וידאו שירה

משוררים קוראים בביתם:

יוחאי אופנהיימר | אלי אליהו | דבורה אמיר | עינה ארדל | מואיז בן הראש | יהורם בן מאיר (פיצ'י) | זלי גורביץ' | שי דותן | רמי דיצני | יוליה וינר | דורית ויסמן | רחל חלפי | רבקה מרים | צבי עצמון | בני שבילי

עבודות וידיאו שירה

אבי דבח | תמוז | איגרא רמא | משוררת: טל ניצן
| אביב 82 | בעיר הלבנה | משורר: ט. כרמי

לנה זיידל | [אין בביתי אף אחד] | משורר: מיכאל גנדלב
אנימציה : אלכסנדר פופוב

שיראל ספרא | סדרת עבודות בהשראת מסע הקסמים של נילס הולגרסון

אייל תמיר | אני מכיר אדם | משורר: יהודה עמיחי

קבוצת מחניים 134 | אני מכיר אדם | משורר: אברהם שלונסקי


* / ישראל אלירז

כָּל מַה שֶּׁרָאִינוּ חַיָּב
לְהֵרָאוֹת מֵחָדָשׁ

כָּל מַה שֶּׁאָמַרְנוּ חַיָּב
לְהֵאָמֵר מֵחָדָשׁ

פִּתְאֹם אָנוּ מְבִינִים מַה
שֶּׁעוֹד נָבִין:

דָּבָר אֵינוֹ מָשָׁל

מַעְדֵּר הוּא מַעְדֵּר, גֶּשֶׁם
הוּא כְּלִי

אֲנִי כָּאן בִּשְׁבִיל זֶה
מרקע / שגיא אלנקווה

בְּתוֹךְ הַחֶדֶר
חֶדֶר
חֲלָלוֹ
מִתְמַלֵּא
כְּמוֹ דְּמָמָה
מֻפְסֶקֶת
חֲלָלוֹ מִתְמַלֵּא
וְכֻלּוֹ חָלָל
* / חמוטל בר-יוסף

מֻפְקֶרֶת
קְרוּעָה מֵרָעָב לְאַהֲבָה
הִיא מִתְלַבֶּשֶת בְּצוּרָה אֲחֶרֶת.
מְרֻסֶּקֶת מֵרָעָב לְאַהֲבָה
הִיא מִתְפַּרְכֶּסֶת וּמִתְאַפֶּרֶת.
בּוֹעֶרֶת מֵרָעָב לְאַהֲבָה
תּוֹעָה בְּאֶרֶץ זָרָה
שֶׁהִיא רְחוֹבָהּ
בַּקֶּרֶת הַקָּרָה
הִיא מֻפְקֶרֶת,
מֻפְקֶרֶת.
* / אורי ברנשטיין

הֵיכָן זוֹ שֶׁפָּנְתָה
מֵעָלַי אֶל תוֹךְ הַגֶּשֶׁם
בְּכוֹבַע קַשׁ וּבִמְעִיל בָּהִיר,
הוֹלֶכֶת אֶל מָה שֶׁלֹּא יִהְיֶה,
בִּתְעֻזָּה שֶׁל נְעוּרִים,

הֵיכָן הַהִיא שֶׁגַּבָּהּ
מִתְרַחֵק וְהוֹלֵךְ מִמֶּנִּי
כָּל הַזְּמַן בְּזִכְרוֹנִי?

הַהִיא שֶׁעוֹד פּוֹסַעַת לְדַרְכָּהּ
בַּגֶּשֶׁם הַהוּא,
הַיּוֹרֵד כָּל הַזְּמַן שָׁמָּה.
מתוך "עננים" /
זלי גורביץ'


נָפַלְתִּי לַלֵּב.
וְהַלֵּב בְּעַצְמוֹ נוֹפֵל.
לְאָן נוֹפֵל הַלֵּב?
הַלֵּב נוֹפֵל לַבֹּץ.

בַּמָּקוֹם בּוֹ דְּבוּקִים שָׁם הַבֹּץ.
בֹּץ הַדְּבֵקוּת.
מִשָּׁם יוֹרֶה הַלֵּב.
מִשְׁתּוֹלֵל בַּבֹּץ.

בַּבֹּץ בַּבֹּץ בַּבֹּץ.
שָׁקַעְתִּי בְּתוֹךְ עַצְמִי.
נִפְרַם הַחִבּוּק.
הַיָּדַיִם הִתְמַלְּאוּ בֹּץ.

הַשָּׁמַיִם שְׁלוּלִית בֹּץ.
בָּתֵּי-בֹּץ. אֵלֵי-בֹּץ.
בֻּצִּים נְעוּצִים בַּבָּהִיר.
בֶּחָלָל הַפָּנוּי.
אחרי כמה לילות בבית החולים / דורית ויסמן

עַד שֶׁלֹּא אֶמְצָא
אֶת הַסַּכִּין הָאָדֹם הַקָּטָן
זֶה עִם הַשִּׁנַּיִם הַמְּשֻׁנָּנוֹת –
לֹא אַרְגִּישׁ בַּבַּיִת.
* / פאול צלאן

בּוֹאִי, כַּסִּי בָּךְ אֶת הָעוֹלָם,
בּוֹאִי וְאַעֲרֶה עֲלֵיכֶם
כָּל אֲשֶׁר לִי,

הָיִינוּ לַאֲחָדִים אֲנִי וְאַתְּ,
לִהְיוֹת לָבַז זֶה לָזֶה,

גַּם עַכְשָׁו.

(מתוך "חוות-זמן")

מגרמנית: שמעון זנדבנק
בּוֹדֵד / רחל חלפי

יָם נוֹדֵד תִּרְאֶה
בּוֹדֵד
אוֹזֵר חֲלָצָיו
נוֹפֵל עַל צַוָּארֵי
עַצְמוֹ
תִּרְאֶה
אֵיךְ
מְנַסֶּה

כֹּה
בּוֹדֵד בְּאֵין-
סוֹפוֹ
* / אליעז כהן

עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לַהֲבָנָה עִם הָאוֹר
מִלְחָמָה חֲדָשָׁה בָּאָה.
וּבִתִּי מִתְיַפָּה מִיּוֹם לְיוֹם.
וּבַלֵּילוֹת רַבִּים הָעֲטַלֵּפִים.
וְאֵין בֵּינִי לְבֵינֵךְ אֶלָּא
כִּמְלוֹא נִימָה
* / עודד כרמלי

שִׁעוּר תְּמוּתַת הַיּוֹלְדוֹת
הוּא מֵאָה אֲחוּזִים
וְהוּא שִׁעוּר תְּמוּתַת הָאָבוֹת
הָאוֹחֲזִים בַּוְּלָדוֹת
וּתְמוּתַת הַמְּיַלְּדוֹת אִם הֵן
עוֹשׂוֹת פַּרְצוּף הוּא נִתְקָע
כְּמוֹ יְלֵל הַחֲמוּדוֹת בִּגְרוֹן אִמִּי
יְלֵל שֶׁל חַיּוֹת מַחְמָד
שֶׁמִּי יוֹדֵעַ מָה
נֶחְמָד לָהֶן
אפיטף /
תמיר להב-רדלמסר


שְׁאַלְתֶּם, עַל
כֵּן אָשִׁיב-

עַל מַצַּבְתִּי
כִּתְבוּ כָּךְ:

פֹּה טְמוּנָה גַּלְמוּדוּת.
* / דנה לובינסקי

קִנֵּאתִי תָּמִיד בָּעֵצִים הַנְּכוֹנִים
שֶׁעָלָה בְּיָדָם לְהָשִׁיב לָרוּחוֹת
בְּרִקּוּד הַצַּמֶּרֶת
בִּלְבַד.
* / דנה לובינסקי

קִנֵּאתִי תָּמִיד בָּעֵצִים הַנְּכוֹנִים
שֶׁעָלָה בְּיָדָם לְהָשִׁיב לָרוּחוֹת
בְּרִקּוּד הַצַּמֶּרֶת
בִּלְבַד.
חורף / דורי מנור

אֵינֶנִּי יָשֵׁן
וְלִבִּי אֵינוֹ עֵר,
הֶחָדָשׁ מִתְיַשֵּׁן,
הַיָּפֶה מִתְכַּעֵר –
וַאֲנִי עַל עָמְדִּי:
מְטוּטֶלֶת. אָדָם.
וְהַזְּמַן הוּא עֵדִי
שֶׁאֵינֶנִּי נִרְדָּם
כלבה / אגי משעול

כְּשֶׁהִיא רוֹאָה אוֹתִי בַּבֹּקֶר
יוֹצֵאת מִן הַבַּיִת לְכִוּוּן הַשָּׂדֶה
הִיא מְקַפֶּצֶת סְבִיבִי וּמַשְׁאִירָה
עַל הַשְּׁבִיל
מִשְׁפָּט אָרֹךְ וּמְדֻיָּק
עַל אֹשֶׁר.
בפתיחת החלון בבוקר / חגית סבג

נִכְנָס אוֹר וְהוּא חֲלַקְלַק
וּמֵאִיר בְּכָל זֹאת
אֶת מָה שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לְהָאִיר.

מָה שָׁם? מַשֶּׁהוּ מִשָּׁם
אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת, בְּתוֹךְ הַחֶדֶר
הוּא לֹא קָם.

שָׁכַחְתִּי אֶת הַתְּנוּעָה
הַפּוֹתַחַת לִרְוָחָה, הַמַּכְנִיסָה
לָחֶדֶר.
* / גיא רון-גלבע

אדוניס
האמגושים
בְּפָנַיִךְ הַגְּלוּיוֹת, בְּפָנַי הָיָה
כּוֹכָב וְהָיָה לַיְלָה גּוֹשֵׁשׁ
יָדֵינוּ נִפְגְּשׁוּ
צְעָדֵינוּ נִפְגְּשׁוּ
מַבָּטֵינוּ נִפְגְּשׁוּ
וְצָנַחְנוּ, רָאִינוּ וְנִסְתַּרְנוּ
נִּגְלֵינוּ וְנִסְתַּרְנוּ.
אַחֲרֵינוּ בָּאוּ הָאַמְגּוּשִׁים.

אלאעמאל אלכאמלה, כרך ב, עמ' 31.
* / בנימין שבילי

כֹּחַ הַחַיִּים הוֹלֵךְ
שׁוּם דָּבָר אֵינוֹ מוֹלֵךְ
אֲדֹנָי כְּבָר לֹא הָאֱלֹ
אִם אֲנִי כֻּלִּי דּוֹעֵךְ
כֹּחַ הַחַיִּים הוֹלֵךְ
שָׁב אֲנִי אוֹמְרִים לִי לֵךְ
אֵל שָׁדַי וְאֶל שָׁדֵיךָ
לֵךְ לְךָ וְאֶשְׁכָּחֶךָ
כֹּחַ הַחַיִּים הוֹלֵךְ
בַּבָּשָׂר אֵיךְ אֶתְחַכֵּךְ
אֵין אוֹתִי בְּמַרְאָתְךָ
כֹּחַ הַחַיִּים הוֹלֵךְ
אֶל הַחֹשֶׁךְ הַמּוֹלֵךְ
אֵיךְ אוֹסִיף לִרְאוֹת עֵינֶיךָ
מְאֻחָר וּמֵאֲחוֹרֶיךָ
כֹּה רָעֵב אֲנִי אֵלֶיךָ