-
מוחמד אגואני
ויויאן אדן
צילום: מיה אדן
משה אוחיון
מירון ח. איזקסון
קרן אלקלעי-גוט -
דנה אמיר
שרון אס
חיה אסתר
שמעון בוזגלו
צילום: ז'ראר אלון
אילן בושם -
רות בלומרט
צילום: מוטי קיקיון
פרץ-דרור בנאי
ורדה בן-חור
רבקה בסמן
בן- חיים
ישראל בר כוכב -
נטעלי בראון
נוית בראל
צילום: מוטי קיקיון
אורי ברנשטיין
צילום: מוטי קיקיון
זלי גורביץ'
רועי גרינוולד -
שי דותן
צילום: מוטי קיקיון
אלי הירש
צילום: אולה בורוזינה
אריאל הירשפלד
רפי וייכרט
צילום: מוטי קיקיון
גלי דנה זינגר -
ענת זכריה
נורית זרחי
שלומי חסקי
ליסה כץ
תמיר להב-רדלמסר -
תמר לוסטר
נהיר ליבי
צביה ליטבסקי
תומר ליכטש
נדב ליניאל -
שבתאי מג'ר
דורי מנור
סבינה מסג
צילום: מוטי קיקיון
רבקה מרים
אגי משעול
צילום: חגית שחר -
יורם ניסינוביץ '
צילום: מוטי קיקיון
אלחנן ניר
צילום: מוטי קיקיון
יוסף עוזר
מרב פּיטוּן
עודד פלד -
יונדב קפלון
יעל שאול
ליאור שטרנברג
צביקה שטרנפלד
אילן שיינפלד -
שמעון שלוש
צילום: מוטי קיקיון
מוחמד אגואני - יליד יפו החי ונושם את אווירה של יפו. חבר בלהקת "סיסטם עאלי" היפואית. בסוף השנה יֵצא ספר שיריו הראשון.
מְצַיֵּר
לִי
חַלּוֹן
כְּדֵי
שֶׁאוּכַל
לַעֲבֹר
מִמֶּנּוּ
לַדִּמְיוֹן
פֹּה
בְּקִיר
הַשְּׁכוּנָה
יֶשְׁנָן
מִלִּים
אֵין
לָבוֹא
אֵין
בָּרוּךְ
הַבָּא
רֶגַע
מָה
אָמַרְתִּי?
שָׁאַלְתָּ?
אָז
לָמָּה עָנִיתִי?
ויואן אדן - נולדה בניו-יורק ,גדלה בוושינגטון, בירת ארה"ב, וחיה בירושלים. ספר שיריה הדו-לשוני משני הצדדים (FRONT AND BACK), סדרת "כבר", הוצאת כרמל, 2008 , נכתב באנגלית ותורגם לעברית על-ידי תשעה משוררים ומתרגמים.
גַּם בִּמְקוֹמוֹת זָרִים אֲנִי תָּמִיד מְשֹוֹחַחַת
עִם תִּינוֹקוֹת וּכְלָבִים בִּשְׂפַת הָאֵם שֶׁלִּי.
וְהֵם מְבִינִים.
הַכְּלָבִים מְצַיְּתִים לִפְקֻדּוֹתַי – בּוֹא. שֵׁב. חַכֵּה.
הֵם מְכַשְׁכְּשִׁים בַּזָּנָב כְּשֶׁאֲנִי מְשַׁבַּחַת אוֹתָם.
כֶּלֶב טוֹב.
הַתִּינוֹקוֹת מְשַׂחֲקִים. קוּקוּ. הוֹפְּ-לָה.
אַחַת. שְׁתַּיִם. שָׁלשׁ. נְשִׁיקָה.
בַּיי בַּיי.
וּכְשֶׁשְּׂפַת אִמִּי דָּעֲכָה לְאִטָּהּ
אֵלֶּה הַמִּלִּים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ לָהּ:
שְׁבִי. הוֹפְ-לָה. בַּיי בַּיי.
מאנגלית: יעל גלוברמן
משה אוחיון - משורר, מרצה על שירה ומנחה סדנאות כתיבה. בעל תואר שני בכתיבה ספרותית מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. חי ויוצר בדימונה. ספר שיריו, חול ולימונים, יצא בהוצאת עם עובד ב – 2006.
צָרִיךְ לְהִכָּנֵס אֶל הַשְּׁכוּנוֹת
לִרְאוֹת אֶת שֶׁבִּקְּשָׁה לְהַסְתִּיר
הַדֶּרֶךְ הָרָאשִׁית
לַחְמֹק בַּעֲבָרִים
אֶל הַגְּבוּלוֹת שֶׁהֻרְחֲבוּ בִּרְצוּעוֹת פַּח
בְּפִסְלֵי שַׁיִשׁ, בַּחֲרִיטָה עַל הַחוֹל
אֶל כְּתוֹבוֹת הָאוֹהֲבִים שֶׁנֶּאֶבְקוּ
בְּגִנּוּנֵי הַצֶּבַע עַל מִכְסַת הָאֲרִיחִים
הַחֲסֵרָה
לְהַלֵּךְ בֵּין חֶלְקוֹת הֶעָפָר הַמְעֹרָבוֹת זוֹ בַּזּוֹ
גִּדּוּלֵי הַפֶּרֶא בְּמִגְרַשׁ הַמִּשְׂחָקִים
הַבְטָחוֹת הַשָּׁוְא לְצַד פִּיר הַמַּדְרֵגוֹת הַמִּתְפַּתֵּל
צִיּוּרֵי הָעֲגָלָה עַל הַקִּיר
לָנוּעַ מִן הַמַּעֲטֶפֶת
לְהַאֲרִיךְ אֶת הַדֶּרֶךְ
מַה שֶּׁהֻטְמַן בַּעֲבָרִים גָּלוּי
עִם נִדְבַת הָרוּחַ
מירון ח. איזקסון - משורר וסופר. עד כה פרסם אחד־עשר ספרים בארץ וששה בחו"ל וכן שלושה דיסקים עם שיריו המולחנים. חתן פרס נשיא המדינה לספרות עברית. נשוי לעפרה, אב לשבעה ילדים וסב לשני נכדים.
כָּל דִּבְרֵי הָאָדָם בְּקוֹלוֹ
רַק שִֹיחַת עַצְמוֹ הִיא,
וּמִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ, שׁוֹמֵעַ.
כָּל דִּבְרֵי הָאָדָם בְּקוֹלוֹ
שִׂיחַת הָרַבִּים הִיא
וְאִם נַפְשׁוֹ שׁוֹמַעַת, שׁוֹמַעַת.
וְכֵיצַד יֵדַע עַתָּה
אִם דִּבּוּרוֹ הוּא רַק צְחוֹק הַמֹּחַ
אוֹ שֶׁהוּא בֶּן זְקוּנִים אֵיתָן
הַנּוֹלָד בְּמִשְׁתֶּה גָּדוֹל.
קרן אלקלעי גוט - נולדה באנגליה, גדלה בארצות הברית ועלתה לארץ ב-1972. היא הוציאה ספרי שירה רבים באנגלית ותרגומים לעברית ומלמדת שירה אנגלית באוניברסיטת תל אביב.
זֶה מַחְמִיר וְהוֹלֵךְ –
טִיּוּחַ חֲטָאֵי עָבָר
בְּהַנְמָקוֹת חֲדָשׁוֹת, בְּתִקְוָה
לְהַפְרִיךְ אֶת הָאֱמֶת. עַכְשָׁו
אֲנִי יוֹשֶׁבֶת שׁוּב בְּעֶזְרַת
הַנָּשִׁים – וּבִמְקוֹם
תְּפִלּוֹת דַּעְתִּי נוֹדֶדֶת
וּמוֹצֵאת מִלִּים גְּדוֹלוֹת
לְנִקּוּי הַלּוּחַ,
חוֹטְאִים גְּדוֹלִים מִמֶּנִּי
שֶׁיְּחַטְּאוּנִי
אַף כִּי חֲטָאֵינוּ כַּשָּׁנִי
תרגום: דפי קודיש-וייכרט
ד"ר דנה אמיר - משוררת, פסיכולוגית קלינית, פסיכואנליטיקאית, חוקרת ספרות, מרצה באוניברסיטת חיפה. ספריה האחרונים: שירי איניג (ריתמוס, הקיבוץ המאוחד, 2007), על הליריות של הנפש (מאגנס, 2008).
אַתְּ הִיא שֶׁחוֹזֶרֶת אֵלַי בְּכָל פַּעַם בְּגוּף אַחֵר, כְּלַחַן שֶׁנִּדּוֹן לְהִזָּכֵר רַק כָּךְ,
לָכוּד בֵּין שֶׁסַע לְשֶׁסַע, כַּאֲוִיר.
מָה רַבִּים שְׁמוֹתָיו שֶׁל הַצַּעַר, וּבְכָל אֶחָד מֵהֶם שׁוֹכֵן עִוָּרוֹן אַחֵר, חשֶׁךְ אַחֵר.
מַה יִוָּתֵר לִי מִמֵּךְ בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ אֵדַע שֶׁאַתְּ לָנֶצַח מֵאֲחוֹרַי,
מִלְּבַד תְּנוּדוֹת הָאֲוִיר הַדַּקּוֹת בֵּין הַלָּשׁוֹן לַחֵךְ וְהַמִּלָּה הַהִיא,
שֶׁהָיְתָה עִם הַשָּׁנִים לִשְׁמֵךְ.
*
עִם כָּל אֲנָחָה נִצְרָב הַקֹּדֶשׁ בְּחֹל שֶׁאֵין לוֹ שִׁעוּר. הָעֹנֶג נָכְרִי,
אַקְרָאִי כְּחֵפֶץ שֶׁאִישׁ אֵינוֹ חָסֵר עוֹד.
אַךְ הוּא דַּרְכִּי לְבַקְּשֵׁךְ שֶׁלֹּא לָלֶכֶת
סִפְלִי מָלֵא חֲשֵׁכָה, אַךְ יָדִי אוֹחֶזֶת בּוֹ כִּכְנַף רוּחַ.
נַהֲגִי בִּי בְּמִדַּת הָרַחֲמִים הַלַּיְלָה,
עֵת אֲנִי הָרָה אֶת מוֹתֵךְ
שרון אס - פרסמה עד כה שלושה ספרי שירה: אם ההר נעלמה (הליקון-תג, 1997), הזר ואשת חול (הקיבוץ המאוחד-ריתמוס, 2001), נתיני השמש (הקיבוץ המאוחד-ריתמוס, 2006). ספרה הרביעי, סולמות וחבלים, עתיד לראות אור בשנה הבאה. מלמדת ספרות וכתיבה באוניברסיטת תל-אביב ובמכון כרם. כלת פרס רה"מ ליצירה ל-2003 וזוכת מלגת קרן פולברייט לשירה ל-2005. קובץ משיריה נבחר לחתום אנתולוגיה של תרגומים מהשירה העברית העכשווית שראתה אור השנה בארה"ב בהוצאת SUNY.
מאז שנולד לי בן הפכתי לבת תמותה / שרון אס
מֵאָז שֶׁנּוֹלַד לִי בֵּן הָפַכְתִּי לְבַת תְּמוּתָה
כּוֹתֶבֶת מְשׁוֹרֶרֶת שֶׁבְּצַעַר אֵינִי נִזְכֶּרֶת בִּשְׁמָהּ
וַאֲנִי נוֹלַדְתִּי בַּמֵּתִים – צִפּוֹר אֵפֶר טָמְנָה גַּרְגִּיר יָרֹק
וְנֶאֱחַזְתִּי בְּעֵץ שֶׁצָּמַח בַּחֲלוֹם, אוּלַי אַלּוֹן אוּלַי זַיִת, יֵשׁוּת יְקָרָה, לַעֲלוֹת
בָּהּ לְשִׁנּוּיִים, אֲבָל כֵּיוָן שֶׁלִּבִּי הִתְעוֹרֵר בַּחֲשֵׁכָה
אֵינִי יְכוֹלָה לִהְיוֹת מְאֻשֶּׁרֶת לְלֹא הַפַּחַד, לְהִוָּתֵר עִם זִכְרוֹנוֹת בְּמָקוֹם
לְלֹא חַמְצָן, לְלֹא תְּנוּעָה – וְהַיֶּלֶד הַמַּרְחִיב בִּי פְּסִיעָה תַּחַת עָלִים נְקִיִּים מִנְּבוּאוֹת
חוֹשֵׂף בִּי דֶּרֶךְ לְבָנָה שֶׁלֹּא דָּבְקוּ בָּהּ אֵזוֹב נֶחְמָד וּשְׁרָכִים
גַּלְגַּלִּים נוֹסְעִים בָּאוֹר וְהָאַהֲבָה מְעוֹרֶרֶת תְּזָזִית וְתַעֲשִׂיָּה
לְמִי שֶׁהָיָה רוֹצֶה לְהִתְמַתֵּחַ עִם הַחֲתוּלִים, וּלְחַמֵּם אֶת דָּמוֹ הַקַּר לְיַד תַּנּוּרִים דּוֹלְקִים בַּשָּׁרָב
מֵאָז שֶׁנּוֹלַד לִי בֵּן נִתְגַּלָּה לִי הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי הֶרוֹאִי יוֹתֵר מֵאָכִילֶס הַמְנַגֵּן לְיַד הַסְּפִינוֹת הַשְּׁחֹרוֹת
וְכָל חֲבֵרָיו נִשְׁחָטִים בַּקְּרָב, וְזַעֲמוֹ צָפוּן כֻּלּוֹ בְּרַדְיוּס הַשֶּׁמֶשׁ
הָאִטִּיּוּת בָּהּ טִפָּה אַחַר טִפָּה נִמְזָג גּוּף הַהוֹרִים לַפֶּה הַפָּעוּר
וּמַחְרִיבָה אֶת תַּבְנִית הַסִּפּוּר עָלָיו נִשְׁעֲנוּ בְּמַנְגִּינָה, אֶרוֹס שׁוּב לֹא יַעֲמֹד בַּפֶּתַח לִדְרשׁ
הָרִימוּ לִכְבוֹדִי אֶת הַגַּג בַּנָּאִים!
בּוֹהֲקֵי עֵינַיִם כְּפוֹעֲלוֹת אֶל הַמַּלְכָּה בַּכַּוֶּרֶת אֲנַחְנוּ חָגִים סְבִיב הַלֵּב
הַשָּׂמֵחַ הַמּוּטָל בָּעֲרִיסָה – הוֹפְכִים לְאַט לְקַשׁ וּגְבָבָה עַל מְנָת לְרַפֵּד תַּבְנִית רַכָּה
לְמִי בִּלְעָדָיו לֹא הָיִינוּ מְטַפְּסִים חֲזָרָה לָאֲדָמָה.
לְמִי אָנוּ נוֹתְנִים חָלָב וְנִגְנֶבֶת מֵאִתָּנוּ אֵשׁ? לַתִּינוֹק הַפּוֹשֵׁעַ
הַמּוֹשִׁיעַ. הָאֵל
מַפְחִיס אוֹתָנוּ אֶל הַדּוֹמֵם שֶׁבָּנוּ וּמַרְפֶּה לְהַרְגִּישׁ אֵיךְ כָּל הַדָּם שׁוֹעֵט בַּמַּעֲבָרִים
חיה אסתר - סופרת, משוררת, ציירת ואמנית מיצב. הציגה בעשרות תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות בארץ ובעולם. פרסמה ארבעה ספרי פרוזה ועשרה ספרי שירה. סיפוריה כלולים באנתולוגיות לספרות נשים שיצאו לאור בישראל, באנגליה, בארצות הברית ובגרמניה. ספרה אבנים רכות וקובץ משיריה ראו אור בצרפת. שיריה התפרסמו באנתולוגיות באנגלית ובצרפתית. על יצירתה הספרותית זכתה בפרס ראש הממשלה, פרס חולון, פרס ע"ש שאול טשרניחובסקי, מלגת יצירה מטעם מרכז אוקספורד ללימודי היהדות. על יצירתה האמנותית זכתה בפרס לאמני ירושלים.
לֹא פְּלָטַת בַּרְזֶל מְלֻטֶּשֶׁת מֶטֶר עַל מֶטֶר
לֹא הַחֻמְצָה הָאַפְלוּלִית הַתּוֹסֶסֶת
לֹא מְרַק הַחַיָּה הָאוֹכֶלֶת נוֹעֶצֶת שִׁנַּיִם בִּבְשַׂר הַבַּרְזֶל
לֹא הָאַסְפַלְט הַסֻּכָּרִי מָרוּחַ עַל כַּפּוֹת רַגְלַי
לֹא הָעִפָּרוֹן הַחַשְׁמַלִּי שֶׁזָּע בַּיָּד מִכֹּחַ הַתְּנוּעָה הַתּוֹזֶזֶת
לֹא הַשִּׁיּוּף
לֹא הַצְּרִיבָה
לֹא שְׂרַף הָעֵצִים רֵיחוֹ דְּבִיקוּתוֹ אַקְוָטִינְטָה זוֹהֶרֶת
לֹא שְׂמִיכַת הַמַּכְבֵּשׁ וְגַלְגַּלָּיו
לֹא הַנְּיָר הֶעָשׂוּי בַּיָּד
הַסָּמוּי הַמּוּאָר הַצֶּבַע הַשּׁוֹרֵק רִקּוּד אֵשׁ
עוֹר הַזְּמַן, הַמַּגָּע הַיָּרֹק
שְׂמִיכַת הַנֶּפֶשׁ הַלְּבָנָה, הַיָּם
שֶׁעָשִׂיתִי לַיְלָה בַּסַּדְנָה הַגְּלִילִית בְּעֵירֹם מָלֵא לְאוֹרוֹ שֶׁל יָרֵחַ
הַיְּרֻקִּים נָמוּ מְעַפְעֲפִים אֲפֵלָה, לֹא הִדְמִימוּ אֶת הַגּוּף זִמְזְמוּ הִלְהִיטוּ אֶת הַנֶּפֶשׁ
הַקּוֹסְמִית שֶׁפּוֹשֶׁטֶת אֶת בְּגָדֶיהָ כָּל הַזְּמַן חוֹמֶדֶת חֲמוּדוֹתֶיהָ מְקַלֶּפֶת אֶת הַזְּמַן מֵעָלֶיהָ
הִיא עַצְמָהּ אוֹחֶזֶת בִּי בְּכָל אֵיבָרַי
הַקַּמָּאִית נוֹהֶמֶת
זֶה מַה שֶּׁעוֹשֶׂה אֶת זֶה
מתוך מחזור השירים "הַמָּאוֹר הַיָּרֹק"
שמעון בוזגלו - משורר ומתרגם. חתן פרס ראש הממשלה ליצירה לשנת 2006. זוכה פרס התיאטרון 2007 (מתרגם השנה: על תרגום אנטיגונה), זוכה פרס עמיחי לשירה (2003) ופרס עדה בן נחום לתרגום מחזות לתיאטרון (2000). פרסם שלושה ספרי שירה: ארם (הקיבוץ המאוחד, 2000), תל היסרליק (הקיבוץ המאוחד, 2002) ואישית לוחצת (ידיעות אחרונות, 2004); כמו כן פרסם את הספר שד לילה שחור – השירה הלירית היוונית בראשיתה (ספרי עליית הגג/ידיעות אחרונות, 2006).
אֵין שִׁיר הַיּוֹם, שִׁימוֹן, כְּלוּם!
הַמּוּזָה מַפְנָה אֵלַי אֶת גַּבָּהּ
וּמַפְשִׁילָה אֶת שִׂמְלָתָהּ,
וְאֶת הַנְּפִיחָה הַפּוֹרַחַת
מֵעַכּוּזָהּ הַמְעֻדָּן
נוֹתֶנֶת לִי לְהָרִיחַ,
לְהָרִיחַ בִּלְבַד,
אַיייי,
וְלָמוּת מִתְּשׁוּקָה!
אילן בושם - ספרן במקצועו, בוגר האוניברסיטה העברית בספרות עברית ובהיסטוריה של עם ישראל. הוציא עד כה ארבעה ספרי שירה. ספרו שירים בהוצאת איכות – ספריית פיוט לשירה זכה במענק מטעם הקרן לספרות יפה ירושלים תשמ"ח.
לְגִימָה אַחֲרוֹנָה שֶׁל מַיִם
וְהַנִּדּוֹן לְחַיִּים קָם וְעָזַב
אֶת בֵּית הַקָּפֶה.
רות בלומרט - ילידת חיפה ומתגוררת עם משפחתה זה עשרים וחמש שנים בירושלים. למדה מיקרוביולוגיה וביוכימיה בבר-אילן וספרות ושירת ימי-הביניים בארה"ב. פרסומים: שני ספרי פרוזה, שני ספרי שירה, שני ספרי ילדים, סיפורת ושירה בעיתונות ובכתבי־עת ספרותיים. ערכה את "במה רבעון לדרמה" וממשיכה בכתיבת פרוזה ושירה לצד תרגומי פרוזה ושירה, מהם שראו אור כספרים. כמו כן זכתה בפרס ראש הממשלה ע"ש לוי אשכול לשנת תשנ"ג.
גַּלֵּי הָאַהֲבָה הֵם גַּלִּים הַנִּרְשָׁמִים בְּגֵיאוֹלוֹגְיָה.
הֵם מַרְעִידִים אֶת קְלִפַּת הָאֲדָמָה בְּחִבּוּקִים קְטַנִּים
הַמְפַתְּלִים מְסִלּוֹת וּמְעַקְּמִים מִישׁוֹר.
הֵם מַזִּיקִים לֹא פָּחוֹת מִגַּלִּים אֲחֵרִים
בַּעֲלֵי שֵׁמוֹת מַדָּעִיִּים אוֹ
אֶקְסוֹטִיִּים כְּמוֹ
צוּנָמִי.
אֲבָל הֵם מַרְעִישִׁים בְּנֵי אָדָם וַעֲצָמִים
בְּאוֹתָם מְקוֹמוֹת וְחוֹמוֹת וּלְבוּשִׁים.
כְּמוֹ קְרוּם הַלֵּב גַּם מַעֲטֶפֶת הָאָרֶץ
הִיא קְרוּם דַּלַּקְתִּי לִבָּתִי
מוּעָד לַהֲמַסָּה וְלִקְרִישִׁים
פרץ-דרור בנאי - נולד בשנת 1947, יליד קאמשלי שבסוריה, עלה לישראל ב-1962 היישר לכפר-סבא. החל לפרסם מיד לאחר מלחמת יום כיפורים. הוציא לאור עשרים ספרים, ששה־עשר ספרי מקור והיתר תרגום מערבית. זכה בפרסים רבים וחשובים. יצירתו נלמדת בבתי-הספר בכל הרמות. אחדים משיריו תורגמו לעשרים שפות.
עֲדַיִן הַשְּׁבִיל לוֹפֵת אֶת הָהָר
וְגֶדֶר הַמַּעֲרֶכֶת רָצָה סָבִיב
דִּמְדּוּמִים וּנְבִיחוֹת כַּלְבֵי הַכְּפָר
מִפַּחַד צוּק שֶׁהֵטִיל צֵל כְּלָבִיא
עַל מְשׂוּכוֹת צַבָּר
עֲדַיִן תְּאֵנָה חוֹבֶקֶת פִּרְיָהּ
וְצֹאן רוֹבְצוֹת בֵּין מִכְלָאוֹת וְדִיר
זֵיתִים גַּם נְשִׁירִים מְלֹא כָּל הָרָמָה
כְּעֵינֵי הַיָּעֵל צָלוּל הָאֲוִיר
נוֹשֵׁק לַשִּׁקְמָה
עֲדַיִן מַתְלוּלִים כְּמוֹ גּוּף אִשָּׁה
בְּאֶרֶץ גְּפָנִים וְעַלְמוֹת חֶמֶד
שָׁמַיִם עַזֵּי תְּכוֹל וּמוֹרָשָׁה
קִבְרֵי צַדִּיקִים צִיּוּנִים לַמֵּת
בִּכְתֹבֶת לְטוּשָׁה
ורדה בן חור - שחקנית, בוגרת ביה"ס למשחק של ניסן נתיב בת"א, מורה למשחק, מנחה קורסים וסדנאות בנושא של שימוש בהומור עצמי. כתבה מחזה: "את כבר מאושרת?" בו היא משחקת במסגרת "קבוצת התיאטרון הירושלמי". זוכת פרס ראשון בתחרות כתיבה של מט"ח: "סיפור על אהבה ואוטובוסים" (יצא בספר בהוצאת מט"ח ב-2008).
לֶחֶם לָבָן
פָּרוּס גָּדוֹל
גּוּשֵׁי גְּבִינָה רָזָה וְזֵיתִים
וּמֵעַל הַכֹּל
טַעַם וֶלְוֶטָה -
הַמִּשְׁחָה הַמֻּמְלֶצֶת לְיָדַיִם עֲיֵפוֹת.
וּפַעַם אַחַת
בְּיוֹם שֶׁל חַג
הָיָה גַּם כֶּתֶם שֶׁל אֹדֶם
שֶׁבִּצְבֵּץ מִתַּחַת
לַקָּשֶׁה
שֶׁל הַלֶּחֶם.
רבקה בסמן בן חיים - משוררת ומורה. נולדה ב-1925, בווילקומיר, ליטא. בזמן מלחמת העולם השנייה שהתה בגיטו וילנה ובמחנות כפייה לנשים. עלתה ב-1947 והצטרפה לקיבוץ המעפיל, השתתפה במלחמת השחרור. ספר שיריה הראשון, טויבן ביים ברונעם – יונים עלי באר, יצא בשנת 1959 בהוצאת י.ל. פרץ ת"א. בין המייסדים של קבוצת יידיש "יונג ישראל". בשנת 2006 ראו אור כל עשרת ספרי השירה שלה בשני כרכים. כל הספרים מעוצבים אמנותית ע"י בעלה הצייר מולה בן חיים ז"ל. שיריה הכתובים במקור ביידיש תורגמו ופורסמו למספר רב של שפות. זכתה במספר פרסים ספרותיים, ביניהם פרס איציק מאנגער, פרס פיכמן, פרס דוד הופשטיין, פרס אריה שמרי, פרס פולק בבית שלום עליכם ופרס זיטלובסקי בניו יורק.
חֲתַלְתּוּל וַאֲנִי וְעוֹרֵב מְקַרְקֵר -
שְׁלָשְׁתֵּנוּ תָּרִים אַחַר יֵשׁ בֶּחָסֵר;
הִסְתַּלֵּק הֶחָתוּל מִפְּנֵי פַּחַד גָּדוֹל,
הִתְעוֹפֵף הָעוֹרֵב אֶל יוֹם טוֹב מֵאֶתְמוֹל
וַאֲנִי מַמְשִׁיכָה לְחַפֵּשׂ וְלִשְׁאֹל.
מאידיש: ד"ר שלום לוריא
ישראל בר כוכב, מלמד פסיכולוגיה ויצירה באוניברסיטה העברית ובסמינר הקיבוצים. הרצה והנחה את הסדנה לכתיבה יוצרת בתוכנית לכתיבה ספרותית באוניברסיטת בן גוריון. מנחה סדנאות לכתיבה יוצרת בארץ ובעולם. זכה בפרסים ספרותיים שונים ובכללם פרס ראש הממשלה תשל"ו. שיריו תורגמו לשלוש-עשרה לשונות וראו אור בקבצים לועזיים שונים ובאנתולוגיות בין-לאומיות. מבחר מקיף משיריו יראה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
גבעות ליסבון / ישראל בר כוכב
בָּאוֹר הֶחָצוּי גִּבְעוֹת לִיסְבּוֹן תְּלוּיוֹת בְּעָנָן אֲדַמְדַּם,
וּלְמַטָּה בְּקָפֶה בְּרָזִילְיֶרָה פֶּסוֹאָה הַבַּרְזֶל
נִדּוֹן לִצְפּוֹת בָּרְחוֹב הָאָהוּב.
כָּל שִׁכּוֹרֵי הַשִּׁירָה נִסְתָּרִים עַתָּה בְּמִטּוֹת הַמֶּלַנְכוֹלְיָה,
קֹר מִתְרַקֵּם בַּגּוּף, עֵצִים כּוֹרְעִים,
זְקֵנָה אֲבֵלָה בִּשְׁחוֹרִים שָׁרָה: "רַק
בַּחֲלוֹם נִתְהַלֵּךְ כִּבְנֵי אֵלִים",
וִידִידִי ז'וֹאָאוֹ פֶרֵירָה רוֹסָה מַשְׁבִּיעַ בְּקוֹל נְחֹשֶת וְעָשָׁן
אֶת הָעַצְבוּת, שֶׁתֵּצֵא.
נטעלי בראון - במאית קולנוע עלילתי ותיעודי, כותבת שירה ופרוזה. ספרה הראשון, להרוג ולנשום, יצא לאור בשנת 2006 בהוצאת אחוזת בית.
פָּרַצְנוּ דֶּלֶת לִמְסִבַּת הַהַפְתָּעָה
אֲבָל הַכֹּל עָבַר לִפְנֵי שֶׁהִסְפַּקְנוּ לִשְׂמֹחַ
אֲבִיגַיִל לוֹחֶצֶת חָזָק בְּיָדִי
תִּינוֹק אֶצְבַּע מְכַרְסֵם בְּבֶטֶן בֵּיתֵנוּ
לֹא יַעֲזֹר לָךְ, הִזְהַרְתִּי מֵרֹאשׁ
מִשִּׁכְמִי וָמַטָּה הַקּוֹל תָּפֵל
בִּקְצֵה הַלָּשׁוֹן עוֹמֶדֶת מִלָּה מִתְהַפֶּכֶת
הִגִּיעָה עֵת לִפְרֹעַ אֶת חוֹב הַדִּבּוּר
הַגּוּף שְׁפַל קוֹמָה
לָשׁוֹן עַל הַהֶדֶק
עוֹד שִׁבְעָה יְרָחִים יֶלֶד (הֵד לַמִּלָּה שֶׁל אִמּוֹ)
לָצֵאת. דְּרוּכָה אַחַר זְנָבִי.
לִדְלֹק אַחַר מִי שֶׁעוֹמֵד מֵאֲחוֹרַי
ובכל זאת מסתיר לי
נוית בראל - משוררת וחוקרת שירה באוניברסיטת תל-אביב. ילידת אשקלון, בת שלושים ואחת. מתגוררת בתל-־אביב. ספרה רושם ראה אור ב-2005. שירים, תרגומים ומאמרים פרי עטה פורסמו במגוון כתבי-עת כגון 'מטעם', 'הכיוון מזרח' ו'הליקון'.
אָבִי וַאֲנִי בְּעֶזְרַת הַשּׁוֹתְקִים. כָּל בָּתֵּי הַכְּנֶסֶת מִתְנַגְּדִים לָנוּ.
מַה תָּלוּי לָנוּ מֵאֲחוֹרֵינוּ? אֵינִי שׁוֹאֶלֶת שְׁאֵלוֹת חֶשְׁבּוֹנִיּוֹת
שֶׁל פָּחוֹת אוֹ שֶׁל יוֹתֵר. נִכְשָׁלִים וְנִצְמָדִים, אֲנַחְנוּ מְקַיְּמִים
אֶת מִצְווֹת הַצְּלִילוּת. אֲנִי מְקַדֶּשֶׁת עַל הָאָב, אָבִי מְקַדֵּשׁ
עַל בָּשָׂר וָדָם. וְהַבָּשָׂר וָדָם חָבוּל. מִסּוֹף הַגּוּף וְעַד
סוֹפוֹ. בּוֹעֲרִים וּקְפוּאִים נֵרוֹת הַנְּשָׁמָה מֵרָחוֹק.
לֹא אֶל כֻּלָּם. אֵלֵינוּ הֵם אוֹמְרִים
בָּטֵל דָּבָר, לֹא בְּטֵלָה אַהֲבָה.
אורי ברנשטיין - משורר ומתרגם. פרופסור לספרות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, נולד ב-1936 בתל אביב, סיים לימודי משפטים באוניברסיטה העברית ופרסם שנים עשר ספרי שירה. שיריו המקובצים שירים 2002-1962 יצאו בהוצאת מוסד ביאליק והקיבוץ המאוחד. כמו כן הוציא רומן בשם ספק חיים וספר עיון על השירה – עיסוק בין חברים. תרגם קבצים משירי ייטס, לפורג, רמבו וסיים תרגום של כל שירי ת.ס. אליוט. זכה ב-2008 בפרס עמיחי לשירה על מכלול שירתו
וְהָאַהֲבָה, כְּמוֹ כַּסְפִּית,
מִתְחַמֶּקֶת אַךְ אֵינָהּ נִסְפֵּית,
וּמִשְׁתַּנָּה וּמוּמֶרֶת וְעוֹטָה מַסֵּכוֹת,
וַעֲדַיִן הִיא רַעְיוֹן זֵהֶה בִּשְׁנֵי מֹחוֹת,
וְיֵשׁ, לְעִתִּים, שֶׁהִיא גַּם גּוּף אֶחָד:
מַה שֶּׁלֹּא אֶפְשָׁר. וּמַהֵר נִכְחָד.
אֲבָל גַּם בְּאוֹתוֹ מֵמַד מִסְתּוֹרִי
נוֹתַר כָּל אֶחָד מֵהֶם עֲרִירִי,
נוֹתַר בְּגוּפוֹ הַתָּחוּם בִּקְרוּמָיו,
מְסַיֵּם בְּעַצְמוֹ לְעַצְמוֹ אֶת יָמָיו.
וְהַיּוֹם אִשָּׁה שֶׁאָהַבְתִּי הִסְתַּחְרְרָה, נִפְגַּעַת
כְּמוֹ צִפּוֹר כְּלוּאָה, מְשֻׁגַּעַת
מִמַּחְסוֹמִים, וְשִׁחְרַרְתִּי אוֹתָהּ
לָעוּף לְדֶרֶךְ כָּלְשֶׁהִי,
יוֹדֵעַ כִּי בְּלֶכְתָהּ תּוֹתִיר
הֶעְדֵּר שֶׁתָּמִיד שֶׁלָּהּ, תַּשְׁאִיר
חֶסֶר שֶׁהוּא הִיא.
זלי גורביץ' - פרסם תשעה ספרי שירה, שהאחרונים בהם הטרילוגיה: יוֹם יוֹם, זמן בָּבָּ ודבּל קלִיק (שלושתם בהוצאת עם עובד). לאחרונה יצא ספרו על קהלת: חשבונו של קהלת (הוצאת בבל).
לְהִתְעַלּוֹת זֶה מַה שֶׁכָּל אֶחָד רוֹצֶה
לִקְפֹּץ מֵעַל הַפּוּפִּיק עַד אֶל הַקָּצֶה
וּבַקָּצֶה לָצוּף קְצָת בְּלִי לִפֹּל עָמֹק
לִדְאוֹת לִדְאוֹת לְמַעְלָה עַד מֵעַל לַחֹק
לְמַעְלָה יֵשׁ שָׂדֶה עֲנָק בִּלְתִּי נִרְאֶה
נָמוּךְ אֲבָל מֵעַל לְכָל מַה שֶּׁקּוֹרֶה
וְגַם מַה שֶּׁקּוֹרֶה הוּא בְּשָׂדֶה כָּזֶה
הָאָרֶץ שֶׁעָלֶיהָ רָץ הַמַּחֲזֶה
וְלִפְעָמִים הָאָרֶץ כֻּלָּהּ דַּף נְיָר
שֶׁמִּתְעוֹפֵף בָּרוּחַ לִפְעָמִים גַּם שָׁר
קוֹפֵץ מֵעַל הַפּוּפִּיק עָף אֶל הַקָּצֶה
לְהִתְעַלּוֹת זֶה מַה שֶׁכָּל אֶחָד רוֹצֶה
מתוך הספר מָרָפֹּ?
רועי גרינוולד - יליד ירושלים. היה מחברי קבוצת "אֵב". פרסם שירה בעיתונות. מתרגם שירה ופרוזה מיידיש, גרמנית וצרפתית. כותב דוקטורט על שירתו של אבות ישורון באוניברסיטה העברית בירושלים.
עוֹד תִּהְיֶה מִלָּה,
עוֹד תִּהְיֶה,
קִירוֹתֶיהָ דַּקִּים,
וּבְתוֹכָהּ, שִׁמְשׁוֹן הָעִוֵּר
כְּבָר מַרְעִיד אֶת אַמּוֹת הַסִּפִּים.
שי דותן - חבר קבוצת "כתובת" הירושלמית. ספרו הראשון על קצה המותר יצא לאור בהוצאת עם עובד וזכה בפרס שרת החינוך לספר ביכורים, תשס"ה. ספרו השני, אחר כך אני מוחק, יצא לאור השנה, 2009, אף הוא בהוצאת עם עובד. מתגורר בירושלים, כלכלן בשירות הציבורי ומנחה סדנאות שירה לנוער ולמבוגרים.
חָמֵשׁ בַּבֹּקֶר.
אַחֲרֵי הַצִּפֳּרִים –
מַשָּׂאִית הַזֶּבֶל.
אלי הירש - נולד ב-1962. פרסם שלושה ספרי שירה: רעש (עכשיו 1986), טיול בשלושה (הספריה החדשה 1997) ומוזיקה חדשה (חרגול 2008). עורך סדרת הפרוזה "חרגול פלוס" וכותב הטור "קורא שירה" במוסף הספרותי של ידיעות אחרונות.
מִמְּקוֹר הַזַּעַם הַחַי לֹא אֶשְׁתֶּה אַף פַּעַם
לֹא אַכֶּה בְּסַלְעִי לִפְעֹר בּוֹ מַבּוּעַ בּוּז
לֹא אַשְׁחִיר אֶת פָּנַי וְאֶתְלֶה עֲנָנָה עַל מִצְחִי
אַךְ אִם תּוּשַׁט לְפִתְחִי קֻבַּעַת הַצַּעַר
אֵיךְ אוּכַל לַחְתֹּם אֶת שְׂפָתַי מִשְּׁתוֹתָהּ?
אִם יִשְׁתּוֹלֵל בִּי הַצַּעַר אֵיךְ אֶמָּלֵט מִן הַזַּעַם
אֵיךְ אֲכַלֶּה אֶת הַזַּעַם וַאֲרוֹצֵץ אֶת רֹאשׁוֹ?
מִי יְשַׁחֵר אֶת פָּנַי וְיִתְלֶה עֲנָנָה עַל מִצְחִי
אִם אֲרוֹצֵץ אֶת רֹאשִׁי וְעֵינַי תִּקָּרַעְנָה?
מִי יְלַמֵּד עָלַי זְכוּת אִם לִבִּי יֵעָקֵר מִמְּקוֹמוֹ?
אִם בַּשְּׁמָמָה יִפְרַח גַּן לֹא יִהְיֶה זֶה פִּגְרִי
שֶׁיָּזִין אֶת עֲצֵי הַתָּמָר וּזְבוּבֵי הָרִקְמָה.
צִפּוֹר יְרֻקַּת כָּנָף תְּצַיֵּץ בְּצַמֶּרֶת הַשַּׁחַר
מַיִם חַיִּים יִנְהֲרוּ בִּפְלָגִים נוֹצְצִים
עֲנָנָה תְּלַטֵּף אֶת מִצְחִי וְתַפְלִיג לְדַרְכָּהּ
מתוך מוזיקה חדשה, חרגול 2008
אריאל הירשפלד - חוקר ומבקר ספרות ואמנות, מרצה בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית. מספריו: רישומים של התגלות (חרגול-עם-עובד 2005), איפה נמצא הזמן (ספר לילדים – חרגול-עם-עובד 2009), מבוא ליצירת ש'"י עגנון (אחוזת-בית 2009, בדפוס)
מֻכְרָחִים לְהַמְשִׁיךְ, אֵין בְּרֵרָה
מֻכְרָחִים לְהַמְשִׁיךְ –
(גַּבּוֹת מוּרָמוֹת, עַפְעַפַּיִם מֻשְׁפָּלִים)
הַחַיִּים יוֹתֵר חֲזָקִים מֵהַכֹּל –
אַתָּה תִּרְאֶה.
(מֵישִׁירִים מַבָּט, יָד אֶל הַכָּתֵף)
מִתְגַּבְּרִים – אֶלָּא מָה?
מִתְגַּבְּרִים.
(תְּנוּעַת הִנְהוּן)
צָרִיךְ לְהֵאָחֵז בָּעֲבוֹדָה –
תַּאֲמִין לִי.
שָׁנָה זֶה לוֹקֵחַ, אֵין חָכְמוֹת –
שָׁנָה שְׁלֵמָה.
(וּבְקוֹל נָמוּךְ:)
וּמַה שֶּׁהֲכִי טוֹב
זֶה עֲבוֹדָה בַּגִּנָּה.
עֲבוֹדָה בַּגִּנָּה
הֲכִי טוֹב לְזֶה.
וְאַתָּה יוֹצֵא קְצָת?
הֲרֵי אִי אֶפְשָׁר
לִהְיוֹת בְּזֶה
כָּל הַזְּמַן.
רפי וייכרט – משורר, מתרגם ומבקר ספרות, נולד בתל-אביב וחי בה כל חייו. וייכרט הוא עורכה הראשי של הוצאת "קשב לשירה", שפרסמה עד כה כ-130 ספרי שירה, מקור ותרגום. בין השאר תרגם מפולנית ששה מבחרים מיצירתה של ויסלבה שימבורסקה, שירה ופרוזה. מלמד כתיבה יוצרת ותרגום בשלל מסגרות. במשאל לרגל חגיגות המאה של תל-אביב נבחר כאחד ממאה האנשים המשפיעים על חיי העיר, ראשון בתחום השירה.
בְּשָׁמַיִם כְּחֻלִּים עַד שְׁקִיפוּת
עֵינֵךְ צָדָה עֲפִיפוֹן.
אַתְּ תָּרָה אַחַר הָעוֹף הַמּוּזָר
הַמְפַרְפֵּר בָּרוּחַ: נוֹצוֹת אֲדֻמּוֹת
עַל צְלַב-מַקְלוֹת מְאֻלְתָּר,
וּמִתַּחְתָּן אֲנִי, אָב בְּמָחוֹל,
רוֹחֵף אַחֲרַיִךְ מֵעַל לָאֲדָמָה
וְהַשָּׁמַיִם מְקַבְּלִים אוֹתִי
סָמוּק אֶל לִבָּם הַכָּחֹל.
גלי-דנה זינגר - משוררת, מתרגמת, עורכת כתב-העת הספרותי "נקודתיים". פרסמה שלושה ספרי שירה בעברית: לחשוב: נהר (הקיבוץ המאוחד, 2000), שירים עיוורים (הקיבוץ המאוחד, 2002) וצורף מיקרים (אבן חושן, 2006).
וּבְגַנִּי מֵעֵבֶר לַגָּדֵר קָטַפְתִּי שְׁנֵי רִמּוֹנִים
לִשְׁתֵּי בְּנוֹתַיִךְ, מַרְשָׁלִית גֵהַנְיָה,
נִכְנַסְתִּי לְגַנֵּךְ שֶׁהוּא גַּנִּי מֵעֵבֶר לַגָּדֵר
– לִבְנוֹתַיִךְ, מַרְשָׁלִית גֵהַנְיָה,
הוֹשַׁטְתִּי אֶת שְׁנֵי הָרִמּוֹנִים:
הָגֵנִּי בְּגִינִי, בִּקַּשְׁתִּי בְּגַנָּהּ,
עִזְרִי נָא לַזָּרָה.
יוֹם לִבְנוֹת גְּדֵרַיִךְ יוֹם הַהוּא יִרְחַק-חֹק.
יָצָאנוּ שְׁתֵּינוּ מִגְּדֵרָהּ/שְׁתֵּיהֶן יָצְאוּ מִגִּדְרִי
פָּנִינוּ לַיָּמִין: מִזְרָח עָלָה בָּאֵשׁ
פָּנִינוּ יַמָּה וְרָאִינוּ הַר חָצָץ
וּבַמָּרוֹם: גְּדֶרֶת צֹאן
וְכָאן הִיא נֶעֶדְרָה. עָלִיתִי בְּעַצְמִי
כְּבָר לֹא הָיָה צָפוֹן וְלֹא הָיָה דָּרוֹם
וּלְכָל אִישׁ שֶׁהָיָה עִמִּי
כַּף רֶגֶל שְׁבוּרָה כְּכַף רֶגֶל עֵגֶל.
ענת זכריה - ילידת תל-אביב, בוגרת החוג לצילום של מכללת ויצ"ו חיפה, בוגרת תוכנית העמיתים של עלמא ובוגרת בית הספר לשירה הליקון לשנת 2004. על שירתה זכתה זכריה בפרס "שירה על הדרך" של עיריית תל-אביב 2005 ו-2007, בפרס פסטיבל השירה הבינלאומי "שער" למשורר צעיר בשפה העברית וציון לשבח בפסטיבל המשוררים במטולה 2008. זכריה היא צלמת, עוזרת הוראה במסלול היוצרים של מכללת עלמא ומנחה סדנאות כתיבה.
אֲנִי לא רוֹצָה יְלָדִים.
אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת פְּטוֹר מֵחֻקֵּי הָאַהֲבָה,
מֵהַתְּנוּעָה הַסְּלִילִית שֶׁל הָעֶצֶב,
מֵהַשּׂבַע הַמֻּחְלָט,
מֵהַצֹּרֶךְ לְהַמְצִיא לָנוּ טוֹבוֹת הֲנָאָה.
זוֹ רוּחַ הַדְּבָרִים:
אֶחָד – רַק דְּבָרִים שֶׁקַּל לָשֵׂאת
שְׁנַיִם – מוּגַנִּים כְּכָל שֶׁנִּהְיֶה
כֵּן, אֲנִי יוֹדַעַת
יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת שֶׁמֶשׁ עֲנָקִית
מתוך המחזור "נעשה אדם"
נורית זרחי - נולדה בירושלים. גדלה בקבוצת גבע. למדה ספרות ופילוסופיה באוניברסיטה. מנחה סדנאות כתיבה. כתבה ספרי פרוזה ושירה לילדים ולמבוגרים. קיבלה פרסים רבים. ספרה האחרון לילדים, מי מכיר את תנינה, יצא בהוצאת כתר. ספר שיריה האחרון, עשב הזמן, יצא בהוצאת כרמל. אמא וסבתא.
אֶת מְקוֹם הַכְּרִיתוּת
אַתָּה מְרַפֵּד לִי בַּעֲלֵי עֶרֶב,
אֲנִי מְנִיעָה אֶת עֲנָפַי לִקְרָאתְךָ
בַּזְּהִירוֹת הַצּוֹמַחַת מֵעַל פֶּרֶא הַתְּהוֹם.
הִנֵּה בָּאָה הַצִּפּוֹר הַגְּדוֹלָה מִן הַנִּסָּיוֹן
מְרוּטָה מִכְּדֵי לָשֶׁבֶת עַל בֵּיצִים.
לָמָּה נִבְרָא הָעוֹלָם חֹמֶר שָׁבִיר כָּל כָּךְ?
אַל תַּטְרִידִי אוֹתָהּ,
אֲנִי גּוֹזֶרֶת עַל עַצְמִי אַל תִּבְדְקִי
הֲמֵתִים הַגּוֹזָלִים אוֹ חַיִּים
מתוך עשב הזמן, 2008
שלומי חסקי - יליד הארץ, 1965, עורך לשון וספרות. שלומי מתגורר ברמת-גן, נשוי לגלי ואב לאליָסף, שיר, ישי ואריאל. בוגר לימודי ספרות עברית והיסטוריה של ארץ-ישראל באוניברסיטת תל-אביב ולימודי עריכה לשונית באוניברסיטת בר-אילן. בוגר קורס להכשרת מנחי סדנאות כתיבה (שירה ופרוזה) מטעם מתא"ן, וכן בוגר סדנת השירה של הליקון – העמותה לקידום השירה בישראל. שיריו פורסמו באנתולוגיות 'הקשב!' ו'אדומה', בכתבי-העת 'עמדה', 'שְבו', 'הליקון', 'עיתון 77', 'מאזנים' ובמוסף הספרות של 'מעריב'. ספר שיריו הראשון, האקדמיה ללשון מגומגמת, בהוצאת עמדה-כרמל, ראה אור בשלהי 2008.
וְהִנֵּה אֲנִי שַׂחְקַן קִשּׁוּר בְּנִבְחֶרֶת
כַּדּוּרֶגֶל, אֶחָד כַּזֶּה בֵּינְלְאֻמִּי, סוּג שֶׁל עוֹשֵׂה-
מִשְׂחָק, גּוֹרֵם לַקָּהָל לֹא לָשֶׁבֶת
עַל מְקוֹמוֹ אַף לֹא לְרֶגַע. אוֹ שֶׁאוּלַי אֲנִי שֶׁף בְּמִסְעֶדֶת יֻקְרָה, אֶחָד כַּזֶּה שֶׁמְּחַכִּים לְמוֹצָא
יָדָיו לְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּחַ. אוֹ שֶׁאוּלַי לוֹחֵם סַיֶּרֶת מְעֻטָּר
וְלֹא מְגֻלָּח, אֶחָד כָּזֶה שֶׁנָּשִׁים אֲרֻכּוֹת שֵׂעָר לוֹטְשׁוֹת לְעֶבְרוֹ
עֵינַיִם פְּעוּרוֹת אוֹ חוֹשְׁקוֹת בָּרַמְזוֹרִים.
וְאָז, כְּשֶׁאַבִּיט בִּשְׁמִי הַמְרַצֵּד בְּגוּגֶל, אֵדַע שֶׁאֲנִי
קַיָּם.
ליסה כץ - ספר שיריה שחזור תורגם ע י שחר ברם ויצא בהוצאת עם עובד בשנת 2008. מרצה באוניברסיטה העברית ומנחת סדנאות לכתיבת שירה ב'מקום לשירה'.
תצלום של רישום אנטומי של גוף אישה, שצורף למאמר על תערוכה של רישומים של לאונרדו דה וינצ'י במוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון, נמסר על-ידי המוזיאון במהופך. הלב היה צריך להיראות בצד ימין, לא בשמאל.
הביקורת בעיתון התייחסה באופן שגוי לפסל פרואני מן המאה השבע-עשרה של ישו הילד האוחז חצי אבוקדו בידו השמאלית, ולא חצי לב.
לִבְּךָ הָיָה בַּמָּקוֹם הַנָּכוֹן
אַךְ לֹא שָׁקַל הַרְבֵּה כִּי
לְפֶתַע נוֹלַדְתָּ
לְאַחַר שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים.
שְׁלַח דָּם לָרֵאוֹת
אָמַר הַמֹּחַ
אֲבָל הַלֵּב סֵרֵב
כִּי הַקֹּשִׁי לְשַׁנּוֹת תָּכְנִיּוֹת
הוּא תְּכוּנָה אֱנוֹשִׁית.
שְׁלַח דָּם לָרֵאוֹת
אָמְרוּ הַתְּרוּפוֹת שֶׁכָּשְׁלוּ
כִּי הָרְפוּאָה
לֹא תָּמִיד מַצְלִיחָה.
שְׁלַח דָּם לָרֵאוֹת
אָמְרוּ הַתְּפָרִים הַמְנַצְּחִים.
לִפְעָמִים פִּתְרוֹנוֹת מֶכָנִיִּים
הֵם הַטּוֹבִים בְּיוֹתֵר.
וּבַאֲשֶׁר לְאוֹתוֹ אָבוֹקָדוֹ,
אֲפִלּוּ יֵשׁוּ הָיָה מַעֲדִיף לְשַׂחֵק בִּמְזוֹנוֹ
מֵאֲשֶׁר בְּלִבָּהּ שֶׁל אִמּוֹ.
מאנגלית: ליאור שטרנברג
תמיר להב-רדלמסר - נולד בירושלים ב-1953. גר ועובד בתל-אביב. עד כה פרסם שני ספרי ילדים וחמישה ספרי שירה. חתן פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת תשס"ה.
זֶבֶּה אֲבָּנִיבִּי,
אֲבֲּנִיבִּי הוּבּוּא זֶבֶּה
עִבִּים הַבַּפֶּבֶּצַבַּע בֶּבֶּחָבָּזֶבֶּה.
מִבִּיָּבָּד תֹּאבֹּמְבְּרוּבּוּ:
לַבַּדָּבָּם אֵיבֵּן וְבְּלוּבּוּ זֵבֵּכֶבֶּר,
גַּבַּם אוֹבּוֹת צַבַּלֶּבֶּקֶבֶּת אֵיבֵּן –
אֵיבֵּן זֶבֶּה כִּיבִּי אִבִּים שֶׁבֶּקֶבֶּר.
זֹאבֹּת אוֹבּוֹמֵבֵּר אֲבָּנִיבִּי לָבָּכֶבֶּם:
מִבִּבַּבַּחוּבּוּץ – שׁוּבּוּם דֹּבֹּפִיבִּי לֹאבּוֹ נִבִּיכָּבָּר,
לֹאבּוֹ סִיבִּימָבָּן וְבְּאַבַּף לֹאבּוֹ רֶבֶּמֶבֶּז.
אַבַּךְ בִּבִּפְבְּנִיבִּים, מִבִּצַבַּד הַבַּפְּבְּנִיבִּים,
כָּבָּל דָּבָּמַבַּי מְבְּבַבַּעְבְּבְּבְּעִיבִּים.
תמר לוסטר - ילידת 1984, בוגרת כיתת השירה של הליקון וכתובת, ערד-תל אביב-ירושלים.
נהיר ליבי – יליד 1979, תושב ירושלים, חולה סכיזופרניה.
מחבר ספר השירים מחוֹלהנפש – שירים מהמחלקה הסגורה, שיצא לאור בהוצאת כרמל, 2007.
אֶת הַגַּמְבָּה שֶׁנָּפְלָה
מֵהַבַּסְטָה בַּשּׁוּק
קַל יוֹתֵר לְהַשְׁאִיר בָּרְחוֹב
(עִם סִכּוּי נָמוּךְ שֶׁגַּם בָּהּ לֹא תִּפְגּשׁ רֶגֶל)
מֵאֲשֶׁר
לְהַבִּיט,
לְהִתְכּוֹפֵף,
לְהוֹשִׁיט,
לֶאֱחֹז,
לְהָרִים,
לְשַׁפְשֵׁף,
לְנַקּוֹת,
וּלְהָנִיחָהּ
בֵּין שְׁאָר הַיְרָקוֹת.
ו' באייר תשס"ז 24/4/07
צביה ליטבסקי - למדה פילוסופיה וספרות באוניברסיטה העברית בירושלים וזמרה קלאסית באקדמיה למוסיקה בירושלים. הופיעה כזמרת באופרה הישראלית, עם תזמורות, ברסיטלים ובהקלטות. כיום מורה ומרצה לספרות, כותבת מסות ומאמרי ביקורת. מפרסמת שירים בכתבי-העת המובילים בארץ. פרסמה עד כה ארבעה ספרי שירה.
מִמַּה נִּמְלָטוֹת הָאַיָּלוֹת בִּמְרוּצָתָן?
מַה תִּרְצֶינָה לְהַשִּׁיל מֵעַל גַּבָּן?
מִמַּבָּטִי הֵן נִמְלָטוֹת.
אֶת מַבָּטִי תִּרְצֶינָה לְהַשִּׁיל מֵעַל
גַּבָּן הַקָּמוּר וְהַצַּר הַיָּפֶה מִכָּל יָפֶה
מַבָּטִי הַחוֹמֵד
הַשּׁוֹרֶה עַל גַּבָּן הַיָּפֶה לְהַשִּׁיל
הָיְתָה לִי דִּמְעָתִי לֶחֶם.
אַיָּלוֹת נִמְלָטוֹת אֶל חַצְרוֹת
אֱלֹהִים הַגְּדוּרוֹת, מְלַחֲכוֹת נִיחוֹחַ
עַל הַמַּיִם
יליד 1978. יוצר תרבות דיגיטלית ויזם אינטרנט. חי ועובד בתל-אביב. מחבר הספר לורם איפסום (2007, http://loremipsum.co.il). ממייסדי כתב העת 'דג-אנונימי?' (http://anonymous-fish.com)
[154]
אתם בטח אומרים אתה רוקד על הדם
אבל אני לא
רוקד על הדם
[155]
ומי שאומר
שאני רוקד על הדם
לא יודע מה זה לרקוד
[156]
ומי שאומר שאני רוקד על הדם
ויודע מה זה לרקוד
לא יודע מָזֶלִרְקוֹדָלָדַָם
נדב ליניאל - יליד ירושלים, 1983. סטודנט לתואר שני בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב וחבר בקבוצת השירה "בדיעבד". בוגר סדנאות הכתיבה של מתא"ן, כתובת – מקום לשירה, התוכנית לכתיבה יוצרת באוניברסיטת תל אביב וכיתת השירה העברית-ערבית של הליקון. שיריו התפרסמו בכתבי-עת שונים. ספר שיריו הראשון עתיד לראות אור בהוצאת קשב לשירה.
בֵּין הַקּוֹל הַמּוּרָם
לַיָּד הַמּוּרֶמֶת
פָּרְחָה צִפּוֹר
וְהִתְעוֹפְפָה
וְנָחֲתָה עַל צַמֶּרֶת הָעֵץ
עַל פְּרָחָיו הָאֲדֻמִּים הַסְּמוּקִים מִדָּם
פּוֹעֵם וְקָרְעָה מִגְּרוֹנָהּ צִוְחַת
שִׁיר
לֹא עָשִׂיתִי דָּבָר
לְבַד מִלִּרְשֹׁם אֶת קוֹרוֹת הַיּוֹם
וְלִמְחֹק
אֶת הַגֶּשֶׁם שֶׁמִּיָּד יָרַד, מֻגְזָם וּבִלְתִּי סָבִיר
וְאֶת בְּכִי הַשְּׁכֵנָה שֶׁנִּטַּשְׁטֵשׁ וְנִמְהַל בּוֹ.
שבתאי מג'ר – פסיכולוג. מנחה קבוצות. מנחה כותבים ומנחים. בוגר קורס מנחים הראשון של מתא"ן. ספר שיריו אוקטובר – שירים בתקופת מלחמה וחלום (הוצאת גוונים, 2007) זכה בפרס שר התרבות והמדע לספר ביכורים 2007.
וְכָתַבְתִּי הַפַּעַם בָּעִתּוֹן בִּשְׁמוֹ שֶׁל אָדָם מֵת.
הַתְּגוּבוֹת הִפְתִּיעוּ בְּחֶלְקָן, וּבְחֶלְקָן – הַפְתָּעָה
מִן הַקַּבָּלָה הַמֻּחְלֶטֶת.
וּמִי שֶׁחָקְרוּ וְתָבְעוּ לָדַעַת הִתְפַּעֲלוּ מִן הָאֵנֶרְגְּיָה
שֶׁיֵּשׁ בַּכְּתִיבָה. וּמִי שֶׁכְּלָל לֹא נָתְנוּ לִבָּם
לִשְׁמוֹ שֶׁל הָאֵינֶנּוּ בִּקְּשׁוּ לָרֶדֶת אֶל פִּשְׁרָם
שֶׁל מִשְׁפָּטִים. וַאֲחֵרִים לְגַמְרֵי הִתְעַנְּגוּ
מִצֵּרוּפֵי מִלִּים. וְלֹא עָלְתָה הַשְּׁאֵלָה –
מֵאֵיפֹה הוּא כּוֹתֵב? וּמַה קָּרָה? עַד שֶׁהֶאֱמַנְתִּי
בְּוַדָּאוּת גְּמוּרָה שֶׁלֹּא אֲנִי הוּא הַכּוֹתֵב
אוֹ שֶׁבֶּאֱמֶת אֲנִי מֵת.
דורי מנור - משורר, מתרגם ועורך. פרסם עד כה שלושה קובצי שירה: מיעוט, אלפא ואומגה, לִבְרִית שכָּתב עם אנה הרמן ובריטוֹן. עורך כתב העת לסִפרות 'הו!', שגיליונו השביעי ראה אור בינואר 2009. חתן פרס ראש הממשלה ליוצרים עבריים לשנת 2007 ופרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת לשנת 2008. בימים אלה משלים תרגום של מבחר משירי סטפאן מלארמֶה.
רָאִיתִי אֶת שַׁיֶּרֶת הַבְּרוֹשִׁים
כּוֹרַעַת תַּחַת רוּחַ הַמִּיסְטְרָל.
רָאִיתִי אֶת רֹאשָׁם, שֶׁהוּא תַּרְשִׁים
זְרִימָה וְלוּחַ רֶנְטְגֶן שֶׁל גּוֹרָל.
וּבֵין הַסַּרְקוֹפָגִים (בִּיוָנִית:
"אוֹכְלָיו שֶׁל הַבָּשָׂר", דִּוּוּחַ פְּלַסְטִי.)
רָאִיתִי אֵיךְ רֹאשָׁם נוֹעֵץ חֲנִית
בַּזְּמַן. אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁהִתְעַלַּסְתִּי.
כִּי אֵין לִי שֵׁם אַחֵר לְהִתְעַלּוּת
הַנֶּפֶשׁ שֶׁיָּדַעְתִּי שָׁם. חוּשִׁים
פָּרְצוּ בַּגּוּף הַחַי דַּרְכֵי מִלּוּט –
וְחַשְׁתִּי אֶת נַפְשָׁם שֶׁל הַבְּרוֹשִׁים.
מן הספר בריטוֹן, הוצאת אחוזת בית, 2005
סבינה מסג - משוררת ומתרגמת: משוררת את הארץ הקטנה הזאת, מתרגמת מן העולם הגדול, מנהלת זה ארבעים שנה חיים "דלים באמצעים, עשירים במשמעות".
רַק עַל נְיָר מְשֻׁמָּשׁ מְמֻשָּׁשׁ מֻשְׁלָךְ לַפַּח
מֻצָּל מֵאַשְׁפַּתּוֹת
אֲנִי מְסֻגֶּלֶת לִכְתֹּב חָפְשִׁי
בְּלִי לִנְצֹר אֶת עֵטִי
בְּלִי לַחְשׁשׁ
שֶׁמַּפִּילִים
עֵץ-יַעַר-גֶּשֶׁם שָׁלֵם
שֶׁהֶחְזִיק אֶת הָאֲדָמָה בְּשָׁרָשִׁים עַזִּים
בִּשְׁבִיל
עוֹד דִּבּוּר
עַל הַמִּדְבּוּר
בַּחֲרוּזִים.
רבקה מרים - נולדה בירושלים, ובה חיה כל חייה. פרסמה עד כה תשעה-עשר ספרים, מתוכם שנים-עשר ספרי שירה, ארבעה קבצים של פרוזה שירית, ושלושה ספרי ילדים. זכתה פעמיים בפרס ראש הממשלה.
בַּשָּׁמַיִם, לְמַעְלָה, נְקֻדָּה גְּבוֹהָה שֶׁל צִפּוֹר
שֶׁאַרְצָה צוֹנַחַת, וְאֶל-עָל שָׁבָה בְּנִיעַ חַד
כְּשֶׁעַכְבָּר, אוֹ זִקִּית, בְּפִיהָ.
כַּמָּה מֶתַח, הִיא חוֹשֶׁבֶת, יֵשׁ בֵּין קַרְקַע לְרָקִיעַ
כַּמָּה גַּעְגּוּעַ לִהְיוֹת לְאֶחָד.
אגי משעול – משוררת. ספריה מומנט וקורים דברים (הקיבוץ המאוחד) ראו אור אחרי מבחר וחדשים (מוסד ביאליק והקיבוץ המאוחד), הכולל מבחר מעשרת ספריה הקודמים. אגי משעול גרה בכפר מרדכי ומלמדת ב"עלמא" – מכללה לתרבות עברית בתל אביב. השנה יופיע ספר שיריה החדש ביקור בית בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
הֵכִין קָפֶה
הִדְלִיק סִיגָרְיָה
הִתְיַשֵּׁב כְּמוֹ סִימָנִיָּה
בְּתוֹךְ עַצְמוֹ.
לֹא שֶהָיָה לוֹ עִנְיָן מְיֻחָד
לְהָסֵב אֵלָיו רָצָה רַק
שֶּׁיִּהְיֶה לוֹ אֵיזֶה
מִכָּאן וְהָלְאָה
אַחֲרֵי שֶיִּמְעַךְ אֶת הָאֵשׁ
וְיִלְגֹּם אֶת שְׂרִידֵי פָּנָיו
מִן הַסֵּפֶל
יורם ניסינוביץ ' - יליד אשדוד, גר בתקוע, נשוי ואב. ספרו השולחן הנמוך של הישועה, בעריכת דוד וינפלד, נבחר לסדרת קסת ויצא בהוצאת אבן חושן, זכה בפרס פסטיבל "שער" של הליקון. מייסד ועורך את 'משיב הרוח', כתב-עת לשירה, ומנחה כיתות אמן בשירה.
יְמֵי עַלְמוּתָהּ
בְּשִׂמְלָה צִבְעוֹנִית מְרַשְׁרֶשֶׁת
שְׁתֵּי צַמּוֹת יוֹרְדוֹת מֵהַנּוֹף
זְרוֹעוֹתֶיהָ נוֹשְׂאוֹת פִּרְיָם הַסָּגֹל
וּמְחוֹלְלוֹת בַּכְּרָמִים לַגֶּבֶר
זֵכֶר הַיָּמִים.
הַדַּקֻּיּוֹת הַמִּתְאַנּוֹת לָבוֹא לִפְנוֹת
עֶרֶב יָפְיָהּ עוֹטֶה לָבָן
וּפוֹרֵץ אֶל הַשָּׂדוֹת
(עַלְמוּתָהּ, חַיֶּיהָ, חֲלֵב הַתְּאֵנִים
וְהַשְּׂרָף)
אלחנן ניר - יליד 1980, ר"מ בישיבת 'שיח יצחק' ועורך הספרות במוסף 'שבת' בעיתון 'מקור ראשון'. פרסם משיריו בכתבי-העת 'הליקון', 'משיב הרוח', 'שבו' ועוד. ספר שיריו הראשון תחינה על האינטימיות זכה בפרס ורטהיים לשירה לשנת 2008 וראה אור בראשית 2009 בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
(מתוך מחזור שירים)
י
אֲבִיאֵךְ בָּעִיר הַשְּׁבוּיָה
אֶל אִישׁ הַחֲלוֹמוֹת
אֲבִיאֵךְ אֶל אִישׁ
שֶׁהָיִיתִי אֲגַלֶּה לָךְ
וְאָז מִתְגּוֹלֵל אֵלַי
וְלֹא נִרְדָּם עַד צַלְעוֹת הַמִּקְדָּשִׁים
מֵזִיז בִּפְרָאוּת כֹּל וּוִילוֹנוֹת אֲבִיאֵךְ
אֶל שֶׁהָיִיתִי נִצְעָק בָּעֵצִים
מֻשְׁלָךְ אֶל בּוֹר אֵין שָׁמַיִם
חוֹלֵם עַד פֵּרוּט הַמַּבָּטִים
אֶת רֶגַע
שֶׁעַכְשָׁו
יוסף עוזר - פרסם שני ספרי שירה: סילן טהור, 1981, ספרית פועלים, שם ומלכות, (הוצאת עקד, 1990). זכה בפרס על שם רון אדלר באוניברסיטת חיפה, בפרס על שם ליס מלר ובפרס ראש הממשלה 1993.
קָרוֹב אֶל הַלֵּב
מַרְכִּינוֹת רַקָּפוֹת
אֶת הַסּוֹד
לוֹחֲשׁוֹת אוֹתוֹ לְעָפָר.
יֵשׁ עֲדַיִן דּוֹפֵק?
קוֹל דּוֹדָתִי
אֵינוֹ דּוֹפֵק.
קוֹל דּוֹדִי בּוֹכֶה.
מרב פּיטוּן - ילידת 1981 וחיה בירושלים. נשואה ואם לבת. למדה ספרות כללית באוניברסיטה העברית ובוגרת סדנאות הכתיבה של "מקום לשירה" ו"בית הסופר". שיריה פורסמו בכתבי-העת 'הליקון' ו'כתובת'. בשנת 2006 זכה קובץ משיריה במקום הראשון בתחרות ע"ש הרי הרשון מטעם האוניברסיטה העברית.
מַרְחִיקִים מִסוֹרְגֵּי מִטָּתֵךְ אֲנַחְנוּ נְסוֹגִים
כְּשֶׁגַּבֵּנוּ לְאָחוֹר. כְּמוֹ מִכֹּתֶל
שֶׁבִּכְיוֹ שָׁכַךְ, וְכָעֵת הוּא הוֹמֶה
שְׁנַת נְשִׁימוֹת שַׁאֲנָנָּה.
לַחַשׁ הָעֶרֶשׂ מַמְשִׁיךְ וְדוֹלֵף מִשְּׂפָתֵנוּ,
דּוֹעֵךְ אַךְ לֹא חָדֵל מִלְּהַמְתִּיק
אֶת רֶגַע הִוָּלְדוֹ שֶׁל חֲלוֹמֵךְ:
"שֶׁתֶּעֱרַב שְׁנָתֵךְ, שֶׁיִּשָּׁמְרוּ גַּפַּיִךְ,
שֶׁיִּתְמַלֵּא גּוּפֵךְ בְּצוּף וְנֹעַם".
וְכָךְ נְמַלְמֵל עַד לַדֶּלֶת, עַד אוֹר הַפְּרוֹזְדוֹר הַקָּטָן
שֶׁיָּהֵל עָלַיִךְ בִּמְקוֹמֵנוּ
לְמֶשֶׁךְ הַלַּיְלָה.
קְטַנָּה וּכְרוּבִית אַתְּ נָחָה עַכְשָׁו –
שְׂעָרֵךְ הַלַּח סָבִיב לְמִצְחֵךְ,
אֶגְרוֹפַיִךְ לְצִדֵּי לִבֵּךְ.
שִׁנַּיִךְ נֶחְבָּאוֹת בַּחֲנִיכַיִךְ
כְּפִתְקֵי-מִשְׁאָלָה בַּחֲרַכִּים.
עודד פלד - משורר, מתרגם ועורך. יליד 1950. תושב קיבוץ כפר הנשיא שבגליל. בוגר אוניברסיטת חיפה בספרות אנגלית. פרסם שנים-עשר ספרי שירה, האחרון שבהם פֶּתַח דָּבָר (מִבחר שירים 2005-1973).
בַּאֲפָרֵי הַפֶּרֶא שֶׁל שֻׁלְחָנִי
סוּסֵי לֶהָבָה שׁוֹעֲטִים
בְּאֻרְווֹת הַזִּכָּרוֹן שֶׁל מַחְשַׁבְתִּי
קַשׁ נֶעֱרָם
בָּרָקִיעַ הַכָּסוּף שֶׁל מִצְחִי
רִבּוֹא כּוֹכָבִים מְסַמְּנִים עֶרֶב
עֲפִיפוֹן אוֹר מַמְרִיא מֵאֶצְבְּעוֹת יָדִי
הָרוֹשֶׁמֶת נִסִּים עַל נְיָר פָּתוּחַ
יונדב קפלון - משורר ומורה. נולד באוסטרליה, חי בירושלים. נשוי ואב לארבעה.
כְּאֶבֶן זוֹחֶלֶת הַשְּׁתִיקָה. כְּמוֹ סוֹף אָרֹךְ שֶׁל
טוֹב, אַתָּה תַּגִּיד
יָרַדְתִּי אָדָם לְתוֹךְ שָֹדְךָ. רָאִיתִי שְׁתִיקָה שֶׁבִּכְּרָה
רִמּוֹן אִלֵּם זוֹחֵל
מַהֵר אָנָה פָּנוּ עֲלוּמַי, חֲרוּשֵׁי מֵצַח בְּלֹא עֵת
רְעָמִים מֻשְׁתָּקִים בֶּחָזֶה
עָבְרוּ אוּלַי דֶּרֶךְ הַבַּיִת, נֶאֶסְפוּ לַמִּדְבָּר
שָׁם הָפְכוּ לְצוּקִים שְׁחֹרִים נֶאֶנְקֵי תְּשׁוּקָה
בְּתַחֲרוּת הַשְּׁתִיקָה הַיָּפָה, נִצַּחְנוּ, כַּמְצֻפֶּה
אֲנִי בְּתוֹרִי, אַתָּה בְּתוֹרְךָ
וְקַמְנוּ לְמָחָר חָדָשׁ,
מַר וּמְטַהֵר וְקָצָר כְּקָפֶה
ירושלים י"ב כסלו תשס"ט – 9.12.08
יעל שאול - נולדה ב-1968 בירושלים. בוגרת אוניברסיטת חיפה באמנות. מלמדת אמנות ילדים ומבוגרים.
אם לשלושה, כותבת כחמש שנים שירה ופרוזה.
אֲנִי הַכֶּתֶם שֶׁלֹּא יוּסַר
אֲנִי הַשֶּׁרֶץ שֶׁלֹּא יֻכְשַׁר
טָבַלְתִּי
וַדַּאי הוֹדָאָה יֵשׁ בָּהּ טַעַם.
בַּקָּשָׁתִי תָּעֳבַר לְבֵית הַדִּין
אַךְ אֵין זֶה מִסַּמְכוּתָם לִפְסֹק.
בַּקָּשָׁתִי תָּעֳבַר הָלְאָה
גָּבֹהַּ מִשָּׁם וְהָלְאָה גָּבֹהַּ מִשָּׁם וְהָלְאָה גָּבֹהַּ
וַאֲנִי אֶעֱבֹר נָמוּךְ
אֲנִי אֶעֱבֹר נָמוּךְ וּבַקָּשָׁתִי תְּלוּיָה עָלַי כְּמַבּוּל
אוּלַי אֵי שָׁם
בְּמָקוֹם בּוֹ אֵין לָנוּ גּוּפִים
תְּלוּיָה הַקֶּשֶׁת הַנִּצְחִית.
נובמבר 2008
ליאור שטרנברג - יליד פתח תקווה, 1967, חי בירושלים, נשוי ואב לבת. מלמד ספרות, כתיבה יוצרת וקולנוע. חתן פרס ראש הממשלה לשנת תשס"ו. ב-1995 השתתף בכיתת השירה של הליקון ומשכנות שאננים ומאז מפרסם שירים, תרגומים ומאמרים בכתבי-העת המרכזיים. חבר בקבוצת "כתובת" הירושלמית. על ספרי שיריו זכה במספר פרסים ספרותיים, ביניהם פרס "טבע" לשירה מטעם פסטיבל המשוררים במטולה על ספרו חרושת היום (הליקון), והפרס ע"ש נתן יונתן לשירה עברית על ספר שיריו הרביעי באור החם (הקיבוץ המאוחד).
מֵעֵבֶר לָרְחוֹב עוֹלֶה טִרְטוּר קָצוּב
מֵחֲצַר הַבִּנְיָן הֶחָדָשׁ שֶׁנִּבְנָה,
אֵיזוֹ מְכוֹנָה מְעַרְבֶּלֶת שָׁם קוֹל וַאֲוִיר.
וּבַמִּרְפֶּסֶת רוּחַ צָהֳרַיִם קַלָּה עוֹבֶרֶת
בָּעֲצִיצִים, בְּפַעֲמוֹן הָרוּחַ וּבִשְׂעָרָהּ
שֶׁל בִּתִּי שֶׁרֹאשָׁהּ שָׁעוּן עַתָּה עַל כְּתֵפִי.
נְשִׁימוֹתֶיהָ קְצוּבוֹת, שְׁרִירֶיהָ נִרְפִּים.
הִיא נִרְדֶּמֶת.
אֲנִי רוֹשֵׁם אֶת הַשָּׁעָה הַזּוֹ.
אֶת מִזּוּגָם הַמַּפְתִּיעַ,
הַנָּדִיב כָּל כָּךְ, שֶׁל הַדְּבָרִים.
"הֶעָתִיד הוּא נָתִיב אֵיתָן",
כּוֹתֵב קֶרְטִיס הָאִירִי,
"חֲתֹר בְּבִטְחָה".
צביקה שטרנפלד - משורר ופסיכולוג, נולד ב-1955 בפולין. עלה ארצה ב-1957. עוסק ומרצה בנושאי בין-תרבותיוּת והגירה, הנחיית קבוצות וייעוץ משפחתי וזוגי. שיריו ראו אור במרבית הבמות הספרותית. עד כה הוציא חמישה ספרי שירה. האחרון שבהם, רקתה של הבדידות, מבחר שירים 2007-1977, יצא בהוצאת קשב לשירה ב-2008. דובר עשר שפות ופרסם תרגומי שירה מאנגלית, גרמנית, צרפתית, פולנית ואמהרית, כמו כן מאמרי ביקורת בבמות שונות. זכה בפרסים ובמענקים שונים וב-2008 פרס אקו"ם.
אָסוּר לִכְתֹּב עַל שֶׁבֶר
שֶׁהִשְׁלִים עִם שִׁבְרוֹנוֹ,
אָסוּר בַּדְּיוֹ הָרַעֲנַנָּה
הַמַּצִּיעָה אֶפְשָׁרֻיּוֹת.
אֵין לְעָרֵב דְּיוֹ צְעִירָה
בְּיָפְיוֹ הַמְשֻׁמָּר
הַבּוֹהֵק כֶּעָלִים
בְּזִכְרוֹנוֹ שֶׁל עֵץ בְּשַׁלֶּכֶת.
כִּי הַשֶּׁבֶר שֶׁבֶר,
גַּם אִם נִשְׁתַּמֵּר בּוֹ יֹפִי
לְיָמָיו הַמְרֻסָּקִים.
אילן שיינפלד (1960)- סופר ומשורר, מחבר רב-המכר מעשה בטבעת, בוגר ביה"ס לתסריטאות וביה"ס למחזאות, בעל תואר שני בספרות עברית. מורה לכתיבה באוניברסיטה הפתוחה, מספריו: המדריך לתייר, כרֵת, תשליך, ארעי, וראשיתו באהבה, טורים לרֵע בפרידה, עושים אהבה בלשון, לטאה מכושפת, הסדנה לשירה ובית ספר למשוררים.
הִתְגַּלּוּת בָּאָה, הִתְגַּלּוּת כָּבָה.
כְּמוֹ אוֹר. כְּמוֹ מַיִם. כְּמוֹ אַהֲבָה.
הַחַי הוֹלֵךְ וּמֵת. הַמֵּת הוֹלֵךְ וְחַי.
הַרְבֵּה תַּהְפּוּכוֹת יָדַעְתִּי בְּחַיַּי.
סֵדֶר הַדְּבָרִים רַק הוּא אֵינוֹ עוֹבֵר.
מַה שֶּׁהָיָה יִהְיֶה. מַה שֶּׁיִּהְיֶה חוֹזֵר.
הַכֹּל כְּמוֹ מִקֹּדֶם. מוּנָע בְּאַהֲבָה.
הִתְגַּלּוּת הוֹלֶכֶת. הִתְגַּלּוּת קְרֵבָה.
כ"א בתמוז התשמ"ז
שמעון שלוש – משורר ירושלמי, שימלאו לו חמישים בשבוע של הפסטיבל. ספר שיריו החדש, השישי במספר, נמצא בדפוס, בהוצאת כרמל. זכה בפרס ראש הממשלה ב-1996.
אֲנִי צָרִיךְ מִמְּךָ
עִפָּרוֹן וּנְיָר לְחַפֵּשׂ אֶת הַנֶּהְדָּר,
עֵינַי קוֹפְאוֹת
אֵיזוֹ הֶמְיָה בָּאֲוִיר, קוֹרַת רוּחַ בְּצֵרוּפֵי
מִלִּים. אֵיזֶה חוּט לִמְשֹׁךְ
אֲנִי שׁוֹאֵל מִמְּךָ אֶת הָעִפָּרוֹן וְיוֹצֵא לְחֹפֶשׁ
פָּחוֹת מֵאַהֲבָה לֹא אוּכַל
פָּחוֹת מֵאֹזֶן חוֹנֶקֶת.
