אַךְ לְמִי אִכְפַּת
אֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים בַבָּר שֶׁל דַנִינוֹ
שׁוֹתִים בֹּץ
וּמְחַכִּים לְנֵס.

אורי ברנשטיין -
נולד בתל-אביב בשנת 1936. אורי סיים בית-ספר תיכון בתל-אביב ולמד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. את שירותו הצבאי עשה כסניגור בפרקליטות הצבאית. ב-1960 פתח משרד עורכי דין בתל-אביב. ב-1981 נתמנה עורך ספרית "פנטסיה" לנוער בהוצאת עם עובד. שיריו הראשונים נדפסו בעיתון הנוער העובד "במעלה". הוציא קבצי שירים והשתתף (עם נתן זך) בעריכת כתב-העת הספרותי "יוכָני". פירסם ספרים לנוער ותירגם משירי ט"ס אליוט, בודלר ואחרים, מחזות שונים ואף חיבר מחזה ('רובים'). משמש פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומכהן כיו"ר המכון לתרגום ספרות עברית וכחבר המועצה לתרבות של מפעל הפיס. זכה בפרס עמיחי לשירה על מכלול שירתו. נשוי לסופרת הדרה לזר ואב לבן ובת.
יוֹשֵׁב בְּבָּר וְנֶאֱחָז בְּצִנּוֹר
שֶׁל נְחֹשֶׁת, שֶׁמָּצָא כָּפוּף לְפָנָיו.
מוּלוֹ אֶקְרַן שֶׁכֻּלּוֹ רוֹכְבֵי אוֹפַנַּיִם
שֶׁמִּתְאַמְּצִים בְּכֹל כֹּחָם קָדִימָה,
בְּעוֹד שֶׁהוּא אֵינוֹ מְבַקֵּשׁ עוֹד לְהַגִּיעַ,
רַק לְהִשָּׁאֵר לְשָׁעָה תָּפוּס בַּצִּנּוֹר.
מַגְנִיב מַבָּטִים אֶל הַמַּרְאָה
הַמְּשַׁקֶּפֶת פָּנִים שֶׁאָבַד טְעַמָם,
שֶׁהוּא עוֹד מַחֲזִיקָם שֶׁלֹּא יִתְפַּזְּרוּ,
מַחֲזִיקָם רַק מֵחֲמַת הַמָּסֹרֶת שֶׁל פָּנָיו
שֶׁהֻרְגַּל אֶצְלָהּ כְּשֶׁהוּא מַבִּיט בְּעַצְמוֹ.
אִישׁ עוֹד לִרְצוֹנוֹ אֲבָל כַּמָּה זְמַן יַצְלִיחַ?
וְהוּא מַחֲזִיק בַּצִּנּוֹר בְּכֹל כֹּחוֹ,
כְּלוֹחֵץ יָד שֶׁל חָבֵר וָתִיק.
עולם עובר, 2007

יונתן ברקאי -
יונתן ברקאי, מורה שחקן ומשורר. יליד 1935. דור ראשון לניצולי שואה, חי ויוצר בתל אביב.
שיחק בין השאר בתיאטרון האוהל ובתיאטרון העירוני חיפה. בעל תעודת BA בהיסטוריה ובמדעי המדינה ותעודת MA בבימוי ומשחק.
שני ספרי השירה שלו "באווירה הפסטורלית של בית העלמין" (2014) ו"דו"ח קצר" (2010) ראו אור בעברית. פרסם שלושה ספרי שירה מתורגמים לפולנית (הוצאת ורסט, לובלין) שזכו לביקורות אוהדות.
עַל מַדְּפֵי צַעֲצוּעִים
הַבַּרְוָזוֹן שְׁמוּט כָּנָף
נִרְמָס בְּטֶלֶף קַרְנַף,
אֶת הַפֵיָה טוֹבַת הַלֵּב
מַפְחִיד עַד מָוֶת עֲטַלֵּף,
וּמִין מִפְלֶצֶת אֲיֻמָּה
בָּלְעָה אֶת חַסְיָה הַבֻּבָּה,
חַיָּל עִם נֶשֶׁק וּשְׁמוֹ פְרִיץ
לְיַעְנְקְל הַלֵּיצָן מַרְבִּיץ,
וּלְטָאָה מִרְשָׁעָה
לַבַּרְבּוּרוֹן כָּנָף קָרְעָה,
זַעֲקַת צַעֲצוּעִים
אֵין מְבִינִים וְאֵין שׁוֹמְעִים,
וְאִישׁ גַּם לֹא מֵבִין מַדּוּעַ
כֹּה מַר גּוֹרַל הַצַּעֲצוּעַ
וְהַיְּלָדִים, מַה לַּעֲשׂוֹת,
מְשַׂחֲקִים בְּמִלְחָמוֹת.

אשר גל -
יליד תל- אביב 1952 . תואר שני בספרות וקולנוע אוניברסיטת ת"א. בוגר כיתת השירה הראשונה של "הליקון" (1994-5). פירסם שירים ותרגומים מיידיש ב"הליקון", "מאזניים", "עיתון 77" "כתובת" ו- "גג" ובאתרים אינטרנטיים כגון: "ליריקה" "פועמה" "נתיבים" ו"יקום תרבות". הוציא ספר שירים ראשון : "הממלכה" בהוצאת הליקון. ספר שירים שני "השתקפויות" בהוצאת קשב לשירה. עורך כעת ספר שירים שלישי. ספר תרגומים מיידיש (יחד עם ד"ר אביבה טל) של שירי המשוררת אנה מרגולין (בהוצאת קשב לשירה) עומד לצאת לאור בקרוב. מסיים תרגום ועריכת ספר שירים של המשוררת ציליה דרפקין יחד עם ד"ר אביבה טל.
אֵשֶׁת הַיַּרְקָן לֹא מַסְתִּירָה
אֶת הַגַּן הַמִּסְתַּלְסֵל בְּשָׁרְשֵׁי יְרֵכֶיהָ.
מֵאֲחוֹרֵי גֶּדֶר שִׂמְלָה מְרֻשֶּׁלֶת
מַבָּטָהּ מַזְמִין אוֹתִי לִגְנֹב
אֶת לִבְלוּבָהּ.
אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת הַמָּקוֹם וְהַיּוֹם
בּוֹ תָּבוֹא רְכוּבָה
עַל עֲגָלָה רְתוּמָה לְסוּס
בְּעוֹד בַּעֲלָהּ שׁוֹקֵל וְסוֹחֵר.
אֵיבָרַי הַמְּתוּחִים נִצְמָדִים לְקַרְשֵׁי עֶגְלָתָהּ
לְאַפְלוּלִית נִפְעֶרֶת בְּרֵיחַ גֶּשֶׁם.
(מתוך הספר "הממלכה",עמ' 40 ,הוצאת הליקון 2006)

הדס גלעד -
ילידת 1975, חיה בתל-אביב.
בוגרת אוניברסיטת ת"א במסלול לספרות וכתיבה יוצרת.עורכת ומגישה תכניות רדיו על שירה, ברדיו מהות החיים וברשת א'.
מנחה סדנאות לכתיבה יוצרת ומלמדת במסלול לקומפוזיציה ב"קבוצה ביפו" (בי"ס עצמאי למחול).
שיריה התפרסמו בכתבי עת רבים (אלמנך, הליקון, מאזניים, כתובת, משיב הרוח, שבו) ובעיתון הארץ.
בשנת 2012 ראה אור בהוצאת חדקרן "שיר עירום" ספר תרגומיה למשוררת ללה, משוררת הודית בת
המאה ה-14. בשנת 2013 ראה אור בהוצאת פרדס ספר ביכוריה "כל אור בעצם".
הֶחָבֵר הָרִאשׁוֹן שֶׁלִּי שָׁאַל לָמָּה אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ.
הָיָה לַיְלָה. הַלֵּב בָּעַר. שָׁתַקְתִּי.
אָהַבְתִּי אֶת מַנַּח יָדָיו עַל הַהֶגֶה
אָהַבְתִּי אֶת חֻצְפַּת הַנִּצָּנִים בְּזִיפָיו
אֶת הֶנֵּף זִקְפָּתוֹ.
אָהַבְתִּי אֶת נִיחוֹחַ הַבָּצֵק הַבָּחוּשׁ בְּעוֹרוֹ
ֹ
אָהַבְתִּי אֶת נֶחְרָצוּת מִלּוֹתָיו
אֶת מִדַּת נַעֲלָיו.
עוֹד יֵעוֹרוּ לֵילוֹת
אֶהֱפֹךְ בַּשְּׁתִיקָה
כִּבְאֶבֶן שֶׁאֵין לָהּ הוֹפְכִין.
בַּחֲלוֹף הַיָּמִים,
הַמִּלִּים הֵן בֶּגֶד הַמִּלִּים סַכִּין.

רון דהן -
יליד 79, פרסם עד כה שלושה ספרי שירה ורומן. מייסד אתר אינדיבוק וטבעוני.
הַגַּן הוּא סַךְ כָּל הַתְּנוּעוֹת הַסְּמוּיוֹת
שֶׁעוֹשָׂה תּוֹלַעַת בְּמַסָּעָהּ
לְאֹרֶךְ דֹּפֶן עֲלֵה הַדַּפְנָה.
הִנֵּה הַנִּסָּיוֹן לֹא לִהְיוֹת תּוֹלַעַת
הִנֵּה הַכִּשָּׁלוֹן הַבָּהִיר
הִנֵּה פְּעִימוֹת הַלֵּב

ריקי דסקל -
ילידת חיפה, מתגוררת ברמת השרון. למדה ספרות ותיאטרון לתואר ראשון, ומדעי היהדות לתואר שני. שחקנית ומורה לתלמידי משחק.
עד כה התפרסמו חמישה ספרי שירה שלה, ו"הכח המדמה" , ספר שיריה החמישי, זכה בפרס אקו"ם לעידוד היצירה וראה אור בהוצאת עם עובד.
שיריה התפרסמו לראשונה בסוף שנות ה-80 בכתב העת "פרוזה" ומאז ממשיכים להתפרסם בכתבי העת השונים.
נשואה, אם לארבעה וסבתא "מהניילונים".
אֵיךְ לַעֲשׂוֹת שֶׁמִּלּוֹתַי תִּהְיֶינָה
כְּבֵדוֹת כְּבֹשֶׂם
דְּרוּכוֹת כְּחָתוּל
גַּלְמוּדוֹת כְּמַשָּׂאִית
מִלִּים שֶׁתַּחְסֹכְנָה בַּדִּים וּצְבָעִים
טֶרְפֶּנְטִין וּמִכְחוֹלִים
מוֹדֶלִים עַיִן מִצְטַמְצֶמֶת צַעַד לְאָחוֹר
מִלִּים שֶׁתִּהְיֶינָה יְרֻקּוֹת וּבְאֶצְבְּעוֹת עָשָׁן אוּכַל לְצַיֵּר
כָּל פּוֹרְטְרֶט שֶׁמִּתְעַצֵּב אֶל לִבִּי
כָּל בַּיִת כָּל צֵל מִתְאָרֵךְ שֶׁל עֵץ
כָּל אֶבֶן שֶׁרָאִיתִי קְטַנָּה אוֹ סֶלַע
כָּל יֶלֶד שֶׁעַפְעַפָּיו פַּרְפָּרִים
כָּל פְּתִיל שֶׁל נֵר
כָּל עָנָן
כָּל עָנָף שֶׁרָאִיתִי דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן
קוֹל צִפּוֹר וְכָל בֵּיצָה
שֶׁכְּמוֹ שֶׁמֶשׁ תִּבְקַע כָּל בֹּקֶר
מֵחָדָשׁ
מתוך : "הכח המדמה" , עם עובד 2012

תום הדני -
יליד גבעת ברנר, 1979. ספר שיריו הראשון "פרא בית החזה" יצא בשנת 2011 בהוצאה עצמית ("בארד").
בזהירות,
אני מעמיס משאלה על גבי תקוה
כפי שמעלים אופנים לקרון רכבת -
אולי איתך
צומות הלב יבטלו
וצמתי הלב יתעגלו
לככרות תנועה.

ערן הדס -
נולד ב-1976. משורר, תכניתן ואמן רשת ישראלי. חבר קבוצת גרילה תרבות. ערך והגיש את תכנית הרדיו סלון ניו-מדיה בתחנת רדיו כל השלום ויצר את המשוררת הבדויה צאלה כץ. פרסם חמישה ספרי שירה, אחד מהם מתוכנת. ספרו האחרון, "מקש הרווח", נבחר לספר השנה במגזין טיימאאוט ת"א ובאתר יקום תרבות. משלב שירה ותכנות, הן באמצעות בניית מחוללי שירה אוטומטיים והן באמצעות אפליקציות המשלבות טקסט ואינטראקציה. השתתף בפסטיבלים ובאירועים בינלאומיים רבים. כתבות אודותיו התפרסמו במגזין wired הבריטי, סידני מורנינג הרלד האוסטרלי, פאונד פואטרי ריוויו האמריקני ואחרים.
מְשׁוֹרֵר הוּא לֹא בַּדְרָן,
אֲנִי חוֹשֵׁב. הַבַּדְרָן מְקַבֵּל
הַרְבֵּה יוֹתֵר כֶּסֶף, אַךְ אֵין
זֶה הַכֶּסֶף, זֶה הָעִתּוּי
הַבַּדְרָן מֻכְרָח לְהַגִּיעַ לַפִּסְגָּה
מוּל הַקָּהָל בִּזְמַן הַמּוֹפָע
הַמְּשׁוֹרֵר מְחַפֵּשׂ שִׂיחָה וְלֹא קָהָל
אָז אֲנִי מַגִּיעַ שָׁעָה קֹדֶם
לַמַּרְתֵּף בָּאֲדָמָה שֶׁהוֹן טֶרֶם כְּבָשָׁהּ
שָׁם אָמֶרִיקָן-הִיפִּית בַּת 70 לְפָחוֹת מְכַוֶּנֶת
כְּלִי נְגִינָה עַתִּיק
שֶׁהֵבִיאָה מֵהַחֵלֶק הָאֶקְזוֹטִי בְּיוֹתֵר שֶׁל, נַנִּיחַ, הֹדּוּ
וּבְעֵינַיִם עֲצוּמוֹת הִיא מְהַמְהֶמֶת לְעַצְמָהּ בְּקוֹל רָם מַנְגִּינָה לֹא מַעֲרָבִית,
בְּעוֹד הַתְּאוּרָן מִתְלַבֵּט בְּמֶשֶׁךְ דַּקּוֹת אִם לְהַפְרִיעַ לָהּ אוֹ לֹא
עַד שֶׁלְּפֶתַע הִיא מַפְסִיקָה וְהוּא אוֹמֵר: "מִצְטַעֵר
לְהַפְרִיעַ, אֲבָל אֲנִי חַיָּב לִשְׁאֹל אוֹתָךְ
כַּמָּה אוֹר אַתְּ צְרִיכָה כִּי
תֵּכֶף יִהְיֶה חֹשֶׁךְ
עַל הַבָּמָה"
"שׁוּם אוֹר!", הִיא צוֹעֶקֶת בְּנֶחְרָצוּת
I play with no light
"בְּטוּחָה?" שׁוֹאֵל הַתְּאוּרָן
וְהִיא עוֹנָה בְּשַׁלְוָה:
כַּמּוּבָן שֶׁיֶּשְׁנוֹ
הָאוֹר הַזֶּה
אַתָּה יוֹדֵעַ

רפי וייכרט -
עורכה של הוצאת "קשב לשירה", פרופסור לספרות בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה. ספר שיריו השנים-עשר "דהרה" ראה אור בשנת 2014. זכה, בין השאר, בפרס ראש הממשלה, בפרס שר התרבות, בפרס מטעם נשיא פולין על תרגומיו מן השירה הפולנית ועוד. בשנת 2013 הוענקו לו פרס יהודה עמיחי ופרס רמת גן.
צילום: דינה גונה
וּכְשֶׁרַקּוֹתַיִךְ מַתְחִילוֹת לִכְאֹב
וְהָעוֹלָם סְבִיבֵךְ נִהְיֶה אָטוּם
וּמַה שֶּׁחַשְׁתְּ לְרֶגַע מְעֻגָּל
הוֹפֵךְ לִהְיוֹת דָּבָר קָטוּם
אֲנִי שׁוֹלֵחַ צֶבֶר אֶצְבָּעוֹת
אֶל רַקָּתֵךְ הַמְּעֻנָּה
וּמְעַסֶּה בְּדִמְיוֹנִי אוֹצְרוֹת
עוֹרֵךְ כְּמוֹ עוֹנָה
שֶׁל הֲקָלָה שֶׁמַּגִּיעָה
מִקֵּץ עוֹנָה שְׁחוּנָה
וְהָאַהֲבָה מִכָּרִיּוֹת הָאֶצְבַּע
גּוֹלֶשֶׁת פְּנִימָה וְחוֹנָה.

מאיה ויינברג -
ילידת 1976. רופאה וטרינרית ומשתתפת בקבוצת מחקר לעטלפים בחוג לזואולוגיה, אוניברסיטת תל אביב. בוגרת כיתת השירה בהליקון לשנת 2011. זוכה בציון לשבח בתחרות שירה ע"ש עפר לידר לשנת 2011. בעלת פרסומי שירים בכתבי עת שונים: כתובת, שבו, הליקון, עיתון 77, מאזניים ואחרים ובאתרי שירה מקוונים רבים. כותבת גם פרוזה וכתבות תחקיר ומסע בבמות שונות. מאמינה בלב שלם בכוחה של השירה לחולל ניסים.
חֲרָטוֹת הֵן כְּמוֹ אֲבָנִים
אֶפְשָׁר לַהֲפֹךְ בָּהֶן
בַּיָּד הַחֲשׂוּפָה
לֶאֱמֹד אֶת הַמִּשְׁקָל
לְלַטֵּף אֶת הַשְּׁבִירָה
אֲבָל הֵן נִשְׁאָרוֹת קָרוֹת
כְּבֵדוֹת, חֲצוּבוֹת הֵיטֵב
מֵהַחֹמֶר שֶׁל עַצְמָן.
מוּטָב לְהַנִּיחָן בַּצַּד
הֵן הַמְּרַצְּפוֹת אֶת הַדֶּרֶךְ.
לָתֵת לָרוּחַ, לַשֶּׁמֶשׁ
לַבְּלָיָה הַטִּבְעִית - לְרַכֵּךְ,
לְוַתֵּר עֲלֵיהֶן
כָּךְ

דורית ויסמן -
מאז טיפסה על עצים עם טרנינג ורוגטקה הספיקה דורית ויסמן להוציא תשעה ספרי שירה, ספר פרוזה, ספר תרגום – משירי וסיפורי צ'רלס בוקובסקי, לערוך את האנתולוגיה החברתית-נשית "מלכה עירומה" (2013) ולהיות עורכת-שותפה באנתולוגיה החברתית "מחאת כפיים" (2013). כמו כן יצרה סרטים דוקומנטריים, בין השאר את הסרט "שירה בע"מ" (2011), על שירה בירושלים ועל מקום לשירה, שנמנתה עם חבורת מייסדיה.
צילום: ראובן קסטרו
חוֹלֶפֶת בָּאוֹטוֹבּוּס עַל פְּנֵי הַחַמָּאם בִּרְחוֹב יְחֶזְקֵאל בַּדֶּרֶךְ לַמִּסְפָּרָה. זִכָּרוֹן
וְאֵיךְ הִתְבַּיַּשְׁתִּי לַחֲשֹׂף אֶת
חָזִי
עַל הַגַּג
הֵיכָן שֶׁהַנָּשִׁים הִשְׁתַּזְּפוּ בְּעֵירֹם
פַּעַם
כְּשֶׁהָיִיתִי סְטוּדֶנְטִית
וְהָחַמָּאם עָמַד עַל תִּלּוֹ, שָׁלֵם
כְּמוֹ שְׁנֵי שָׁדַי.

ענת זכריה -
מנחה סדנאות כתיבה ומבקרת המחול של ידיעות אחרונות.ספרה הראשון "יפה אחת קודם" יצא בהוצאת הליקון ב-2008. ספרה השני "בגלל טעות אנוש" ראה אור במאי 2012 בסדרת כבר בהוצאת מוסד ביאליק.
כְּבָר מִזְּמַן אֲנִי לֹא עוֹשָׂה
שׁוּם דָּבָר מַצְחִיק
גַּם לֹא מְנַעֶרֶת אֶת הַשֶּׁמֶשׁ בִּשְׁתֵּי יָדַיִם
בְּחֵרוּף נֶפֶשׁ אֲמִתִּי
רַק מַרְעִידָה כְּמוֹ דָּג, שְׁקוּפָה כִּמְעַט.
וְשׁוּב יֵשׁ אֵיזֶה פְּרוֹזְדּוֹר פֶּצַע
שֶׁבֶר מְפֹאָר הַמִּתְגָּרֶה
לוֹחֵשׁ: שׁוּטִי שׁוּטִי
מְאַיֵּם לְנַפֵּץ
דּוּגִית נוֹסַעַת, מִפְרָשֶׂיהָ שְׁנַיִם
בֵּין הַתְּשׁוּאוֹת לַגֶּחָלִים.
וְצָרִיךְ לְהַשְׁגִּיחַ בַּפְּתָחִים
לִפְנֵי שֶׁמַּה שֶּׁמֵּת יְנַצֵּחַ כָּאן

עמיחי חסון -
יליד רמת גן, 1987. בוגר ישיבות. סטודנט לקולנוע בבית הספר "סם שפיגל" לקולנוע ולטלוויזיה בירושלים. בעל טור במוסף "שבת" של "מקור ראשון" ומעורכי כתב העת לשירה "משיב הרוח". במאי-שותף של הסרט התיעודי "עקבות בירושלים: מחווה לדוד פרלוב" (2013). ספר שיריו הראשון עתיד לראות אור בקרוב בהוצאת אבן חושן.
כֻּלָּם מְדַבְּרִים עִם הַבַּיִת מִבֵּין הַחֲדָרִים
וְאִישׁ אֵינוֹ מַזְכִּיר הֵיכָן אֲנַחְנוּ
וּלְאָן אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים
וּבֵין הַפֶּה לָאֹזֶן נִשְׁאָל רַק מַה שֶּׁשָּׁגוּר
לִפְנֵי הַשַּׁבָּתוֹת אֵצֶל הַמִּסְדְּרוֹנוֹת
מִי אָכַל אֵצֶל מִי וְאֵיךְ הָיָה
בַּיָּם וְאֵיךְ אַתְּ מַרְגִּישָׁה יָפָה שֶׁלִּי אֵיךְ
בְּתֹם הַשִּׂיחוֹת בְּדִמְמַת הִשְׁתַּתְּקוּת
זִרְמֵי הַמִּקְלָחוֹת אֲנַחְנוּ מוֹרְחִים אֶת
הַגְּרִיז עַל הַמֵּצַח כְּאֶמְצָעוֹ שֶׁל לוּחַ מַטָּרָה
וְהַמַּגָּבוֹת נִזְרָקוֹת אֶל מִטּוֹת הַבַּרְזֶל
הַכְּבֵדוֹת מִבְּלִי לְהִתְיַבֵּשׁ
בַּשֶּׁמֶשׁ שֶׁתָּשׁוּב מָחָר.
(מחנה רמה בואכה רמאללה, קיץ תשס"ח)

רועי חסן -
בן 31 מחדרה. משורר, עיתונאי ופעיל חברתי. נשוי לעמירה.
דָּחִיתִי אֶת הַקֵּץ בְּעוֹד יוֹמְיוֹמַיִם וְצָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ
לְשַׂחֵק שִׁגְרָה, לְמַלֵּא אֶת הַכּוֹס בְּקָפֶה
וְלָצֵאת לַעֲבֹד לִפְנֵי שֶׁיּוֹצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ לִפְנֵי
שֶׁמְּרוֹקְנִים אֶת פַּחֵי הָאַשְׁפָּה
בָּרְחוֹב, לְנַקּוֹת עוֹפוֹת, לְבַשֵּׁל אֹרֶז, לְהַאֲכִיל אֶת עַצְמִי
בְּשִׂנְאָה עַד שֶׁהַלֵּב מִתְפַּקֵּעַ, יֵשׁ גַּם צְעִירִים שֶׁמְּקַבְּלִים
הֶתְקֵף, כָּל הַזְּמַן מְהַדְהֵד לִי בָּרֹאשׁ: יָבוֹא
יוֹם. אֲנִי צָרִיךְ
שֶׁיִּזְרְקוּ אוֹתִי לַיָּם,
שֶׁיִּכְרְתוּ לִי רֶגֶל,
שֶׁיְּשַׁסּוּ בִּי לַהֲקַת זְאֵבִים רְעֵבִים,
כְּדֵי שֶׁאַצְלִיחַ לְשַׁנּוֹת
מְצִיאוּת כָּל כָּךְ מְחֻרְבֶּנֶת.
מתוך "הכלבים שנבחו בילדותנו היו חסומי פה", הוצאת טנג'יר

שלומי חסקי -
שיריו של שלומי חסקי פורסמו בכתבי-עת, באנתולוגיות לשירה, בתכניות רדיו ובעיתונות הכתובה והמקוונת. שלומי – בוגר כיתת השירה של הליקון ולימודי הנחיית שירה ופרוזה מטעם מתא"ן – עוסק בעריכת ספרות, מלמד בסדנאות כתיבה, ומתגורר עם משפחתו בגליל העליון. ספרי שיריו: "האקדמיה ללשון מגומגמת", הוצאת כרמל-עמדה, 2008. "בקרן הרחובות המקבילים", הוצאת עמדה, 2013.
אִמָּא שֶׁלּוֹ בֶּטַח חָלְמָה לְשַׂחֵק אוֹתָהּ נְסִיכָה עַל עֲדָשָׁה,
אַךְ הִסְתַּפְּקָה בְּלִהְיוֹת אַלְכּוֹהוֹלִיסְטִית
לֹא אָנוֹנִימִית, וּבְעֵת שֶׁאָבִיו הַסַּנְדְּלָר יָרָה צְרוֹרוֹת מַסְמְרִים מְשֻׁמָּשִׁים אֶל סֻלְיוֹת
נְבוֹכוֹת הִשְׁתּוֹקְקָה אֲחוֹתוֹ הַזּוֹנָה לַחְדֹּר בְּנוֹנְשָׁלַנְטִיּוּת לְנַעֲלֶיהָ הַנּוֹצְצוֹת שֶׁל בַּת הַיָּם
הַקְּטַנָּה, וְרַק הוּא, שֶׁלֹּא מָצָא חֲנוּת שֶׁתַּסְכִּים לִמְכֹּר עוֹר עָבֶה לְגוּפוֹ הַמְּדַמֵּם, הִתְנַחֵם
בְּאֵינְסְפוֹר פַנְטַזְיוֹת עַל מַלְכַּת שֶׁלֶג פְּרוּעָה שֶׁמְּפַתָּה בְּלִי חֶשְׁבּוֹן גְּדוּדֵי חַיְּלֵי בְּדִיל
מֻטְרָפִים.
מתוך הספר: "בקרן הרחובות המקבילים", עמ' 12, הוצאת עמדה 2013

ריקי כהן -
כותבת שירים מגיל 11 וסיפורים קצרים מגיל 22. עיתונאית בסלונה, וחלוצת פיתוח וניהול קהילות מקוונות ברשת העברית (איי.או.אל, נענע, ויינט). שירים פרי עטה פורסמו בכתבי העת: "עיתון 77" ו"גג", וסיפורים קצרים פורסמו בכתב העת "מסמרים" ואתר ויינט. פרסמה השנה את "ערמה מלוכלכת בכל חדר", שירים, בהוצאת ספרא, וערכה ספר סיפורים דיגיטלי שבו התפרסם גם סיפור קצר שלה "אצלכם זה בוכה" בהוצאת בוקסילה.
צילום: אריק סולטן
יֵשׁ קוֹלוֹת שֶׁאָסוּר לָהֶם לָבוֹא אֶל סִפֵּךְ.
בַּשָּׁנִים שֶׁאַתְּ מְסַנֶּנֶת אוֹתָם אַתְּ חַיָּה
בּוֹרֵאת שָׂפוֹת מֵהֲבָרוֹת בְּרִיאוֹת.
אֶלָּא שֶׁבְּיָמִים זְדוֹנִיִּים
בַּיָּמִים שֶׁאַתְּ מְסַלֶּקֶת אוֹתָם
הֵם מִתְגַנְּבִים בַּלֵּילוֹת וְתוֹבְעִים חֶדֶר
אֶת בְּגָדַיִךְ
מְעָרוֹת בְּחוּשַׁיִךְ
וְכָל שְׂמִיכָה שֶׁיָּכֹלְתְּ לְהִמָּלֵט בָּהּ.
כְּשֶׁהַגַּעְגּוּעִים מַמְאִירִים אֵין בְּרֵרָה אֶלָּא לִכְרֹת.
"ערמה מלוכלכת בכל חדר", עמ' 42.

יובל כץ -
יובל כץ, בן 27, סטודנט לתואר שני במחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית. בוגר ארבע סדנאות של "מקום לשירה", בוגר סדנאות לכתיבה יוצרת של החברה למתנ''סים (מתא''ן). זוכה במקום השני בתחרות שירה בעקבות ספר תהילים של בית הלל באוניברסיטה העברית. מתגורר בראשון לציון.
כְּתֹב לוֹ.
אַתֶּם הֲרֵי לֹא מְדַבְּרִים.
הוֹסֵף שֵׂעָר לָרֹאשׁ הַמַּקְרִיחַ
שֶׁל אָבִיךָ, הַלְבֵּן שִׁנֵּי זָהָב,
עֲשֵׂה אֶת בְּדִיחוֹתָיו מַצְחִיקוֹת יוֹתֵר.
אִם תִּרְצֶה, מֻתָּר גַּם לְכַעֵר
אֲנַחְנוּ נָבִין.
כְּשֶׁתִּקְרָא, עֲשֵׂה זֹאת לְאַט
אַתָּה תָּמִיד מְדַבֵּר מַהֵר הַמִּלִּים נִפְלָטוֹת כְּנִמְלָטוֹת
מִמִּסְנֶנֶת הַשָּׂפָה
הֵן תֵּדַעְנָה לְאָן לְהַגִּיעַ. מַהוּ שִׁיר אִם לֹא
לְהַבִּיעַ אֶת מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר
לוֹמַר בַּאֲרוּחָה

נהיר לבי -
יליד 1979. נולד בירושלים וגדל במבשרת-ציון. מתגורר כיום בירושלים. ספרו הראשון "'מחולהנפש' – שירים מהמחלקה הסגורה" ראה אור בהוצאת כרמל. מתמודד עם מחלת הסכיזופרניה (שסעת).
גַּם נַהַג מוֹנִית צָרִיךְ חֲרַךְ אֲוִיר צַר בְּחַלּוֹנוֹ
בִּנְסִיעָה לֵילִית וְחָרְפִּית.
אֵין הוּא חַיָּב לִשְׁאֹף הָאֲוִיר שֶׁנּוֹשְׁמִים נוֹסְעָיו.
יָכוֹל הוּא לִשְׁאֹף לְיוֹתֵר, לְהַשְׁאִיר פֶּתַח הַחֲלוֹם פָּתוּחַ:
שֶׁיְּלָדָיו לֹא יַסִּיעוּ מוֹנִית, שֶׁיִּזְכֶּה בַּלּוֹטוֹ, שֶׁיְּקַבֵּל נְסִיעָה לְאֵילַת.
לָכֵן אַל תָּעִיר לְנַהָגְךָ שֶׁיִּסְגֹּר חַלּוֹנוֹ הַפָּתוּחַ כִּי קַר.
תֵּן לוֹ כִּכַּר עַצְמָאוּת צָרָה וּקְטַנָּה
מִמֶּנָּה יֵצְאוּ, כְּגִ'ינִי מִמְּנוֹרָה, מַאֲוַיָּיו.
כ"ו בשבט תשע"ב 18.2.12

דנה לובינסקי -
ילידת 1979, פסיכולוגית קלינית ומשוררת, מתגוררת בתל אביב. ספרה הראשון "בלי ברית, בלי מילה" ראה אור בקיץ 2014
הַרְחֵק בִּסְפִינַת הָאָנָטוֹמְיָה הַכְּבֵדָה
אִמָּא מְפַתָּה אֶת הַצִּפּוֹר לָשֶׁבֶת
אִמָּא מְפַתָּה אֶת הַצִּפּוֹר לָקוּם
הַרְחֵק בְּעֹמֶק חַיָּה שֶׁהֶעֶלְתָה חֲלֻדָּה
אִמִּי נוֹעֶצֶת בִּי אֶת פִּגְיוֹן הַזֶּהוּת
בְּתוֹךְ חֹר הַמָּוֶת, תְּעָלַת הַלֵּדָה

מעין לוי בן סטון -
משוררת, השתתפה בסדנת כתיבת שירה בהליקון בהנחיית אמיר אור ובסדנת כתיבה יוצרת בהנחיית אשכול נבו וארית גידלי.
פרסומים:
2012- ספר שירה "הפסקה" בעריכת אמיר אור, הוצאת פרדס
2014- מתעתד לצאת ספר שירה "ענבים בטעם נצח" בעריכת צביה ליטבסקי, הוצאת עיתון 77
אֲנִי רוֹצָה וַאֲנִי מְהַסֶּסֶת
לְהַעֲלוֹת מִן הַפַּחַד שֶׁבִּי תְּעוּזָה,
לָצֵאת לַחָפְשִׁי, לְאַבֵּד אֲחִיזָה,
לִבְחֹר בְּךָ עֲנִיָּה וְנוֹסֶסֶת.
בְּדַפֵּי הָרוֹמָן שֶׁטֶּרֶם נִכְתַּב
דְּבָרִים שֶׁחָשַׁבְתָּ עוֹטִים עֲלָטָה,
אַתָּה שֶׁהִכַּרְתָּ אֵינֶנּוּ אַתָּה,
בַּצֵּל הַנָּמוּךְ יֵשׁ גֹּבַהּ נִשְׂגָּב.
יִצְטַלֵּל בְּלִבִּי הַסּוֹד הַגָּנוּז,
תַּחְשֹׂף אַהֲבָה, וּכְמִתַּחַת שִׂמְלָה
נַחְלֹק אֶת גּוּפִי בְּחֶרֶשׁ חָרוּז
נֶעֱלָם אֶל הוֹוֶה שֶׁבְּטֶרֶם מִלָּה.

ענת לויט -
נולדה בתל אביב ומתגוררת בה גם כיום. משוררת, סופרת ועורכת ספרים. פרסמה חמישה ספרי שירה וארבעה ספרי פרוזה וכן עשרות רשימות ביקורת במוספים הספרותיים של העיתונות היומית. ספר שיריה החדש "תפילת יחידה" יראה אור בקרוב בהוצאת קיבוץ המאוחד. זכתה בפרס ורטהיים לשירה, פרס ברנשטיין לביקורת ופרס ראש הממשלה.
צילום: מוטי קיקיון
מִי שֶׁאֵינוֹ בַּעַלְבַּיִת בְּעִצְּבוֹנוֹ
יִהְיֶה דַּיַּר מִשְׁנֶה גַּם בְּשִׂמְחָתוֹ.
שָׁנִים רַבּוֹת יַחְלְפוּ עַד שֶׁיִּלְמַד
לִקְנוֹת אֶת דִּירָתוֹ.
שׁוּב וָשׁוּב יִתְפַּתֶּה לְשַׁלֵּם
וּלְהַאֲמִין כִּי הִגִּיעַ
אֶל קֵץ דֶּרֶךְ הַנְּדוּדִים
כְּדֵי לְהִכָּנַע לְחֶרְדַּת קִירוֹת
וְלַחֲזֹר אֶל מֶרְחָבִים
אֲשֶׁר בְּאֵין בַּיִת מֵאַחֲרֵיהֶם
יִדְמוּ רֵיקִים מִדַּיָּרִים מוּגַנִּים
שֶׁאֵין לָהֶם שַׁעַר, שְׁבִיל וּבַיִת.
מתוך הספר "עירומה על גב סוס במונגוליה", הקיבוץ המאוחד, 2010

גלעד מאירי -
ד"ר גלעד מאירי (1965, ירושלים) פרסם עשרה ספרים: ארבעה ספרי שירה, מחקר על שירת דוד אבידן, ספר סיפורים קצרים ושלוש אנתולוגיות שירה העוסקות בכדורגל, בתפילה ובמחאה חברתית (בשתיים האחרונות כעורך שותף). מנהל ומייסד (עם קבוצת כתובת, 2002) של מקום לשירה. מעורכי וממייסדי כתב העת ננופואטיקה.
מפרסיו: פרס ראש-הממשלה (2008) ופרס אקו"ם (2012).
חַיָּט תַּגִּיעַ הֵנָּה.
תַּכְנִיס תַּ'חֻלְדָּה
לַמִּכְנָסַיִם, תֵּרָאֶה
כְּמוֹ חַיָּט וְתַצְדִּיק
כְּשֶׁאֲנִי מְדַבֵּק אֵלֶיךָ.
זֶה נִרְאֶה לְךָ מַצְדִּיק?
מַהֵל מַהֵל, מְחַק
תַּ'חִנּוּךְ הַזֶּה מֵהַפָּנִים. חַיָּט,
אַתָּה מִחוּץ לַמַּאֲחָל,
מִסְתּוֹבֵב בְּלִי הַחֵשֶׁק,
חֻלְדָּה מִחוּץ לַמִּכְנָסַיִם,
תֵּן תַּ'חוֹגֵג שְׁךָ'.
מתוך "שחרור בתנאים מגבילים", הוצאת קשב 2014

שחר מריו מרדכי -
שחר-מריו מרדכי, משורר. יליד חיפה, גדל בקרית ביאליק, מתגורר בתל אביב. ספרו, " מי בעניין שלנו", ראה אור בהוצאת עם עובד בשנת תשע"ד. קדם לו הספר "תולדות העתיד" בהוצאת אבן חושן, תש"ע. זכה במקום הראשון בתחרות הכלל-ארצית לשירה מטעם עיריית תל אביב-יפו, "שירה על הדרך", בשנת תש"ע.
צילום: Büşra Nur Güneş
בַּאֲרוּחַת הָעֶרֶב הַשֶּׁקֶט גָּאָה/ רַק סַכִּינִים הִרְעִישׁוּ בַּצַּלָּחוֹת
תִּקְרַת הַחֶדֶר הִתְנַשְּׂאָה, הִתְנַשְּׂאָה/ רַגְלֵי הַשֻּׁלְחָן הֶעֱמִיקוּ גֻּמְחוֹת
עָשָׁן הִתַּמֵּר מִקַּעֲרוֹת הַתַּבְשִׁיל/ הַחֶדֶר נִלְפַּת לֶהָבוֹת לְהַבְהִיל
יָכֹלְתִּי לָקוּם וְלִפְסֹעַ, לִקְרָב/ בְּמֶלַח וְשֶׁמֶן אוֹ דְּבַשׁ וְחָלָב.
אַךְ לֹא הִתְקַבְּלָה הַחְלָטָה שֶׁל הַבֶּרֶךְ
וְלָכֵן לֹא יָצְאוּ הָרַגְלַיִם לַדֶּרֶךְ.
לֹא תָּמִיד נְכוֹנוֹת הֵן לְהִתְעָרֵב –
לֹא לָהֶן שִׁקּוּל-דַּעַת, לֹא בָּהֶן אֹמֶץ-לֵב.
השיר לקוח מתוך הספר "מי בעניין שלנו", הוצאת עם עובד, תשע"ד (עמוד 78).

מירהלה משה אלבו -
מֻפְרָךְ שֶׁזָחַלְתִּי פַּעַם עַל אַרְבַּע
כְּשֶׁגִּלּוּ דְּמוּת עוֹמֶדֶת בַּחֹשֶׁךְ תַּחַת מִרְפֶּסֶת
עוֹקֶבֶת אַחַר גֶּבֶר בּוֹגְדָנִי וְאֵיךְ הַבּוּשָׁה
הֵטִילָה אוֹתִי עַל בִּרְכַּיִם
לִזְחֹל בֵּין אַשְׁפּוֹת כַּחֲתוּלָה
וְאֵיךְ דָּלַק אוֹר הַלַּיְלָה
אַחֲרַי, מֻכֵּה כַּלֶּבֶת
בְּנִיבִים חֲשׂוּפִים, בְּפָנָסֵי הָרְחוֹב, בַּכּוֹכָבִים
נִקְרָע הֶעָתִיד.
מֻפְרָךְ שֶׁהוּא כָּאן הֶעָתִיד הַקָּרוּעַ
וּבַלַּיְלָה הַמֻּשְׁלָם הַזֶּה
נְבִיחוֹת הַכְּלָבִים אֵינָן אֶלָּא נְבִיחוֹת כְּלָבִים

אגי משעול -
ב-1968 פרסמה את ספרה הראשון אותו גנזה זמן קצר לאחר צאתו לאור. החלה את לימודיה באוניברסיטת בן-גוריון ולאחר מכן עברה לירושלים, שם נרשמה לסדנת הכתיבה של יהודה עמיחי והשלימה תואר שני בספרות עברית. שמשה כ"סופר-אורח" באוניברסיטת תל-אביב וכ"משוררת הבית" באוניברסיטה העברית בעקבות זכייתה בפרס "דוליצקי" (2007). היא מלמדת במכללת "עלמא" בתל-אביב, מנהלת אומנותית של פסטיבל השירה הבינלאומי "משכנות שאננים" בירושלים ומנחה סדנאות כתיבה באוניברסיטאות ובכיתת השירה של כתב העת "הליקון". כלת פרס ראש הממשלה (1995), פרס קוגל (2001) ופרס יהודה עמיחי (2003).
אִישׁ לֹא סָפַר אוֹתוֹ
אֶת הַחֲמוֹר הַקָּטָן הַמְּצֻלָּם
מִתַּחַת לַכּוֹתֶרֶת.
חֲמוֹר לָבָן
שֶׁחַיָּיו רְתוּמִים לִגְרוּטָאוֹת
וַאֲבַטִּיחִים,
עָמַד וַדַּאי בְּשֶׁקֶט כְּשֶׁהִדְּקוּ לְגוּפוֹ
אֶת אֻכַּף הַדִּינָמִיט
עַד שֶׁטָּפְחוּ עַל אֲחוֹרָיו
וְדִרְבְּנוּ אוֹתוֹ
בְּיַאלְלָה אִטְלַע
לְעֵבֶר הָאוֹיֵב -
רַק שֶׁאָז
בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ
הִבְחִין בְּעֵשֶׂב יְרַקְרַק
מְבַצְבֵּץ מִבֵּין הָאֲבָנִים
שֶׁבִּגְלָלוֹ סָטָה מִן הָעֲלִילָה
כְּדֵי לְלַחֵךְ,
שַׁיָּךְ רַק לְעַצְמוֹ
בַּשֶּׁקֶט הַמְּתַקְתֵּק.
לֹא נִכְתַּב מִי יָרָה:
אֵלֶּה שֶׁפָּחֲדוּ כִּי יִסֹּב לְאָחוֹר
אוֹ אֵלֶּה שֶׁסֵּרְבוּ לְקַבֵּל אֶת הַמַּתָּת
אֲבָל כְּשֶׁעָלָה בִּסְעָרָה הַשָּׁמַיְמָה
הָעֳלָה לְדַרְגַּת מְשִׁיחַ נֶפֶץ
וְשִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם אֲתוֹנוֹת צְחוֹרוֹת
לִקְּקוּ אֶת פְּצָעָיו.

מי-טל נדלר -
מי־טל נדלר מתגוררת בתל אביב. דוקטורנטית לספרות ותרבות ישראלית באוניברסיטת תל אביב ועמיתת מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה. ספר השירים הראשון שלה, "ניסויים בחשמל", ראה אור ב-2014 בהוצאת ידיעות ספרים. על יצירתה זכתה בפרסים שונים, ביניהם: פרס לייב-גולדברג ליצירה ספרותית (2014), פרס טבע לשירה (2014) ופרס שר התרבות למשוררים בתחילת דרכם (2008).
צילום: יוסי זמיר
גּוֹרֵם פָלַסְטִינִי מָנָה רְשִׁימַת מוּצָרִים
שֶׁאֻשְּׁרָה הַעֲבָרָתָם מִיִּשְׂרָאֵל, כּוֹלֵל
רִבָּה, תַּבְלִינִים וּקְרֶם גִּלּוּחַ.
גּוֹרֵם יִשְׂרְאֵלִי אִשֵּׁר
שֶׁהַהֲקָלוֹת נוֹעֲדוּ לְהַפְחִית
בְּלַחַץ הַחֲקִירָה הַבֵּינְלְאֻמִּית.
גּוֹרֵם בִּטְחוֹנִי אָמַר
שֶׁהַהֲקָלוֹת אֵינָן חֲדָשׁוֹת וְאֵין
לָהֶן קֶשֶׁר לַחֲקִירָה כָּזֹאת אוֹ אַחֶרֶת.
וַאֲנִי מֻקְדָּם בַּבֹּקֶר חוֹשֶׁבֶת
עַל אֱלִישָׁע אוֹטִיס
שֶׁהִמְצִיא וּבָנָה אֶת הַמַּעֲלִית הָרִאשׁוֹנָה.
כַּמָּה מַדְהִים זֶה הָיָה בְּוַדַּאי
לְגַלּוֹת שֶׁאֶפְשָׁר
לְהַמְרִיא בְּקַלּוּת כָּזֹאת
וּלְהִשָּׁאֵר בַּחַיִּים.
מתוך הספר "ניסויים בחשמל", ידיעות ספרים, 2014

ואן נויין -
32, משוררת ושחקנית. גרה בתל אביב-יפו. ספרה "עין הכמהין" יצא בהוצאת "מעין"
צילום: סיוון צדוק
שְׁקִיפוּת הַבֹּקֶר
בִּשְׁלִיפַת תֵּיוֹן
תּוֹסֵס,
גַּרְגִּירֵי צִ'ילִי עַל הָאוֹמְלֶט.
כְּשֶׁאֶתְכּוֹפֵף לְפָנֶיךָ
כְּנָפַיִם מֻטּוֹת לְאָחוֹר
אֲרַיֵּר לְמַעַנְךָ,
חַיָּל, בַּעַל כֻּמְתָּה וְשׁוֹט
עַד שֶׁעֵינַי יִרְתְּחוּ
מוּל תַּרְבּוּת הַדָּרוֹם,
חֶבֶל
שֶׁל אֶרֶץ גַּסָּה.

יחזקאל נפשי -
יחזקאל נפשי הוא מן הבולטים במשוררי הדור הצעיר. אולי אחד מן הפעילים ביותר במרוצת שנות-2000, ואחד ממפיצי השירה היותר ידועים בבמות רבות (סדרת התערוכות "שיח משוררים", ופינות הגשת שירה ברשתות שונות). זוכה פרס "אייזנברג" לשירה על ספר שיריו הראשון "עכשיו פתיחה". יחזקאל נפשי פרסם עד כה שני ספרי שירה "עכשיו פתיחה" (2003), ו"הערך הקיים מיילל בחשכה" (2014). משיריו תורגמו לשפות שונות וזיכו אותו במענקים ספרותיים רבים. כמו כן נפשי פרסם את כרך א' מן הטרילוגיה המצליחה "פני עצמי" (2013), אשר הודפסה בשלוש מהדורות מועד קצר לאחר שראתה אור.
"הַדֶּרֶךְ הַיְּשִׁירָה בְּיוֹתֵר מֵעוֹלָמֵנוּ הַגַּשְׁמִי לִדְבֵקוּת
בָּאֵל, הִיא דֶּרֶךְ נְגִינָה וְזִמְרָה.
גַּם אִם אֵינְךָ שָׁר הֵיטֵב, פְּצַח בְּשִׁיר,
שִׁיר לְעַצְמְךָ כְּשֶׁאַתָּה לְבַד בְּבֵיתְךָ, הָעִקָּר שֶׁתָּשִׁיר".
ְּדְּבָרִים אֵלֶּה קָרָאתִי לֵיל אֶמֶשׁ בְּסֵפֶר "שִׂיחוֹת הָרַ"ן" רע"ג, לְרַבִּי נָתָן.
וַאֲנִי מוֹסִיף עַתָּה בְּלִבִּי: אֱלֹהִים, אָנָּא הַעֲנֵק אַף לִי אֶת הַקְּדֻשָּׁה וְהַלַּהַט,
אֶת אוֹתָהּ מְסִירוּת נֶפֶשׁ וְטָהֳרָה, זְרִימָה שֶׁכָּזוֹ, בְּבוֹאִי לְבַטֵּא עַצְמִי אֶל מוּל הָאֵל.
בְּיָשְׁבִי לִכְתֹּב עַתָּה אֶת שִׁירַי; אוֹ בִּכְלָל, לְהַעֲלוֹת מִלִּים אֲחָדוֹת בִּדְפוּס.

רוני סומק -
רוני סומק היה בילדותו חולצה מספר 2 בקבוצת הכדורגל מכבי עבר הירקון. היום הוא מכדרר, מקפיץ ובועט במילים
צילום: ליאורה סומק
(בהשראת סטניסלב יז'י לץ)
מִישֶׁהִי הִצְטַעֲרָה שֶׁלַּכְּבִיסָה שֶׁלָּהּ
אֵין נְטִיּוֹת אָבְדָּנִיּוֹת.
"זֶה הָיָה חוֹסֵךְ לִי זְמַן
אִם הִיא הָיְתָה תּוֹלָה
אֶת עַצְמָהּ".
לַשְּׁנִיָּה הָיוּ גּוּשֵׁי פֶּחָם בְּמִכְרוֹת הָעַיִן.
הַשְּׁלִישִׁית חָשְׁבָה שֶׁצָּרִיךְ לַעֲטֹף
אֶת מְחוֹגֵי הַשָּׁעוֹן בְּפַרְוַת נְמֵרִים
וּלְחַכּוֹת בְּכָל דַּקָּה לַשְּׁאָגָה.
הָרְבִיעִית אָמְרָה: "אֲנִי
מְשׁוֹרֶרֶת הַמָּחָר".
עָנוּ לָהּ:"בּוֹאִי נְדַבֵּר עַל זֶה מָחֳרָתַיִם".
מתוך "כוח סוס", הוצאת זמורה-ביתן

בכל סרלואי -
בַּכֹּל סרלואי, ילידת 1983. נולדה וגדלה בירושלים.
ספר שיריה "בית בחיק הלילה" ראה אור
ב-2013
בהוצאת אבן חושן. מפרסמת מאמרי ביקורת במעריב ובמקור ראשון, והשתתפה בעריכת גיליון "נשים" של כתב העת משיב הרוח.
מלמדת ספרות בתיכון אור תורה בירושלים.
תושבת כוכב השחר שבמזרח בנימין, אמא לאורה מעיין.
פְּתַח לִי, שֶׁאֵינִי יוֹדַעַת כֵּיצַד נוֹלָדִים
אַךְ יוֹדַעַת הֵיכָן הַנֶּפֶשׁ יוֹצְאָה
שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה אֶת גּוּפִי לִכְבָרָה
בָּהּ פּוֹרְחִים אוֹרוֹתֶיךָ.
אֲנִי מְקַנַּחַת אֶת חַיַּי בְּגוּפִי כְּמוֹ נַעֲלַי בַּשָּׁטִיחַ
עַל סַף הַדֶּלֶת.
פְּתַח לִי, שֶׁמִּסַּף אֶל סַף אֵין בִּי מְתֹם
פֶּצַע וְאַהֲבָה טְרִיָּה.
בְּסַכִּין הַתְּפִלָּה נִקְלֶפֶת נֶפֶשׁ מִבָּשָׂר
אֲנִי אוֹחֶזֶת אֶת הַדּוֹמֵם כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּשְׁתּוֹלֵל הַחַיָּה שֶׁבִּי
וְאֵינִי יוֹדַעַת לִשְׁאֹל
עָמֹק מִן הַנֶּפֶשׁ
הַצַּעַר
עוֹלָם בְּלִי הֵד
עִוֶּרֶת כְּקִיר, נִצְמֶדֶת אֶל יָדְךָ הַמֻּנַּחַת בִּי,
פְּתַח לִי, שֶׁאֲנִי יוֹדַעַת כֵּיצַד נוֹלָדִים.
פורסם ב"משיב הרוח", גליון מ"ג

גיורא פישר -
נולד ב-1951
ב
מושב אביגדור, שבו הוא מחזיק משק חקלאי וגר עם משפחתו. מחנך ומורה בתיכון האזורי בבאר טוביה. ספר שיריו "אחרי זה" (הוצאת "עם עובד" תש"ע) זכה בפרס רמת גן לשירת ביכורים. ספר שיריו השני "צירי חיים" יצא לאור בהוצאת "קשב לשירה" תשע"ד.
אֵיךְ נָהֲרוּ פָּנֶיהָֹ
כְּבָר לֹא יָכְלָה לְהָכִיל בְּתוֹכָהּ אֶת הָאוֹר ֹ
כְּשֶׁסִּפְּרָה (הוּא הִסְמִיק)ֹ
לְזָרִים מֵאֶרֶץ אַחֶרֶת,ֹ
שֶׁאֶתְמוֹל כָּרַע לְרַגְלֶיהָֹ
וּמָחָר יִסְעוּ לַכְּפָר בִּפְּרוֹבַנְסֹ
לְהַכִּיר אֶת הוֹרָיו.ֹ
וְלֹא צָרִיךְ לִהְיוֹת פִיזִיקַאי ֹ
לְהָבִין אֶת סוֹד הַבְּרִיאָה:ֹ
הָאֹשֶׁר הוּא מַפָּץ גָּדוֹלֹ
אוֹר הַמִּתְרַחֵב וְרוֹצֶה לְמַלֵּא אֶת הַיְקוּם בְּרִבּוֹא רִבּוֹאוֹת כּוֹכָבִים.ֹ
וְהַצַּעַר – חוֹר שָׁחֹר,ֹ
כּוֹכָב הַקּוֹרֵס לְתוֹכוֹ
לְבַדּוֹ.
מתוך "צירי חיים" הוצאת קשב לשירה תשע"ד עמ' 28

חוה פנחס-כהן -
משוררת, מרצה לספרות ואמנות, מנחה של סדנאות כתיבה לשירה ולפרוזה במכון "כרם" ובבית מדרש "אלול" בירושלים. עורכת ספרי שירה וספרי אמנות. משנת 2012 חוקרת וכותבת את עבודת הדוקטורט שלה באוניברסיטת בר אילן כמלגאית הנשיא. זכתה בפרסים שונים ביניהם: פרס היצירה, פרס אלתרמן, פרס אקו"ם לספר הטוב של השנה, פרס קוגל של עריית חולון, פרס רמת גן 2013 ועוד. פרסמה עד כה שמונה ספרי שירה בהוצאת "עם עובד" וסידרת "ריתמוס" של הקיבוץ המאוחד.
האם לדבר בשפת המעיין המתגעגע המתאדה בשמש מדבר
יהודה הקרובה כל כך למזרח ורק כנפי הציפור רק כנפי הציפור כנפי
הן צל חולף המשאיר לי אחריו נוצות עדות לכתוב בהן שירה
שהיא כנפיים להיות מחוץ לזמן ולכתוב מה שאינך אוהב כי
מצאת אותי מושלכת מחוץ לדף הדואר האלקטרוני או מסך המחשב
דברים המתחילים במילה אנא ומתחלפת האלף ביוד
דוקרת כמו את חפירה את הנפש או תאמר
נשמה או רק היוד הקטנה שנשארת אחרי העדות
והתאיידות המעיין הנובע המשאיר גב רעב
בתחתית בטני.

ישראל פנקס -
ישראל (אנטון) פנקס, נולד בסופיה, בשנת 1935. לאחר שחרורו מצה"ל היה מספר שנים עורך לילה בסוכנות הידיעות "יוניטד פרס", ערך ותירגם ספרים ומחזות והחל לפרסם שיריו בעיתוני הארץ ב-1951. שיריו תורגמו לשפות שונות והוא זכה במספר פרסים ספרותיים, כולל פרס ראש-הממשלה ליצירה ובפרס-ישראל לשירה לשנת תשס"ה. לאחרונה התמנה כעורך סדרת ספרי פרוזה בהוצאת אבן חושן. נשוי ואב לשתי בנות.
אִישׁ לֹא שָׂם לֵב לִפְרָטִים.
הַיּוֹם הִתְבָּאֵר בִּקְרָעִים, לֹא הָיָה זְמַן
לְהֶמְשֵׁכִיּוּת.
מִישֶׁהוּ נֶעְלַם בַּפִּנָּה.
הָיְתָה רוּחַ, הָיָה
מְעֻנָּן. שֶׁמֶשׁ הֵגִיחָה
וְהִתְחַבְּאָה.
שׁוּם דָּבָר לֹא הִכְאִיב כְּמוֹ פַּעַם.
אִלְמָלֵא הָיָה הַזְּמַן קָצָר זֶה הָיָה אֲפִלּוּ שָׂמֵחַ.
בּוּלְוַאר סֶבַסְטוֹפּוֹל הָיָה חָסוּם
לִתְנוּעָה, הָאוֹטוֹבּוּס הִתְקַדֵּם בְּכָל פַּעַם
עוֹד מֶטֶר.
הָיָה בָּרוּר שֶׁאֵחַרְתִּי.
עֲבָרִי וַעֲתִידִי זָהֲרוּ בְּאוֹתָהּ הַמִּדָּה.
הרצאה על הזמן (1979-1989), מתוך הפרק 'בין הזמנים'

תהל פרוש -
תהל פרוש היא משוררת, פסיכולוגית, חוקרת ופעילה חברתית.
אֵינִי בִּתּוֹ שֶׁל אָבִי לְבַדּוֹ הוּא נוֹפֵל פַּחַד
סִרְפָּד יַלְדוּתִי לִבְלְבָה וּבַצַּד רַצְתִּי כָּמוֹהוּ
גֻּמּוֹת שְׁטוּחוֹת יָדַיִם לְבָנוֹת וּפֶה קָטָן
אֵינִי בִּתּוֹ שֶׁל אָבִי גַּם יִרְצֶה מְאֹד מֵעוֹלָם לֹא קָרָא
בִּשְׁמִי עוֹד יוֹתֵר בִּזְמַן הַמִּלְחָמָה
חֲדָשָׁה וּרְחוּצָה וְעוֹלָמִי הֵם סוֹרָגַי הֵם
כָּל מַה שֶּׁיָּדַעְתִּי וְרָצִיתִי לְהִשָּׁאֵר בָּם
אֵינִי בִּתּוֹ שֶׁל אָבִי אֶלָּא בְּמַחֲלָה וּבִזְמַן הַגַּרְדּוֹם
לְאַט יָזִיז מֶלֶךְ שַׁח מָט לְאַט יֵלֵךְ לְיַד הַיָּם וְכָל
יְמֵי הַשֶּׁמֶשׁ וְהָרִיצָה בּוֹאוּ הַבַּיְתָה נִתּוּץ הַפְּרִי
אֲכִילַת מַה שֶּׁאָסוּר וְאָז הַסֵּרוּב לְאַהֲבָה.
("בצע", הוצאת מוסד ביאליק (2014), סדרת כבר)

גיא פרל -
יליד 1967, נשוי ואב לבן ובת, מתגורר במבשרת ציון. עובד סוציאלי, פסיכותרפיסט יונגיאני בקליניקה פרטית, קנדידט מתקדם בתכנית להכשרת אנליטיקאים יונגיאניים, מנחה קבוצות ומלמד באוניברסיטה העברית. ספר שיריו 'יש נקודה מעל הראש שלך' ראה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד (2013). מפרסם משיריו, רשימות ומאמרים בנושא שירה בכתבי עת שונים ובאתרי אינטרנט.
אֲנִי דִּבַּרְתִּי אוֹתִי
לִפְנֵי שֶׁנּוֹלַדְתִּי.
בֶּעָבָר הִקְרֵאתִי שִׁירָה לִפְנֵי שֶׁכָּתַבְתִּי אוֹתָהּ,
כָּךְ שֶׁתָּמִיד הָיִיתִי מְאַחֵר לְהַגִּיעַ וְהַשּׁוּרוֹת
הִתְפַּזְּרוּ.
הִרְבֵּיתִי לְחַיֵּךְ.
בְּבֵית הַסֵּפֶר סִיַּמְתִּי לְהַעֲתִיק מִן הַלּוּחַ רַק לִקְרַאת סוֹף הַהַפְסָקָה,
וּכְשֶׁנִּכְנְסָה הַמּוֹרָה עוֹד הָיָה לִי הֲמוֹן סֶנְדְוִיץ' בַּפֶּה.
נֶאֱלַצְתִּי לְהָסֵב אֶת רֹאשִׁי
וְלִלְעֹס
וְלִבְלֹעַ.
חָזַרְתִּי הַבַּיְתָה לְאַט.
גַּם הַיּוֹם אֲנִי מַסְפִּיק לְהַגִּיעַ רַק אֶל זְנַב הַשּׁוּרָה.
עִקָּרָהּ כְּבָר פָּרַח –
נֶאֱמַר וְאֵינֶנּוּ.
לָמַדְתִּי לְנַחֵשׁ אֶת הַמִּלִּים שֶׁחֲסֵרוֹת לִי
כְּדֵי לְהַרְגִּישׁ.

רות קרא-איוונוב קניאל -
מרצה באוניברסיטת בן גוריון. חוקרת קבלה, מגדר ופסיכואנליזה. עמיתה בינתחומית במכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו (TAICP) ובמכון שלום הרטמן בירושלים. בוגרת תוכנית פוסט הדוקטורט באוניברסיטת ניו יורק. כותבת שירה ומתרגמת שירה רוסית. פר שיריה הראשון "אין שקט בעולם כלל" יצא בהוצאת הקיבוץ המאוחד (2012) וזכה בפרס רחל נגב. ספרה השני נמצא בהכנה.
1. פריכוּת
אֵיךְ הַיָּמִים שֶׁלָּנוּ נִמְשָׁכִים לַלַּיְלָה בְּרֶגַע זָהֹב אֶחָד
כְּאִלּוּ הָיִינוּ כָּאן תָּמִיד
קָמִים לִבְלֹעַ מְצִיאוּת פְּרִיכָה
מִתְנַפְּלִים עַל הַמַּיִם יְחֵפִים
הַאִם אֶפְשָׁר לִצְנֹחַ יַחַד
כְּשֶׁהַכַּדִּים מְלֵאִים, הַכְּבִיסָה תְּלוּיָה לִמְנוּחָתָהּ
הַגַּג נִפְתָּח הָאֵשׁ בּוֹעֶרֶת מְחַכָּה
לְאֵיזוֹ בְּהִירוּת
הַפָּנִים הַמִּסְתַּעֲפוֹת מֵאֲלֵיהֶן
כָּל הַיָּדַיִם שֶׁנִּשְׁלָחוֹת לְאוֹתָן נְפִילוֹת קָשׁוֹת
פֶּה אֶחָד אָנוּ אוֹמְרִים וְנִמְנָעִים מִלּוֹמַר
שֶׁהָאַהֲבָה אֵינָהּ מְרַפֵּאת דָּבָר
הַסָּפֵק נִתְלֶה עַל חֲרוּזִים דַּקִּים, מִתְעַדֵּן,
הַמְּצִיאוּת פְּרִיכָה.
(מחזור שירים מתוך ספר חדש)

שרי שביט -
משוררת, סופרת ועורכת. זוכת פרס "שירה על הדרך" של עיריית תל-אביב יפו. ספריה: "ברוריה הפקות" (שלוש נובלות, כנרת זמורה-ביתן, 2009), "הכל זריז" (רומן, אחוזת בית 2012), "ומה יש עוד" (שירה, אחוזת בית, 2014). בוגרת החוג לכתיבה יוצרת, קולנוע ועריכה לשונית, אוניברסיטת תל אביב. עורכת מדור הספרים של וואינט.
צילום: עידו איז'ק
נַגִּיד אַתְּ יַלְדָּה. אַתְּ נְמוּכַת קוֹמָה.
אַתְּ אוּלַי מֶטֶר, יְצוּר עִם רַגְלַיִם זְרִיזוֹת.
נִדְרָשׁ לָךְ חָלָל סָבִיר לִחְיוֹת.
נָנִיחַ: מִשְׁתָּלָה.
בְּשָׁלָב מְסֻיָּם נִגְמֶרֶת הַיַּלְדוּת,
וְנִדְרָשׁוֹת עָרִים שְׁלֵמוֹת שֶׁיַּקִּיפוּ אֶת גּוּפֵךְ הַזָּעִיר,
וְהַנּוֹפִים מִסְתּוֹבְבִים כְּמַבָּט שֶׁל אָדָם סְחַרְחַר,
וְרַמְזוֹרִים מִתְאַמְּצִים מַחְלִיפִים צְבָעִים,
בִּרְגָעִים שֶׁאֵין אַף אֶחָד בָּרְחוֹב.
אוֹמְרִים שֶׁתִּהְיֶה שׁוּב רְעִידַת אֲדָמָה,
שֶׁתְּזַעֲזֵעַ אֶת אֶצְבְּעוֹת רַגְלֵינוּ
אֲנִי גְּדֵלָה
וַעֲדַיִן עוֹשָׂה פַּרְצוּפִים לַמַּרְאָה.
אֵיךְ הִשְׁאַרְתְּ אוֹתִי כָּכָה
יוֹצֶרֶת לְעַצְמִי מְהוּמָה.
"נגיד", מאת שרי שביט. מתוך הספר "ומה יש עוד", הוצאת אחוזת בית, 2014

צביקה שטרנפלד -
משורר, מתרגם (דובר 10 שפות) ופסיכולוג.נולד ב-1955 בפולין. עלה ארצה ב-1957. בנעוריו חי בבלגיה ובגרמניה. עוסק ביעוץ משפחתי וזוגי, בהנחיית קבוצות ובמפגש הבין-תרבותי. מלמד ומרצה במסגרות אקדמאיות ואחרות. זכה בפרסים ובמענקים שונים.שיריו ראו אור במרבית הבמות הספרותית. עד כה הוציא תשעה ספרי שירה.
בִּשְׁנַת אֶלֶף תְּשַׁע מֵאוֹת שִׁשִּׁים וְאַרְבַּע
הִגִּישָׁה סוֹכְנוּת הֶחָלָל הָאָמֶרִיקָנִית
תָּכְנִית לַשָּׁנִים הַבָּאוֹת:
סְבִיב הַיָּרֵחַ,
נֹגַהּ,
וּשְׁפָּגָט עַל הַמַּאֲדִים.
שְׁנַת אֶלֶף תְּשַׁע מֵאוֹת תִּשְׁעִים וְשָׁלֹשׁ
הָיְתָה רְחוֹקָה
וְאַחֲרֶיהָ הַדְּבָרִים הַמּוּזָרִים
שֶׁאֲפִלּוּ סוֹכְנוּת הֶחָלָל הָאָמֶרִיקָנִית לֹא יָכְלָה לְנַבֵּא,
כְּגוֹן שְׂעַר הֶחָזֶה שֶׁלִּי מֻכֵּה לֹבֶן יָרֵחַ.

אילן שיינפלד -
סופר, עורך ומנחה כתיבה, בעלי "הוצאת שופרא לספרות יפה." בל תואר שני בספרות עברית באונ' ת"א, בוגר ביה"ס לתסריטאות וביה"ס למחזאות. פרסם 18 ספרים, ובהם רב-המכר "מעשה בטבעת" וספרי ההדרכה לכותבים, "בית ספר למשוררים" ו"הסדנה לשירה". לימד כתיבה באוניברסיטת תל אביב וכיום מלמד ב"אסכולות" של האוניברסיטה הפתוחה ובסדנאות.
צילום: עדי נספְּתַח אֶת הַסֵּפֶר, בֵּן, וּרְאֵה
אֵילוּ שִׁירִים יָפִים כָּתְבוּ יְהוּדִים
לִפְנֵי אַלְפַּיִם שָׁנָה, אָמַר אָבִי
וְנָתַן בְּיָדַי אֶת הַמַּחְזוֹר.
פְּתַחְתִּיו וְקָרָאתִי בְּעֵינַי
אֶת הַזְּמִירוֹת שֶׁזִּמֵּר
הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר וּמִלְמֵל הַקָּהָל,
חֲבוּרַת גְּבָרִים בְּגִילָאִים שׁוֹנִים
עֲטוּפִים בְּטַלִּיתוֹת, מִטַּלְטְלִים,
מַזִּיעִים בַּחֲלַל בֵּית הַכְּנֶסֶת.
וַאֲנִי הוֹגֶה אֶת הַמִּלִּים בְּלִבִּי,
מְגַלְגֵּל אוֹתָן בְּפִי בְּתַעֲנוּג
כְּמוֹ סֻכָּרִיּוֹת בַּר-מִצְוָה,
מִשְׁתַּדֵּל לְהָאֵט אֶת הַקֶּצֶב
שֶׁלֹּא אַקְדִּים אֶת הַחַזָּן,
וְטַעֲמָן לֹא יִגָּמֵר לִי.

ורדה שפין גרוס -
נולדה וגדלה ברחובות. מתגוררת בתל אביב מזה 40 שנה, משוררת ועורכת דין. בשנת 2011 יצא ספר שיריה הראשון "ימינך" (הוצאת פרדס) על אהבה, וריח העולם ובימים אלו עומד לצאת ספר שיריה השני "ורדה, ורדה" (הוצאת עמדה)
חוֹשֶׁבֶת עָלַיִךְ בַּיָּמִים, בַּלֵּילוֹת,
זֶה כּוֹאֵב אִמָּא, אֲנִי בּוֹרַחַת וְאַתְּ רוֹדֶפֶת
וּבִשְׁעַת הַמַּחְשָׁבוֹת הַקָּשׁוֹת שֶׁל הַלַּיְלָה
כְּשֶׁהַכְּאֵב מִתְרוֹצֵץ וּפוֹצֵעַ
אֲנִי מְגָרֶשֶׁת אוֹתָךְ מִנֶּגֶד עֵינַי –
"תְּנִי לִי לִישֹׁן אִמָּא, מִתְחַנֶּנֶת, לִישֹׁן"
כְּשֶׁאֲנִי רוֹאָה עַל סַפְסָל בְּתֵל אָבִיב
אִשָּׁה יוֹשֶׁבֶת כְּמוֹ צָארִית מְפֹאֶרֶת
שְׂעָרָהּ הַבְּלוֹנְדִינִי־דָּהוּי גָּבוֹהַּ לַשָּׁמַיִם, אָסוּף בְּמַכְבֵּנוֹת מִקְרִיּוֹת
פְּצָעִים בְּרַגְלֶיהָ וְשַׂקִּיּוֹת נַיְלוֹן עֲמוּסוֹת סְבִיבָהּ
תִּמְהוֹנִית, מַלְכוּתִית וּמְשֻׁגַּעַת
לִבִּי יוֹצֵא אֵלַיִךְ אִמָּא, חוֹשֶׁשֶׁת שֶׁתִּהְיִי מַלְכָּה כָּזֹאת –
רוּחַ מְיֻסֶּרֶת וְנוֹדֶדֶת
וַהֲרֵי אַבָּא בִּשְׁאֵרִית הַכָּרָתוֹ הַקּוֹדַחַת הִשְׁבִּיעַנִי
לִשְׁמֹר עָלַיִךְ, תִּינֹקֶת
כְּשֶׁאַתְּ שׁוֹמַעַת בְּכִי שֶׁל תִּינוֹק
לַמְרוֹת שֶׁאַתְּ כִּמְעַט בַּת שְׁמוֹנִים
אַתְּ בְּטוּחָה שֶׁהוּא שֶׁלָּךְ –
ַּגַּם בְּגִיל שְׁמוֹנִים אֶפְשָׁר לִהְיוֹת
תִּינֹקֶתבּוֹכִיָּה
מתוך: "ימינך" עמ' 46

עדי תשרי -
משוררת, תסריטאית וקופירייטרית. בוגרת מסלול תסריטאות בחוג לקולנוע וטלוויזיה של אוניברסיטת תל- אביב. ב- 2011 יצאה לאור ספרה "אדן" בהוצאת גוונים. זוכת פרס שירה מטעם עיריית כפ"ס, לאחר ששיריה פורסמו בתחנות אוטובוסים בעיר.
צילום: מוטי קיקיון
אִם מִישֶׁהוּ מְחַפֵּשׂ אוֹתִי, אֲנִי בְּאָלַסְקָה.
הָלַכְתִּי לְהִתְחַמֵּם בֵּין הַזְּרוֹעוֹת הַפַּרְוָתִיּוֹת שֶׁל הַדֻּבִּים שָׁם.
הִקְפֵּאתִי אֶת עַצְמִי בְּרֶגַע וְנָשַׁפְתִּי אֶת כָּל הָאֵשׁ שֶׁשָּׂרְפָה לִי אֶת הַפְּנִים
אֲנִי בְּאָלַסְקָה מַטְבִּיעָה יָרֹק בָּעֵינַיִם שֶׁלִּי מִשְׁתַּמֶּשֶׁת
בַּקֹּר מִבַּחוּץ וְעוֹשָׂה אֶת הָרַעַד מִבִּפְנִים הֶגְיוֹנִי
אִם מִישֶׁהוּ מְחַפֵּשׂ אוֹתִי שֶׁיֵּדַע; מָכַרְתִּי אֶת הָאוֹטוֹ
כְּדֵי לְכַבּוֹת אֶת הָרַגְלַיִם הַבּוֹעֲרוֹת שֶׁלִּי עִם הָאֲדָמָה
אִם מִישֶׁהוּ תּוֹהֶה אֵיפֹה אֲנִי בְּאָלַסְקָה
בֵּין זְרוֹעוֹתָיו שֶׁל דֹּב קֹטֶב יָשֵׁן, יְשֵׁנָה
הָלַכְתִּי לְהִתְנַחֵם אֵיפֹה שֶׁקַּר
הִכְנַסְתִּי אֶת הַקֹּר לְתוֹךְ הָאֵשׁ בְּתוֹכִי
אִם מִישֶׁהוּ מְחַפֵּשׂ אוֹתִי שֶׁיַּבִּיט בִּי
הָאֵשׁ כָּבְתָה.
מתוך "אדן".