גליה אבן-חן -
משוררת, ספר שיריה השני אישה מטורפת ראה אור לפני שנתיים בהוצאת "ספרא". פירסמה שירים וסיפורים במוספי סוף השבוע ובכתבי-עת נבחרים. רומן פרי עטה עומד לצאת לאור. המלחינים אריאל הורביץ, טובה גרטנר, שחר זיו, דניה לנדסברג, מורן מייזלס, רות דנון וא.ב. דן הלחינו ומבצעים משיריה.
בְּצֶדֶק / גליה אבן-חן
אֶת הַהַקְפָּאָה לֹא אֲנִי הִמְצֵאתִי,
הִמְצִיא אוֹתָהּ פְרַנְסִיס בֵּיקוֹן.
בְּגִיל שְׁבַע-עֶשְׂרֵה עָבַדְתִּי בְּסַנְפְרוֹסְט,
וְאִלּוּ הִיא טִגְּנָה אוֹתְךָ,
עַל אֵשׁ גְּבוֹהָה.
הָלַכְתָּ מִמֶּנִּי אֵלֶיהָ,
וּבְצֶדֶק.
יאיר אלדן -
יליד 1973, תושב ירושלים. בוגר כיתת השירה של הליקון לשנת 2001. ספרו הראשון התפרקות נמצא בכתובים.
נזיד עדשים / יאיר אלדן
בני בכורי מומחה לשרירי פנים. כשלחיי
מתכרכמות הוא שואל לשלומי ומתיישב עלי,
רושם לי מרשם חוֹם גוּף, ומדבר במקומי, שואל
אנשים למעשיהם, מְפַנה חלל לכאב שלי. כמו
הלוּם-קרב אני לא מסוגל לפתוח את שפתיי לומר
לו מה אתה עושה, שריגי ידיו הקטנות מרתקים אותי
למקומי וצער שוטף את הכוח שהוא מעביר אליי, שנרכש בעוולה.
כשאני חוזר, אני נושק אותו על ראשו יברכך אדוני וישמרך, הידיים ידי
אבל הקול
הבכי שיגיע במהרה על דבר של מה בכך הוא
רעש הנגיסה בילדותו.
קרן אלקלעי-גוט -
נולדה בלונדון, אנגליה, בסוף מלחמת העולם השניה, וגדלה ברוצ'סטר, נו יורק,שם סיימה את הדוקטורט שלה בספרות אנגלית. ב1972 עלתה ארצה. היא מלמדת באוניברסיטת תל אביב ומכהנת כיושבת ראש אגודת הסופרים כותבי אנגלית בישראל. ספריה הרבים הופיעו באנגלית, בתרגום לעברית ולאיטלקית. שירים רבים הופיעו בתרגום לשפות רבות. ספרה השישי בתרגום לעברית שומרי נעורי: מבחר שירים יצא השנה בהוצאת קשב. שיתופה בלהקת "פאניק אנסמבל" יוליד את הדיסק השני השנה באנגליה.
פעם / קרן אלקלעי-גוט
בֵּין זְרוֹעוֹתֶיךָ
נִזְכַּרְתִּי פִּתְאוֹם
אֵיךְ
אֲפִלּוּ תְּשׁוּקָתָם הַעַזָה
שֶׁל הוֹרַי
לֹא הִצִּילָה אוֹתָם
מִן הַמָּוֶת הָאִטִּי,
עַרִירִי,
בִּזְרוֹעוֹת זָרִים.
השיר על הנערה בצעיף הירקרק
בעת ביקור בוורשה
על חשבון משלם המסים הפולני
שבו לבקשתי לא הגעתי למחנות ריכוז
כתבתי שיר בשם
נערה בצעיף ירקרק
השיר תיאר את יחסיי לרגע
עם זו שראיתי בקפה ליד כיכר בוורשה
הייתי עם בחורה
ומאחוריה היתה הבחורה היפה הזו
עם אותו צעיף אותו ירקרק
החלפנו מבטים רתוחים
מאחורי הבחורה השניה
אהבתי אותה גם נפרדתי ממנה בתוך מילות השיר
כל השיר התבסס על חרוזים של המילה ירקרק –
הגעתי אפילו למצוקצק. אם היא היתה נשארת במקומה עוד כמה דקות
היו נוצרות מלים רבות כל כך שלא קיימות ומסתיימות בקו"ף
כל הלשון העברית היתה משתנה
אבל היא קמה והלכה
וגם השיר כאמור הלך לאיבוד בורשה
בטח ברכבת לקרקוב, שבה כל הזמן שכחתי דברים.
יש בחורות שאתה רואה לשניה
הן נעלמות, אבל נשאר השיר
כאן הפסדתי את הבחורה
ואת השיר
ואני יושב במלון לבד בתחתונים גדולים
(השיר נמצא בתוך חוברת, מתברר שהוא עוסק בבחורה עם כובע ירקרק, למעשה היא
גלגלה את הצעיף לכובע, ולכן זכרתי שהצעיף ירקרק)
עם נערה בכובע ירקרק
התה מתקרר לי מפוקפק
מעיל כפתורי נרכס מבוקבק
צחוקה כשֵחִי מלוקלק
ליבי עוצר כה מנוקנק
ושתיקה תעלה במצוקצק
נערה בכובע ירקרק
רועי צ'יקי ארד, עורך כתב העת מעין לשירה ופעיל בגרילה תרבות.
שמעון בוזגלו -
משורר ומתרגם. חתן פרס ראש הממשלה ליצירה לשנת 2006. זוכה פרס התיאטרון לשנת 2007 (מתרגם השנה), זוכה פרס ברנשטיין לשנת 2008 (על מחזה מקורי), זוכה פרס עמיחי לשירה (2003) ופרס עדה בן נחום לתרגום מחזות לתיאטרון (2000).
פרסם שלושה ספרי שירה: ארם (הקיבוץ המאוחד, 2000), תל היסרליק (הקיבוץ המאוחד, 2002), ואישית לוחצת (ידיעות ספרים, 2004).
ספר שיריו הרביעי, טוראי כהן קורא שירים, רואה אור בימים אלה בספרי עליית הגג וידיעות ספרים.
בין תרגומיו לספר: מישהי, אני אומרת, תזכור אותנו – שירי ספפו (אבן חושן, 2009), איפיגניה באוליס (אבן חושן, 2009), אנטיגונה (ספרי עליית הגג וידיעות ספרים, 2007), שד לילה שחור – השירה הלירית היוונית בראשיתה (ספרי עליית הגג וידיעות ספרים, 2006), שני כרכים של דיאלוגים מאת אפלטון: חייו ומותו של סוקרטס (2001) ופיידון (ספרי עליית הגג וידיעות ספרים, 2005).
בְּלוּ[ז], עָלֶק
שום דבר, puella,*
לא מְשמח עוד תְ'לִבִּי.
כל כך הרבה אור יום,
כל כך הרבה זמן עד הלילה
(שני בניי תחומים
על שולחני בתוך מסגרת).
שום דבר, puella,
לא מְשמח עוד תְ'לִבִּי –
חוץ מלכתוב תַ'שיר הזה.
* מלטינית: נערה.
מאיה בז'רנו
-
בז'רנו (נולדה בישראל בשנת 1949), משוררת ישראלית, מתגוררת בתל אביב.
למדה ספרות עברית באוניברסיטת בר-אילן. משנת 1978 הוציאה לאור 9 ספרי שירה. זוכת פרס ברנשטיין על הספר: רצף השירים, פרס ראש הממשלה לספרות על הספר: מזמורי איוב ופרס ביאליק על מכלול שיריה.
מואיז בן הראש -
(נולד ב 7 באוקטובר 1959 בתטואן שבמרוקו) הוא סופר, מתרגם ומשורר ישראלי.
בן הראש עלה לישראל בשנת 1972. עסק בעבר ברפואה טבעית ובהנהלת חשבונות וכיום עוסק כמעט כל כולו בכתיבה ובתרגום. פרסם שלושה רומנים, ארבעה ספרי שירה ושני ספרי סיפורים. השתתף בפסטיבלים רבים לשירה בארץ ובעולם ופעיל מאוד בכל מה שקשור לספרות באינטרנט ולטכנולוגיות החדשות הקשורות לפרסום ספרים.
בן הראש כותב גם בספרדית (שהיא שפת אימו) ובאנגלית ופרסם ספרים בשפות אלה. שיריו ויצירותיו תורגמו במהלך השנים לשפות הבאות: ספרדית, אנגלית, צרפתית, גלגו, אורדו, סינית ופורטוגזית.
סיגל בן יאיר -
משוררת. שיריה ראו אור בכתבי־עת שונים, ביניהם 'מטעם', 'הליקון', 'עיתון 77' ו'מאזניים'. השתתפה בפסטיבל השירה הבינלאומי 'שער' 2008 ו־2009, ובפסטיבל 'מֶטר על מֶטר' 2010. כלת פרס טבע לשירה, פסטיבל מטולה 2011,עובדת באוניברסיטת חיפה כגרפיקאית וכמזכירה
ספר שיריה הראשון לא מעודן ראה אור בינואר 2011 בהוצאת הליקון, סדרת פגסוס.
בְּהֵיסַח דָעַת קָרָה
אֲנִי תְּאוּנָה כּל כַּךְ. בְּהֵיסַח דָעַת קָרָה. בְּהֶבֶל
פִּיךָ. וְהַקְרוּם
בְּינֵינוּ כּל כַּךְ
דַק,
מְאַיֵים עַלָי
לְהִתְפַּקֵעַ
רבקה בסמן בן-חיים -
משוררת ומורה. נולדה ב-1925, בווילקומיר, ליטא. בזמן מלחמת העולם השנייה שהתה בגיטו וילנה ובמחנות כפייה לנשים. עלתה ב-1947 והצטרפה לקיבוץ המעפיל, השתתפה במלחמת השחרור. ספר שיריה הראשון, טויבן ביים ברונעם – יונים עלי באר, יצא בשנת 1959 בהוצאת י.ל. פרץ ת"א. בין המייסדים של קבוצת יידיש "יונג ישראל". בשנת 2006 ראו אור כל עשרת ספרי השירה שלה בשני כרכים. כל הספרים מעוצבים אמנותית ע"י בעלה הצייר מולה בן חיים ז"ל. שיריה הכתובים במקור ביידיש תורגמו ופורסמו למספר רב של שפות. זכתה במספר פרסים ספרותיים, ביניהם פרס איציק מאנגער, פרס פיכמן, פרס דוד הופשטיין, פרס אריה שמרי, פרס פולק בבית שלום עליכם ופרס זיטלובסקי בניו יורק.
לינק לאתר עליה באנגלית, שם אפשר גם לשמוע אותה קוראת משיריה (ביידיש):
קישור לאתר
סיון בסקין -
ילידת 1976, גרה בת"א. פרסמה שני ספרי שירה: יצירה ווקאלית ליהודי, דג ומקהלה (אחוזת בית, 2006) ו מסעו של יונה (אחוזת בית, 2011) ושלושה ספרי פרוזה בתרגומה: סיפורה של סוניצ'קה מאת מרינה צווטאייבה (אחוזת בית, 2005), המזוודה מאת סרגיי דובלבטוב, שאיגד שני רומנים: "המזוודה" ו"השמורה" (אחוזת בית, 2010) ו נהגה בחשכה מאת ונדה יוקנייטה (אסיה, 2011).
פרסמה תרגומי שירה שונים בכתב העת "הו!" שבו היא חברת מערכת. עובדת כמנתחת מערכות.
שיר 8 מתוך המחזור שמונה אטיודים לגיטרה / סיון בסקין
אתם המשפחה שלי:
אתה (ספקות ומוזיקה וזעם),
ואת (אוזניים זעירות, המקשיבות לכל הנ"ל),
וגם אתן (גוף-אשוחית, חצי תריסר
של מיתרים) – כולכם המשך
לאהבה שלפניי נולדה.
אני רק כלי קיבול שלה, מיכל
אשר אוגר אותה. בצל האורנים
הליטאים בניתי לי את רומא,
עם ותיקן, עם תיאטרון ופורום,
והיא גדלה והתבגרה איתי,
כדי לשכן אתכם, להיות לבית
לכם, שאז הייתם עתידי.
אורי ברנשטיין -
משורר ומתרגם. פרופסור לספרות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, נולד ב-1936 בתל אביב, סיים לימודי משפטים באוניברסיטה העברית ופרסם שנים עשר ספרי שירה. שיריו המקובצים שירים 2002-1962 יצאו בהוצאת מוסד ביאליק והקיבוץ המאוחד. כמו כן הוציא רומן בשם ספק חיים וספר עיון על השירה – עיסוק בין חברים. תרגם קבצים משירי ייטס, לפורג, רמבו וסיים תרגום של כל שירי ת.ס. אליוט. זכה ב-2008 בפרס עמיחי לשירה על מכלול שירתו.
בני ברסון -
נולד בתל אביב. כותב שירה באנגלית ומפרסם את תרגומה לעברית במגזינים ובאנתולוגיות. עסק בניהול ובייעוץ לחברות בתחומים של אסטרטגיה עסקית ותכניות הבראה.
יונתן ברקאי -
שחקן ומשורר, יליד 1937, ניצול שואה, גר בתל אביב. ספרי שירה: דו"ח קצר, הוצאת "אבן חושן"; רק החיבה עולה לשמיים – תרגום מפולנית של שירי תומאש יאסטרון, הוצאת "פרדס". ספר שיריו בתרגום לפולנית אמור לצאת לאור בלובלין בחודש יולי.
חגיגה
יונתן ברקאי
מתוך ספר בהכנה – "באווירה הפסטורלית של בית העלמין"
בעריכת יקיר בן משה
יום-יום
מצטמקים ומסתלקים.
בתוך חלקה שהוכשרה
טקס קצר, תפילת קדיש,
פרצוף בוכה, אחר אדיש
והסתיימה החגיגה
של הסתלקות הנשמה.
גוף מתכלה, שריר מתפורר,
את התולעים הוא מעורר
למלא את השאלון
למיין בארכיון:
מוכי סרטן
מוכי קרבות
מוכי מחלות ותאונות,
וגם מגיפה די נפוצה –
המכה של הזיקנה.
וגם אתם אינכם שונים,
בזה הרגע נידונים.
זלי גורביץ'
-
- הוא משורר ואנתרופולוג. פרופסור (אמריטוס) לאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. פרסם עשרה ספרי שירה שהאחרון בהם הוא פסוקים , ואת ספרי העיון: על המקום , חשבונו של קהלת ו שיחה .
תשע
אֶחָד הוּא שְׁנַיִם וּשְׁנַיִם הֵם אֶחָד: אֶחָד מְאֻחָד מִשְּׁנַיִם שֶׁהֵם אֶחָד
וְעוֹד אֶחָד: הַשְּׁלִישִׁי אוֹחֵז בַּשְּׁנַיִם וּבִלְעֲדָיו אֵין זוּג וְגַם הוּא אֶחָד:
וְאַרְבַּע פּוֹתֵחַ לְאַרְבַּע רוּחוֹת וְעוֹשֶׂה שֶׁטַח לִדְרֹךְ: וְעוֹשֶׂה שֻׁלְחָנוֹת
וְקִירֹות מִישׁוֹרִים וְשָׂדוֹת וְאֵין לוֹ שִׁעוּר: וְחָמֵשׁ מְסֻבָּך וְיָפֶה נוֹצֵץ
כְּרֶמֶז כְּכוֹכָב כְּאֶצְבְּעוֹת כַּף יָד: וְשֵׁשׁ כָּפוּל וְנוֹעֵל סוֹמֵךְ וְנוֹפֵל
וּמִתְגַּלְגֵּל: וְשֶׁבַע מָלֵא וּמְשֻׁכְלָל וּבוֹ מִתְקַיֶּמֶת שְׁבוּעָה: וּשְׁמוֹנֶה
סוֹבֵב תֵּבֵל וְשָׁב בְּסִבּוּבִיּוּת לְעַצְמוֹ: וְתֵשַׁע הוּא הַמֶּלֶךְ הַמַּמְתִּין
הַנִּסְתָּר: בַּעַל הַסְּגֻלָּה אֲשֶׁר בּוֹ לֵידָה וּנְשָׁמָה: זֵכֵר נַעֲנוּעֵי הַגַּלִּים
רֵאשִׁית וְאַחֲרִית יַחַד שֶׁפֶךְ מָקוֹר וְעוֹלָם: תֵּשַׁע תִּשְׁעִים וְתֵשַׁע
הָאֶחָד הָאַחֲרוֹן חָסֵר: זֶה כָּל הָאָדָם חָסֵר אֶחָד: תֵּשַׁע וְלֹא עֶשֶׂר
הֶעָשִׁיר הַנָּפוּחַ הַמַּכְפִּיל אֶת עַצְמוֹ בְּקַלּוּת: כָּל רָאשֵׁי הַתֵּשַׁע
הִתְאַחֵדוּ:
מרדכי גלדמן -
משורר, מסאי ופסיכותרפיסט.
זכה בפרס ביאליק למפעל חיים בספרות ב-2011.
כלנית*
הַכַּלָּנִית בּוֹעֶרֶת בְּלִי צְנִיעוּת
שְׁכַח אֶת עַצְמְךָ
הִיא תּוֹבַעַת
הַבֵּט בָּעַיִן שֶׁבְּלֵב הָאֵשׁ
בַּחוֹר
בְּחוֹר הַהֲצָצָה
הָצֵץ אֶל מֵעֵבֶר לְעַצְמִיּוּתְךָ
רְאֵה אֶת הַר הָעֲבָרִים
הַכַּלָּנִית בּוֹעֶרֶת בְּלִי צְנִיעוּת
אַף שֶׁהַחֹרֶף עוֹדֶנּוּ רָחוֹק
וְכַלָּנִיּוֹת וְרַקָּפוֹת טֶרֶם נָבְטוּ
*מתוך "שירים מאמירים"
שי דותן -
מתגורר בירושלים. חבר קבוצת "כתובת" הירושלמית. ספרו הראשון על קצה המותר יצא לאור בהוצאת עם-עובד וזכה בפרס שרת החינוך לספר ביכורים, תשס"ה. ספרו השני אחר כך אני מוחק, יצא לאור בשנת 2009, אף הוא בהוצאת עם-עובד. כלכלן בשירות הציבורי ומנחה סדנאות שירה לנוער ולמבוגרים.
שקיעה
לראש העיר, ניר ברקת
העיר הזו
נובלת.
הייאוש בה הולך וגואה.
צריחי חומותיה, כיפות כנסיותיה
מגדליה החדישים
שנולדו בשוחד
מבצבצים
כמו תורני ספינה טבועה.
ניצוליה נמלטים
אל יבשות חדשות.
פתח תקווה,
למשל.
ערן הדס -
נולד ב-1976, בעל תואר שני במדעי-המחשב. מאמין בשילוב שירה, אמנות וטכנולוגיה. מפרסם בימים אלו את ספרו השלישי המבוסס על כתיבת שירה בעזרת תוכנות.
שגרה
הָרְגֵשׁ שִׁגְרָה
שִׁגְרָה כּוֹפָה: הָפוֹךְ הָרֶגֶשׁ
כָּל שִׁגְרָה כּוֹפָה לַ הֲפוֹךְ הָרֶגֶשׁ לְךָ
שִׁגְרָה כּוֹפָה: הָפוֹךְ הָרֶגֶשׁ
הָרְגֵשׁ שִׁגְרָה
חדוה הרכבי -
משוררת וציירת. בוגרת בית הספר לאמנות בצלאל , ירושלים. הציגה בתערוכות יחיד, וכן השתתפה בתערוכות קבוצתיות בארץ ובחו"ל.
בשנת 2010 ראה אור ספר שיריה צפור שבפנים עומדת בחוץ – בהוצאת הקבוץ המאוחד ומוסד ביאליק, ירושלים, המאגד את ארבעת ספריה הקודמים, וכולל חלק משיריה החדשים.
שיריה תורגמו לשפות שונות, וכן התפרסמו באנתולוגיות רבות ברחבי העולם. משיריה, הולחנו והוקלטו, מהם, הידועים, בעיקר לחניו של נחום היימן בביצוע של נורית גלרון.
חדוה הרכבי היא כלת פרס ראש הממשלה ע"ש לוי אשכול לשנת תשמ"ג – 1982, ולשנת תשנ"ג – 1992. ספר שיריה – ראנא – אמור לצאת לאור בשנה הבאה, בהוצאת הקבוץ המאוחד.
שירתה זכתה בפרסים ספרותיים, ביניהם, פרס לשירה עברית ע"ש יהודה עמיחי, תש"ע, פרס רמת-גן לשירה, תשע"א ועוד
והנדיר הזה
וְהַנָּדִיר הַזֶה לְהַאֲזִין לִנְשִׁימוֹתָיו
וְהַנָּדִיר הַזֶּה לַשִׂים זֵרִים סְבִיב מִשְׁאֲלוֹתַיו
וְהַנָּדִיר הַזֶּה וּלְהַסְבִּיר לוֹ אַהֲבָה שָׁלוֹם גַּעֲגוּעִים
וְהַנָּדִיר הַזֶּה כִּי הָעֶרֶב תַשִׁיר בְּבֵיתוֹ מַקְהֵלָת מַלְאָכִים
וְהַנָּדִיר הַזֶּה כְּאִילּוּ עָשׂוּי מֵחֹמֶר אַחֵר
וְהַנָּדִיר הזה (קָשֶׁה לִי לְתָאֵר)
והנּדִיר הַזֶּה וּלְוַתֵּר וּלְוַתֵּר לוֹ לְוַתֵּר
וְהַנָּדִיר הַזֶּה רַק לְהַגִּיד אֶת שְׁמוֹ בְּקוֹל
וְהַנָּדִיר הַזֶּה לָתֵת לוֹ דַּף קָטָן וְעִפָּרוֹן
וְהַנָּדִיר הַזֶּה לִפְרֹק מִמֵנוּ אֶת דַּאֲגוֹתָיו
וְהנָּדִיר הַזֶה לַחֲלֹץ אֶת נְעָלָיו
וְהַנָּדִיר הַזֶּה לְהַחֲזִיק אֶת כַּף יַדוֹ הַנְּבוֹנָה
כְּשֶׁעֵינָיו נֶעֱצָמות, עֵינָיו
וְהַנָּדִיר הַזֶּה, כְּלוֹמַר יַלְדִּי, רַק יַלְדִּי.
אַחַר כָּך אֱלֹהִים
וְרֵעָיו
מתוך אני רוצה רק להגיד לך, ספרית פועלים, 1985
מאיר ויזלטיר -
משורר, מפרסם שירים משנת 1960. ספריו האחרונים: מרודים וסונטות (2009) וארבעים (2010, כינוס שירים משנות ה-80). רוב ימיו עבד בתרגום ובעריכה, ובעשור האחרון כפרופסור חבר באוניברסיטת חיפה. תרגם עשרות רומנים ומחזות רבים, בהם 7 מחזות מאת שקספיר. השנה יצא תרגומו לדוקטור פאוסטוס של מארלו. ממייסדי כתב העת "סימן קריאה". זכה בפרסים ספרותיים רבים ביניהם: פרס ישראל לשירה (תש"ס), פרס ביאליק (תשנ"ה).
Bonjour Monsieur Gauguin, 1889
בּוֹנְז'וּר מֶסְיֶה גוֹגֶן
מֵעֶבֶר לַפִּשְׁפָּשׁ.
הַחֹרֶף הַצְּפוֹנִי כְּבָר כָּאן, הָעֵץ עֵירֹם
אָךְ אַל תֹּאמָר נוֹאָשׁ
מֵסְיֶה גוֹגֶן.
חִידַת הָאָדָם לֹא תִּמּוֹג,
אוֹ לֹא בְּקַלּוּת יְתֵרָה.
וּבֵינְתַיִם הַסְכֵּת לַנַעֲרָה –
הִיא תַּגִּיש מַשְׁקֶה חַם,
הִיא תּוֹסִיף לַעֲרֹג.
© כל הזכויות שמורות
רפי וייכרט -
משורר, מתרגם ומבקר ספרות, נולד בתל-אביב וחי בה כל חייו. וייכרט הוא עורכה הראשי של הוצאת "קשב לשירה", שפרסמה עד כה כ-130 ספרי שירה, מקור ותרגום. בין השאר תרגם מפולנית ששה מבחרים מיצירתה של ויסלבה שימבורסקה, שירה ופרוזה. מלמד כתיבה יוצרת ותרגום בשלל מסגרות. במשאל לרגל חגיגות המאה של תל-אביב נבחר כאחד ממאה האנשים המשפיעים על חיי העיר, ראשון בתחום השירה.
צֶליָאק, שיר נטול גלוּטֶן / רפי וייכרט
לָאַחֲרוֹנָה הִצְלַחְנוּ לְשַׁכְנֵעַ אוֹתָךְ
לְהָמִיר אֶת הַלֶּחֶם בְּחָלָב מִשַּׂקִּית.
הִנֵּה הוּא עוֹלֶה עַל גְּדוֹתָיו
וְנוֹשֵׁק לִשְׂפָתַיִךְ הַמִּתְעַגְּלוֹת סְבִיב קַשִּׁית.
כַּמָּה אֹשֶר בָּרֶגַע הַזֶּה
בִּזְרִימַת הַטִּפּוֹת אֶל הַוֵּשֶׁט
כְּשֶׁחֲלַל בִּטְנֵךְ הַכָּאוּב
זוֹכֶה בְּתִגְבֹּרֶת חִיּוּת.
לָאַחֲרוֹנָה הִצְלַחְתְּ לְשַׁכְנֵעַ אוֹתָנוּ
שֶׁתַּפְרִיט חַיֵּינוּ מְחַכֶּה לְהַגָּהוֹת.
טובה ינקלביץ -
ילידת י-ם, למדה קולנוע באונ' ת"א, אמנות ומדיה במוסררה ירושלים.
אהבה אפלטונית רצחנית
אהבה אפלטונית רצחנית
אני עוברת לאהבה אחרתשוקה
שלווה
אני עוברת לתשוקהגברת
אדוני, גברת גוברת
מדוע אינך מפשיט אותי, במבטך
ילדתי, מדוע אינך יונקת את שדיי
אני מאה אחוז כותנה וסוכר
אני מטמורפוזה מתה
בתנועה
אני עוברת לציפור
אחרת
ציפורגוף
שלי
תמיר להב-רדלמסר -
נולד בירושלים ב-1953. גר ועובד בתל-אביב. עד כה פרסם שני ספרי ילדים וחמישה ספרי שירה. חתן פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת תשס"ה.
ציפי לוין-בירון -
ילידת ת"א. דוקטורנטית לספרות משווה באוניברסיטת בר אילן. השתתפה בכיתת השירה של "הליקון" במשכנות שאננים. שיריה ראו אור בכתבי עת שונים ובספריה: טמונת חול ("עקד" 1995), קריאה בכבד (הקיבוץ המאוחד 2000) כריכה רכה (סדרת ריתמוס, הקיבוץ המאוחד 2006) תורת היחסות של האננס (סדרת ריתמוס הקיבוץ המאוחד 2010).
י"א. כמו דולפין
כרישים מכורים לבושם דמי,
מחוללים סביבי בפירואט רצח.
הרחק אותם כדולפין.
אהוב אותי כמו דג עם רחם.
גם אם אני מחשבת את קיצי על החוף-
הפרד לי את המים לדרך חומלת.
טלי לטוביצקי -
חוקרת ועורכת ספרות עברית, פרסמה השנה את ספר שיריה הראשון, נסי מלים כלליות יותר (הוצאת קשב לשירה), מלמדת באוניברסיטת בן-גוריון ובמנשר לאמנות בת"א.
נובמבר
הזמן הַחַי הוּא טְלַאי
עַל זְמַן אַהֲבָתִי אוֹתָךְ.
עַל הָעַיִן מְצֻיֶּרֶת עַיִן
עַל הַפֶּה תָּפוּר לִי פֶּה.
אִשָּׁה קְלִפָּה עוֹטָה קְלִפּוֹת בְּגָדִים
מִלִּים יוֹצְאוֹת מֵאֵיזֶה פֶּה
בנובמבר לְהַגִּיד אהובתי.
אַהֲבָתִי הִיא אַיִן הַגּוֹמֵעַ בַּשָּׂפָה וּבוֹרֵא
בִּנְשִׁיפַת הָרַעַל א': אַתְּ אֵינֵךְ אהובתי.
שִׁעוּר רִאשׁוֹן כָּתוּב עַל מדרכות העיר:
צַעַד צַעַד יִתְרוֹקֵן דָּמִי.
אֶשׁדוד מִמֶּנִּי אֶת חיי.
אלי לינדר -
(1971) חי ויוצר בירושלים. מאחוריו ספר שירה אחד (דיווח מבית הלורדים גוונים 2004) ושלושה אלבומים של שירים שכתב, הלחין וביצע. אלבומו החדש "לא בקטע של קונפליקט", יוצא בימים אלה לחנויות.
*
שָׁלוֹם.
שִׁמְךָ אֲבִיאֵל הִינּוֹם?
מִתּוֹךְ צֹהַב עַרְפִלִּי אֲנִי פֹּה
קוֹלִי כְּיַהֲלוֹם
אַךְ אֵין בִּי כְּדֵי לִסְגֹּד
לַהֲזָיָה וְלַחֲלוֹם
נָשִׁיּוּתִי סְפוּגָה בְּחֹם
הַנּוֹבֵעַ מִן הָעַיִן הַפְּקוּחָה מְלוֹא אִישׁוֹן
מִן הָאֹזֶן הַכְּרוּיָה לְכָל אִוְשַׁת פִּתְאֹם
נָעִים מְאֹד
בּוֹא וְנֵצֵא מְעַט לִנְשֹׁם
בִּשְׁבִיל שְׁנֵינוּ אֵין זֶה הַמָּקוֹם
חִפַּשְׂתִּיךָ
אֲבִיאֵל הִינּוֹם
עמית מאוטנר -
משורר יליד 78, מורה לתיאטרון בתיכונים בשפלה, מנחה סדנאות "שורה חדשה" לכתיבה יוצרת ומנחה אוכלוסיה מיוחדת מטעם "מקום לשירה", עורך טור "נדודי שירה" במגזין של האוניברסיטה הפתוחה. מתגורר בחצב.
*
זֶה לֹא פֵיר:
הָיִיתִי חַיָּב
כְּמוֹ עָלֶה לַחְזֹר לָעֵץ.
אֲבָל הֶרְגֵּל שַׁלֶּכֶת חָזָק מִכֹּל יוֹעֵץ
וְרוּחַ סְתָו
אֶת שְׁבוּעָתִי הֵפֵר.
*
הַבַּנָּאִים דּוֹפְקִים עַל רֹאשׁ הַגַּג
לָכֵן הֵם לֹא רוֹאִים לִפְנִים, מִלְּמַעְלָהה
כָּל אִשָּׁה שָׁוָה שְׁרִיקָה.
אִם לֹא הָיָה בִּנְיָן לִגְמֹר
הָיוּ הַבַּנָּאִים הֶרְכֵּב מְתוֹפְפִים בְּשֵׁם אָנַרְכְיָה
וְלֹא הָיוּ זוּגוֹת צְעִירִים
לְמַמֵּשׁ מַשְׁכַּנְתָּא.
אַךְ הַקַּבְּלָן הָאֲמִתִּי הוּא הָאִשָּׁה.
שׁוֹפַעַת בָּרְחוֹב הִיא
מְסִיטָה מְאוֹד אֶת מַבְּטֵי הַגֶּבֶר
מִמֵּאָה עֶשְׂרִים הַסֶּנְטִימֶטֶר שֶׁל חָבִית הַנִּשּׂוּאִין;
עֶשְׂרִים סֶנְטִים שֶׁל דְּבַשׁ, הַיֶּתֶר זֶפֶת.
*
אַתָּה יוֹדֵעַ מַה, אֲנִי שָׂמֵחַ
שֶׁהַלֹּא נָעִים לִי בִּשְׁבִילְךָ
מֵת מִזְּמַן, וְשֶׁנִּסְגַּרְתָּ
תַּחַת הַפְּרִינְצִיפּ שֶׁל עֲשִׂיָּה לְבֵיתֵךְ.
אַךְ דַּע לְךָ, שֶׁכְּשֶׁדָּרַשְׁתָּ בְּחִיּוּךְ
כְּמוֹ נַהָג בְּגִ'יפּ עֲבֵה גַּלְגַּל
מִכְּמוֹ טְרֶמְפִּיסְט לִפְתֹּחַ אַרְנָקִי
וּלְשַׁלֵּם עַל חֲבֵרוּתֵנוּ –
דָּרַסְתָּ מַשֶּׁהוּ
מִנִּפְלְאוֹת זַעֲזוּעֵי הַדֶּרֶךְ הַקְּטַנִּים
בָּהֶם אֲנִי נוֹסֵעַ.
מיתר מורן -
בת 24, משוררת, סטודנטית לצילום ב"בצלאל", סקרנית רב-תחומית.
כִּמעטים רבים
הם המעטים,
כריב המט להפיל לבבות
המקרקשים כעצמות חשופות
בטרם מלבבים
או מלבנים
דברים שפושים ומתפשטים
באיברים פרושים.
ניצני מעט, הבאים ברבבות
כמעט הם והווים.
אורית מיטל -
מרצה לספרות באוניברסיטת תל-אביב ומנחת סדנאות כתיבה. פרסמה עד כה שני ספרים: בעיות שווי משקל ושירי ברירה. עובדת כרגע במקביל על שני ספרים: הראשון ספר עיון על המשורר אורי צבי גרינברג, והשני ספר שירים שנכתב בשתוף עם המשורר אריאל זינדר.
חורף / אורית מיטל
כָּל הַלַּיְלָה דָּהֲרוּ הַסּוּסִים הַחוּמִים וְהַסּוּסִים הַלְּבָנִים בִּפְרָאוּת
חֲבוּקִים זֶה בַּזֶּה
וּבַבֹּקֶר נֶעֱתְקָה נְשִׁימָתָם
וְאָדֹם קִעֲקֵעַ הַשֶּׁמֶשׁ
אֶת הַסְּבַךְ הֶעָדִין שֶׁל עַנְפֵי הָאֱגוֹז
הָעוֹמְדִים
נִפְעָמִים
בַּשַּׁלֶּכֶת
עַל הַצַּוָּאר הַשָּׁחוּט בְּזָהָב
ללי ציפי מיכאלי -
משוררת ישראלית. ב-1990 יצא לאור קובץ שיריה הראשון שירי ללי (עקד) ב-2008 יצא לאור קובץ שיריה צייר אותי בוערת (כרמל), השנה עומד לצאת לאור ספר שיריה השלישי הסולנית (עכשיו). מיכאלי פועלת גם במסגרת וידאוארט שירה בפרוייקט משותף עם ynet, ומשתפת פעולה עם אמנים מתחומי האמנות הפלסטית, התיאטרון, המחול והמוסיקה.
ככה ישבתי מלכה בבית קפה
תִּרְאֶה כַּמָּה שֶׁאֲנִי מְכוֹעֶרֶת הַבֹּקֶר
תִּסְתַּכֵּל עָלַי
אֲנִי מוּכָנָה סוֹפְסוֹף לְהִכָּנֵס בְּעַצְמִי
כָּכָה יָשַבְתִּי מַלְכָּה בְּבֵיִת-קָפֶה כָּלְשֶׁהוּ
הָיִיתִי מִישֶׁהִי
וּמִישֶׁהוּ לֹא רָצָה לְהַכִּיר בְּמַלְכוּתִי הַמּוּבֶנֶת מֵאֵלֶיהָ
שָתִיתִי גּוֹלְדְסְטָאר
שָׁכַחְתִּי הַכֹּל וּבָאתִי-שׁוּב לְעַצְמִי
וְהָיִיתִי
אפרת מישורי -
אשה במעבר תמידי אל אחת המלים הבאות: "טוסטוס", "ילד", "בעלת בית", "דוקטור", "משוררת", "תל אביבית".
אם להיות מובס / אפרת מישורי
אם להיות מובס, אמר המלך,
אז רק על-ידי מלכה.
אם לא להיות כל-כך דרמטית, אמרה המלכה,
אז מוטב לוותר על התואר.
אם לוותר על התואר, אמר המלך,
אז רק במצוות מלכה מודחת.
אם רק במצוותי, אמרה המלכה המודחת,
אז שק לי בתחת!
אמיר מְנַשֶּׁהוֹף -
יליד 1985, עורך ומוציא לאור זה שבע שנים את "נפץ", גיליון שירה המופץ בחינם. עורך יחד עם איתי עקירב את ערבי "אומרים שירה" המתקיימים אחת לחודשיים בבית-הקפה תמול שלשום שבירושלים. ספר שיריו הראשון, רעש רעש רעש רעש עתיד לראות אור בשבועות הקרובים בהוצאת "פלונית".
כִי-מָהוּ הָאָדָם אִם-לֹא יוֹרֵד יָם
שֶׁמִּתעוֹרֵר בְּכָל-יוֹם
אֶל-מְאוֹר הַנִעְנוּעַ עַל-גַּלִּים
וּמַשֶּׁהוּ שָׁקֵט-בּוֹ נִזכָּר
שחר-מריו מרדכי -
יליד 1975. ספר שיריו תולדות העתיד ראה אור בשנת 2010 בהוצאת אבן חושן. זכה במקום הראשון בתחרות הארצית "שירה על על הדרך" תשע"א (2010) מטעם עיריית תל אביב-יפו. כזוכה הפרס, ספר שיריו הבא עתיד לראות אור בהוצאת עם עובד. שיריו פורסמו בכתבי העת המובחרים, במוספי הספרות של העיתונות המודפסת ובאתרי הספרות המקוונים.
דנה מרקוביץ' -
, ילידת 1987, אשקלון. סטודנטית בתכנית הרב תחומית לאמנויות באוניברסיטת תל אביב. שיריה התפרסמו בכתבי עת שונים, בהם 'הליקון', 'מעין', ו'עיתון 77'.
*/ דנה מרקוביץ'
בשיניים שלי אין חורים
אבל לחורים שלי יש שיניים.
כל הסוכריות שלא ליקקתי
אוכלות אותי מבפנים
קוראות לי
דנה דנה
קצת סוכר לא יזיק
כל אחד צריך
גם קריוס גם בקטוס.
אגי משעול -
משוררת, מלמדת ב"עלמא" בית לתרבות עברית, כלת פרס יהודה עמיחי לשירה, ספרה האחרון חי צומח בשיתוף עם הצייר יאן ראוכוורגר ראה אור לאחרונה בהוצאת "מוסד ביאליק".
קרמבו
סַפְּרִי אֵיךְ קִלַפְתְּ מִמֶּנוֹ אֶת רְדִיד הָאָלוּמִינִיוּם הַכְּחַלְחָל
אֵיךְ רִשְרֵש בְּשֶקֶט בֵּין אֶצְבְּעוֹתָיִךְ, בַּעֲדִינוּת
שֶלֹּא לִסְדוֹק אֶת הַכִּפָּה הַשַּבְרִירִית
אֶת קְרוּם הַצִּימְקָאוֹ, פִּטְמַת הַשָּד הַשָּחוּם, סַפְּרִי
סַפְּרִי אֵיךְ עָצְמְתְּ אֶת עֵינַיִךְ, אֵיךְ יָנְקְתְּ
אֶת גִּבְעַת הַקֶּצֶף הַלָּבָן, הַוָּנִילִי
אֶל הַמָּתוֹק הַסָּמִיךְ הַדָּחוּס עַד עָוִית
אֵיךְ לִקַּקְתְּ שְאֵרִיוֹתָיו מֵרִבּוּעֵי הַבִּיסְקְוִיט
סַפְּרִי אֵיךְ אַתְּ שוֹכֶבֶת עַכְשָיו מִתַּחַת לַנּוֹצוֹת
שֶל הַשְּמִיכָה
מְקֻפֶּלֶת כְּעֻבָּר וְגוֹעָה לְאִמָא וְלָאִמָא
שֶמֵּעֵבֶר לָאִמָא.
אופיר נוריאל -
נולד ב1979 בחדרה. כיום מתגורר ברעננה עובד ולומד בתל אביב. הוא חניך המסגרת ללקויי למידה והסתגלות "ניצן אונים" בכפר סבא ומתרגל עבודה פנימית בשיטת גורדייף למד במכללת לתרבות עברית "עלמא", בבית הספר לאומנויות הבמה הבוסתן בנתניה ובבית הספר לאומנויות השירה "הליקון". ספרו גזר דין גוף יצא באוקטובר 2010.
ישראל נטע -
יליד 1956, חבר קיבוץ בארי בנגב הצפוני. איש מקרא בהשכלתו, מתפרנס בתחום המיחשוב, ומשורר בייעודו. ספרו הראשון צפון דרום מערב זכה בפרס יהודה עמיחי. ספרו השני יוצא לאור בימים אלה.
שירת השדה / ישראל נטע
הַקְשִׁיבִי,
הַקְשִׁיבִי זוֹ שִׁירַת הַשָּׂדֶה
נֵצֵא הַשָּׂדֶה אֲהוּבִי
נִלְמַד אֶת תּוֹרַת הַשָּׂדֶה
הַגְּלוּיָה הַנִּסְתֶּרֶת: הִנֵּה
פְּסַנְתֵּרִים רוֹעִים בַּשָּׂדֶה מְלוֹא הָעַיִן
וְאָקוֹרְדְיוֹנִים נְקוּדִים וּבְרוּדִים לוֹחְכִים בָּעֶשֶׂב הָרַךְ.
הַקְשִׁיבִי,
הַקְשִׁיבִי זוֹ שִׁירַת הַשָּׂדֶה: חַיּוֹת
הַשָּׂדֶה מוֹחְאוֹת כַּף, שָׂדֶה בְּשָׂדֶה נִקְרֶבֶת
וּמִי זוֹ הוֹלֶכֶת אֵלֶיךָ מְשוּחַת שָׂדֶה,
כְּלִילַת שָׂדֶה
אֶת כֹּל נִפְלְאוֹתֶיךָ אָשִׂיחָה.
טל ניצן -
היא משוררת, מתרגמת ועורכת (סדרת 'לטינו', סדרת 'מקומי', כתב העת 'אורות'). ספרי שירה: דומסטיקה (עם עובד, 2002), ערב רגיל (עם עובד, 2006), קפה השמש הכחולה (אבן חושן, 2007, ציורים: מירה צדר), ולשכוח ראשונה (עם עובד, 2009). ערכה את האנתולוגיות זהב החוסר-כל ופעמון הפרא לשירת אמריקה הלטינית, ובעט ברזל לשירת מחאה עברית. זכתה בין השאר בפרס היצירה למתרגמים, בפרס למשוררים בתחילת דרכם, בפרס ברנשטיין לשירה ובפרס ראש הממשלה לסופרים.
*
הֶחָתוּל שֶׁבּוֹרֵחַ בְּקֶשֶׁת מֻשְׁלֶמֶת
מֵעַל לַגָּדֵר, הַיְּלָדִים, צּוֹחֲקִים מֵעֵבֶר לַקִּיר,
לֹא יֵדְעוּ אֵיךְ עָט הַצַּעַר
כְּמוֹ קוֹל שֶׁקוֹנֵן בְּלִי הֶרֶף
וְנִשְׁמָע פִּתְאוֹם,
אֵיזוֹ סַבְלָנוּת גִּבּוֹרָה הָיְתָה
לַמּוֹרֶה הַשַּׁבְרִירִי לִפְסַנְתֵּר, אֵיךְ
כְּשֶׁהַשְׁאָר נִשְׁמְטוּ אֶחָד-אֶחָד
בְּהַשְׁפָּלַת מַבָּט, נִשְׁאַרְתִּי אַחֲרוֹנָה
בִּגְלַל הַמּוּזִיקָה, אוֹ הַשַּׁבְרִירוּת,
הַיָּדַיִם עוֹד לוֹפְתוֹת אֶת הַסֵּפֶר
כְּשֶׁהָעֵינַיִם נֶעֱצָמוֹת,
כָּךְ צָרִיךְ לִשְׁמֹר עַל הָאַהֲבָה
כִּי כְּמוֹ כּוֹכָב הִיא אוֹסֶפֶת אוֹתָנוּ בַּלֵּילוֹת
גַּם אַחֲרֵי מוֹתָהּ.
עלי נסוח מואסי -
- סופר ומשורר פלסטיני, יליד בקה אל גרבייה – 1986.
- סיים לימודי תיכון בבי"ס אורתודוקסי ערבי בחיפה.
- בוגר החוג לשפה וספרות ערבית ותרבות אסלאם באוניברסיטה הירדנית בעמאן בתור הסטודנט המצטיין על הפקולטה למדעי הרוח – 2008.
- תואר שני בשפה וספרות ערבית – 2010.
- זכה לתואר " המשורר של האוניברסיטה הירדנית " – 2007.
- זכה בפרס הראשון של האיחוד התרבותי – אומנותי של המועצה להשכלה גבוהה בירדן בעניין " המאמר הטוב ביותר " לשנת 2006.
- בוגר בי"ס היליקון לשירה חדשה – 2005.
- חבר פרויקט מת"אן לכתיבה יצירתית – 2001 \ 2003.
- כותב במספר עיתונים, אתרים, כתבי עת, וחיבורים משותפים.
רוני סומק -
היה חולצה מספר 2 בקבוצת הנערים של מכבי עבר הירקון. מאז הוא מכדרר ובועט מלים.
ברכיים. עצה שמינית לילדה רוקדת
הַבְּעָיָה הַגְּדוֹלָה שֶׁל לִיגַת הַ- NBA
הִיא הַבִּרְכַּיִם.
בְּמֶשֶׁךְ שִׁבְעָה חֳדָשִׁים מְכַדְרֵר כָּל שַׂחְקָן
כִּמְעַט 80 מִשְׂחָקִים. מִשְׁקָלוֹ יָכוֹל לְהַגִּיעַ לְ- 130 ק"ג,
וּכְשֶׁהוּא נוֹחֵת לֹא נָכוֹן עַל הַפַּרְקֶט הַבִּרְכַּיִם
דּוֹמְעוֹת.
הַבֶּרֶךְ הִיא מָנוֹעַ. הִיא צִיר הָרָצוֹן לְהַגְבִּיהַּ עַמּוּד שִׁדְרָה.
תְּנוּעַת בֹּרֶג תְּפָאֵר אֶת
הַקְּפִיצָה
לְמִי שֶׁבָּא לִרְאוֹת
בָּלֶט
עַל לוּחַ הַתּוֹצָאוֹת.
וְיֵשׁ גַּם בִּרְכַּיִם הַמִּסְתַּנְּנוֹת מִתַּחַת לְשִׂמְלַת רַקְדָנִית פְלָמֶנְקוֹ,
בִּרְכַּיִם צַיְתָנִיּוֹת עַד מְאֹד בְּטַנְגּוֹ,
בִּרְכַּיִם שֶׁנּוֹלְדוּ לְלִטּוּף הַסַּלְסָה
וְיֵשׁ אֶת הַבִּרְכַּיִם שֶׁלָּךְ.
אֲנִי זוֹכֵר אֶת הַיּוֹם בּוֹ הִתְחַלְתְּ לִזְחֹל.
הֵנַחְנוּ אֶת בִּרְכַּיִךְ עַל שֻׁלְחַן בִּילְיַארְד,
וְהַכַּדּוּרִים שֶׁהִתְגַּלְגְּלוּ סָבִיב הֵחֵלּוּ לְאַבֵּד צֶבַע.
לֹא וִתַּרְתְּ, וּכְשֶׁנִּסִִּית לַעֲמֹד נָפַלְתְּ בְּאוֹתוֹ יֹפִי
שֶׁל מְחִיאַת כַּף
בְּיָד אַחַת.
מֵאָז, בְּקֶשֶׁר לַבִּרְכַּיִם, אֲנִי פָּחוֹת מֻדְאָג.
דניאל עוז -
משורר, מלחין ומוביל ההרכב הכלי "המפתחות לצוללת". ספר שיריו חיי החול ראה אור בהוצאת "כתר".
למחרת בבוקר / דניאל עוז
הַמְּכוֹנִיּוֹת נוֹסְעוֹת בָּעֲצָמוֹת
מְאִירוֹת בְּפָנָסִים טְרוּטִים עַל הֶחָזֶה הַמְסֻגָּף
שְׁעַת הִנְהוּן הַמַּעֲלִית
מַלְגֵּזָה מְנָעֶצֶת חַטֶּיהָ בָּאֹזֶן
רֵיחַ זֵעַת הַפּוֹעֲלִים נִתְפַּס בְּלוֹכֵד הַחֲלוֹמוֹת
בֵּינְךָ לְבֵינְךָ דָּמָם מֻתָּר
צבי עצמון -
מפרסם שירים מזה כשלושים שנה. עד כה ראו אור 9 קבצי שירה שלו, האחרון חלקת – מבחר ושירים חדשים זכה בפרס עמיחי לשירה תשע"א.
אֵפר
מְאוֹת אֲלָפִים, וְאֵין לְאִישׁ מֵהֵם, אוֹ לְאִשָּׁה,
צִיּוּן אוֹ שֵׁם
עַל הַגְּבָעוֹת הָאֲפֹרוֹת, עַל הַבּוֹרוֹת הַמְכֻסִּים. בּוּלְדּוֹזֶר
גָּרַף אֶת הַשְּׁלָדִים
הָאַחֲרוֹנִים, הָעֲטוּפִים דֹּק עוֹר,
שֶׁרַק הוּמְתוּ, לֹא עוֹד. כִּבְשָׁן
כָּבוּי.
וְרַק אֶחָד זָכָה לְלוּחַ שַׁיִשׁ וַעֲרוּגַת פְּרָחִים –
הֶתְקֵף לֵב בְּמַהֲלָךְ בִּקּוּר,
קְבוּצָה שֶׁל תַּיָּרִים.
וְזֶה אֲנִי.
וְזֶה הַשִּׁיר.
אֵילְאוֹר פורת -
ירושלמי מבטן ומלידה, הוא יליד אביב 1990. בשעות היום הוא סטודנט בבאר שבע .
התחלה
רק הגיליוטינה
מאפשרת אותי
אני מתנסה בשוטים אחרים
אבל רק בזרועותיה אני
נעשה בן אדם
גופני מגודר
חום הדם שזורם
מבשיל אותי הלאה
אני מוכפל בדם אני נגאל
בדם ופרצופי
אדמדם וקורן
צוויחותיי ניכרות
שעון התופת אילץ אותיה
והוא והגיליוטינה
עושים ומולידים אותי.
יובל פז -
נולד וגדל בתל-אביב. מורה לספרות. שיריו התפרסמו במבחר כתבי עת, בהם:
עיתון 77, הליקון, מטעם, אורות, שבו, כתובת ועוד. מנסה לחיות.
מופע
בַּמּוֹפָע שֶׁל הַשְּׁקִיעָה
הָעֲנָנִים שׁוֹכְבִים עִם הַשֶּׁמֶשׁ עַל מִטַּת הַיָּם.
אַחֲרֵי שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ נִרְדֶּמֶת וְהָעֲנָנִים מִתְפַּזְּרִים
אֲנִי חוֹזֵר לִהְיוֹת פּוֹעֵל פָּשׁוּט
מְפָרֵק פָּנָסֵי תְּאוּרָה
מְקַפֵּל תַּפְאוּרָה
מְסַלֵּק אֶת הַנּוֹף מֵהַבָּמָה.
אַתְּ מִתְלַבֶּשֶׁת
וּבַדֶּרֶךְ הַחוֹצָה מְחַיֶּכֶת אֵלַי.
אֲנִי מִתְפּוֹרֵר לִמְחִיאוֹת כַּפַּיִם
וּמְחַכֶּה כְּבָר לָהַצָּגָה הַבָּאָה.
גיורא פישר -
נולד ב1951 במושב אביגדור, בו הוא גר גם כיום. בעל תואר שני במקרא. מלמד בתיכון האזורי בבאר טוביה, בו למדו הוא וילדיו. במקביל לעבודתו כמחנך וכמורה החזיק ברפת חולבות. לשם, בעת חליבת ערב הגיע קצין העיר לבשר על נפילת בנו מֵרוֹם, חייל גולני, בג'נין, במבצע "חומת מגן" אפריל 2002. ספר שיריו אחרי זה יצא בהוצאת "עם עובד" (2010) וזכה בפרס רמת גן לספר ביכורי שירה 2011.
רק אני
גַּם אִם אֶלֶף אֲנָשִׁים יִהְיוּ בַּחֶדֶר
וּמִישֶׁהוּ יַזְכִּיר אֶת הַמָּקוֹם הַהוּא
רַק אֲנִי אַבְחִין
כֵּיצַד מַחְשְׁבוֹתַיִךְ
שׁוֹמְטוֹת אֶת הַכּוֹסוֹת
בְּעוֹד צַעֲדֵךְ מַמְשִׁיךְ מַעֲדַנּוֹת.
מתוך אחרי זה הוצאת "עם עובד" 2010
איתי פנחס עקירב -
יליד 1984 ת"א, מתגורר בי-ם. סטודנט שנה ג' בביה"ס סם שפיגל לקולנוע וטלוויזיה. חבר בקבוצת קרע – קבוצת צירים ומשוררים ירושלמית. עורך יחד עם אמיר מנשהוף את ערבי השירה "אומרים שירה".
מִי מתדפק בַּדֶּלֶת
הֶעְדֵּר יֶשְׁנוֹ.
כְּמִי שֶׁמַּבִּיט
לְפָנִים
וְרוֹאֶה
רַק אֶת מִישׁוֹר הַשָּׁעוֹן
ניצב כְּעוֹלָם מָלֵא זְכִירָה
וְשִׁכְחָה
כְּיֶלֶד הַמוביל
צִפּוֹר לְשיבה
מִתְעַלֵּם מִמִּשְׁקָל
הָאֲוִיר מֵהַנּוֹכֵחַ
לָבוֹא
כְּמַיִם
הַזּוֹרְמִים מנֶגֶד תְּנוּעַת
הַנָּהָר.
וְהַקּוֹל עוֹד נִשְׁאַר
קַיָּם זוֹכֵר
חֶסֶד
גָּדַלְנוּ
בְּמָקוֹם בּוֹ גְּדֵלָה
הַשִּׁירָה
כְּחִטָּה.
ודרכה
נִתַּן לוֹמַר
לֶחֶם.
גיא פרל -
(1967), גר מבשרת ציון, נשוי ואב לשניים. עובד סוציאלי, פסיכותרפיסט יונגיאני בפרקטיקה פרטית, מנחה קבוצות, מלמד באונ' העברית, רץ למרחקים ארוכים. פרסם משיריו בכתבי עת שונים וספר שיריו הראשון שירי ההולך והחוזר נמצא בכתובים.
*
בשעה בה מֵאִיר הָאוֹר רַק אֶת עָצְמוּ
וְהַחֹשֶׁךְ, עוֹדוֹ מְהֻסָּס, נָח בַּצְּלָלִים
בשעה הַזּוֹ, מִי בּוֹרֵא? מִי נִבְרָא?
רְאֵה, הֶעָלֶה שֶׁנָּשַׁר עדיין נוֹתַר, הָאֲוִיר
הַדּוֹמֵם הָפַךְ לִצְלִילִים וַעֲצֵי הַיַּעַר
הָיוּ לְאָזְנַיִם. שׁוֹמֵעַ?
אֶהיֶה, בַּמָּקוֹם בּוֹ אֶל מוּל תְּנוּעַת הַכַּדּוּר
תִּתְרַחֵשׁ עֲצִירָה, וּבְעֹמֶק הַבְּאֵר תִּתְרוֹמֵם
כִּפַּת הַשָּׁמַיִם.
נעם פרתום -
משוררת ופרפורמרית. ילידת 1986, תל אביב. בוגרת כיתת השירה של הליקון ומסלול הכתיבה היוצרת של אוני' תל אביב. השיקה לרשת את פרויקט השירה המצולמת שלה "פואטיוב" שזכה לחשיפה תקשורתית רחבה ולאהדה רבה. בימים אלו עובדת על ספר שירה ראשון בהוצאת חרגול-עם עובד, ועל מופע יחיד שילווה את הספר. במקביל מעבירה סדנאות כתיבה וספווקן וורד לפגועי נפש בעמותת "אנוש" ולקבוצות נשים. עובדת ככתבת ב"עכבר העיר תל אביב".
סקסקסופון/ נעם פרתום
קח אותי לניו אורלינס בכרכרה, בייבי.
איפה שדיזי ג'ילספי תוקע חצוצרה
ואני דיזי אצלך בידיים כל הלילה,
בייבי.
קח אותי לניו אורלינס עם עפיפון, בייבי.
איפה שצ'ארלי פארקר מאהב בסקסופון -
יש לנו פארק שעשועים בפינה חשוכה
ולא הולכים לישון כל הלילה,
בייבי.
אני ממצמצת עטלפים ורוד לוהט
בי בופ ביבופ
כשדיזי נושף לתוכי רעמים, צמרמורות נקטרינה,
וצ'ארלי מסובב אותי הוריקן קטרינה
סקסקסופון
סקסקסופון זה כל מה שאני צריכה
כדי להיפתח פרח בטון בגשם ברונזה
להיות -
דה ביג איזי.
אני ניו אורלינס, בייבי.
מאירה קינן-מנסור -
בוגרת המסלול לכתיבה ספרותית באוניברסיטת בן-גוריון, מלמדת ספרות בתיכון שליד האוניברסיטה בירושלים, ספרה הראשון בחומר הגמיש של המסטיק ראה אור בהוצאת הליקון 2003 , ספרה השני אלגיה לנחש, בהוצאת כרמל 2006.
דוד קריקסונוב -
כותב, חבר בקבוצת קְרע ויליד י-ם.
מתוך "שירים לחפצים"
4
שִׁבְרִי שִׂמְחָה, מְעַט-מְעַט, שֶׁלֹּא נִרְעַב
אֵלֶיהָ שׁוּב, שִׁמְרִי אוֹתָהּ,
מִנֶּגֶד לִשְׁנָתֵךְ הַחֹל כְּבָר זָז.
הוּא כְּבָר הוֹלֵךְ אֶל מוּל גְּבוּלוֹת
הַכֶּסֶת,
כָּאן, בְּמַלְבְּנֵי-הַסּוֹרָגִים
שֶׁעַל מִטַּת הַקַּשׁ מוֹתְחִים
צִלָּם. הַרַךְ, הַחַם גַּבֵּךְ? וְהַמִּלְמוּל
שֶׁל הַשֵּׂעָר שֶׁזָּע בְּלִי רַחַשׁ עַל הַכַּר, הָרַעְיוֹן
נִלְכָּד בַּפֶּה, נִתֵּר עַל כַּף יָדֵךְ וְתַם –
מִטָּה שֶׁל קַשׁ עַל חוֹל מוּאָר.
ליאור שטרנברג -
יליד פתח תקווה, 1967, חי בירושלים, נשוי ואב לבת. משורר ומתרגם. מלמד ספרות בתיכון שליד האוניברסיטה בירושלים ומנחה סדנאות כתיבה לנוער ולבוגרים, חבר קבוצת "כתובת". על שירתו זכה בין היתר בפרס ראש הממשלה, הפרס לשירה עברית ע"ש נתן יונתן ובפרס דוליצקי מטעם האוניברסיטה העברית. ספר שיריו החמישי עתיד לראות אור במהלך 2011 בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
עורבים / ליאור שטרנברג
פּושִׁים פֹּה פּוֹעֲרִים
פִּיּוֹת מְקוּעְקָעִים כְּאִלּוּ זוֹהִי מַמְלָכְתָם.
מַלְּאוּ עוֹרְבִים גַּנֵּי יְרוּשָׁלַיִם
הַסְּפוּרִים, רֶגַע הֵם מִשְׁתָבְּרִים בְּהָדָר טִיסָה
קְטוּעָה וְאָז קוֹרְסִים בְּרִשְׁרוּשׁ
צִפֹּרְנָיִם עַל גַּגּוֹן הַמִּרְפֶּסֶת.
אֵין לִי מֻשָּׂג בְּצִּפֳּרִים, בְּאֱמֶת, אֲבָל בָּרוּר לִי שֶׁרֻבָּן
כְּבָר נַסּוּ מִכָּאן, לְמַעֵט אוּלַי הַדְרוֹרִים הַמְקַפְּצִים
אַחַר פֵּרוּרֵי לֶחֶם וּבַמְבָּה בֵּין
מִתְּקָנֵי הַשַּׁעֲשׁוּעִים, אוֹ הַיּוֹנִים
הַטִּפְּשׁוֹת, הַמְנַעְנְעוֹת אֶת רֹאשָׁן וּמְבַקְּשׁוֹת
מָה, אֱלֹהִים יוֹדֵעַ. מִדַּי פַּעַם זָמִיר
אוֹ צִפּוֹר שִׁיר אַחֶרֶת פּוֹעֲרִים
אֶת אַחַר הַצָּהֳרַיִם בְּרִנָּה
אֲבָל זֶהוּ בְּאֱמֶת,
זֹאת הָעִיר
וְאֵין לִי שׁוּם דָּבָר כִּמְעַט
נֶגְדָּהּ אוֹ נֶגֶד
עוֹרְבֶיהָ
פְּעוּרֵי הַמַּבָּט,
הַקּוֹרְעִים לִגְזָרִים
אֶת הַבֹּקֶר.
ענת שרון-בלייס -
ילידת רמת גן (1968). ספר שיריה הראשון: אדמה היא מרחק (2004). מנהלת את תחנת הרדיו קול יזרעאל (106FM). מרצה בחוג לתקשורת, המכללה האקדמית עמק יזרעאל. כלת פרס אקו"ם ליצירה שהוגשה בעילום שם בתחום השירה (2001) ופרס ע"ש מרדכי ברנשטיין לספר שירה עברי מקורי (2003).
נוֹף נוֹסָף
אַרְבָּעָה שׂוֹחְחוּ עַל מנהטן:
אֶחָד נִזְכַּר בַּנְּסִיעָה לִרְאוֹת אֶת "הגראונד זירו".
הַשֵּׁנִי, בָּאָבָק שֶׁכִּסָּה אֶת הָעִיר, הַשְּׁלִישִׁי דִּבֵּר עַל הַנּוֹף שֶׁנִּפְעַר,
הָרְבִיעִי הֶחְרִיש.
נִזְכַּרְתִּי בַּתְּאוֹמִים שֶׁעָמְדוּ שָׁם, מִתְאַמְּצִים לְהוֹכִיחַ,
שֶׁהֵם נוֹגְעִים בַּשָּׁמַיִם.
אַחַר כָּךְ קִדְּשׁוּ אֶת הַאין שֶׁבָּאֲדָמָה
וְאַדְרִיכָלִים בַּעֲלֵי שֵׁם חִישְבו כַּמוּיוֹת בֶּטוֹן.
אֲנִי יְכוֹלָה לוֹמַר לְךָ "זֶהוּ הָעוֹלָם".
וַאֲנִי יְכוֹלָה לָקַחַת אוֹתְךָ לְטִיּוּל עַרְבִית,
בִּרְחוֹבוֹת פְּשׁוּטִים, הַמַּחֲזִיקִים בָּתִּים פְּשׁוּטִים,
שָׁם מְבַקְּשִׁים רַק לִשְׁמֹר עַל הַשָּׁעָה הַזֹּאת.
זֶהוּ הָעוֹלָם.
יוסי שריד -
משורר צעיר בן 70. פעם היה שר, עכשיו הוא שר